אחד הדברים הקשים בחיים בחברת המון, הוא תחושת חוסר ההשפעה של האדם הבודד. אתה עובד ומתאמץ, אבל מה יזכרו ממך, אם בכלל יזכרו אותך? ומה היכולת שלך להשפיע ולהשאיר את רישומך על מהלך הדברים? השבוע שעבר הביא איתו חדשות משמחות עבורי ואת אחד הרגעים הנדירים, שמראים שלא הכל חסר משמעות ושלעיתים ניתן בהחלט להשאיר טביעת רגל בין דפי ההיסטוריה.
תגית: חצר כנרת
דורות של חלוצים
בעין העדשה: חתול, דקלים וגינה
רקפת מסולסלת
מניחים חפץ במקומו, ואז הוא עומד שם. אבל עציץ הוא לא רק חפץ, שתול בו אורגניזם חי. הוא יושב כמה שבועות על אדן החלון, קולט שמש, העלים עושים פוטסינטזה, הניצנים פורחים והפרחים נובלים. ולפעמים צריך "לתפוס" אותו ברגע הנכון.
פה ושם
במיון בבית החולים סורוקה, בכנרת, בפלך. להמשיך לקרוא
חוטמית
23.5.2011
התמונה הזו התחיל כניסיון לעשות צילום מקרו לעמוד האבקנים שבמרכז פרח החוטמית. היתה שעת אחר הצהריים, ואור השמש האיר מאחור דרך עלי הפרח. מכיוון שהעלים בצבע סגול כהה, האור מצליח לעבור יותר דרך בסיס העלה הירוק-בהיר, ודרך הנימים הבהירים לאורך העלה.
זרעים
23.5.2011
פרחי החוטמיות הם אחד הצמחים המוצלחים בגינה שלנו בחצר כנרת. הם נקלטו יפה, התרבו מאוד, ומצמיחים את עמודי הפריחה שלהם לגובה רב. כשיצאתי לפנות את הפרחים היבשים, הבחנתי בסידור הזרעים שלהם. בתוך כל פרח שהתייבש מסודרים, בין עלי הגביע היבשים עשרות זרעים במעגל, ועל כל עמוד עשרות פרחים אחד מעל השני. התמונה אפשר לראות מעגל זרעים אחד בבירור, ועוד כמה הולכים ומטשטשים במורד העמוד.
נושא
20.3.2011
עץ הזית וחומת האבן שברקע מטושטשים מדי. וילון החרוזים שבקדמה הוא רק צללית ומסגרת. מה בעצם מצולם בתמונה?
פרת משה רבנו
9.2.2011
חרקים (ברובם) הם די מעניינים מקרוב. אני חושב שאם הם לא היו כל כך קטנים ומקושרים אצלנו ללכלוך, המורכבות שלהם היתה הופכת אותם לחיות הרבה יותר פופולריות. במקרה הזה, דווקא אחד החרקים הפופולריים, לא מעט בזכות הכינוי והצבע – פרת משה רבנו. צילום המקרו והרקע ה"דהוי" מבליטים את חדות הראש השחור לבן של החיפושית, ואת כיסוי הכנף האדום-בוהק שמשקף את השמיים. נדמה לי שבהגדלה של התמונה אפשר אפילו לראות את ההשתקפות שלי מצלם…
תמונת חתונה
21.10.2009
מדי פעם מגיעים זוגות להצטלם לפני החתונה בחצר כנרת. מבני הבזלת והנוף נראים להם כנראה רומנטיים. אני אוהב את התמונה משתי סיבות:
מצד אחד, יש בה מסגרת דומיננטית מאוד של החלון עם הסורגים והחפצים בקדמת התמונה, ומצד שני, הזר האדום על רקע שמלת הכלה הלבנה נותן לה מקום בולט במרכז התמונה, למרות שהיא תופסת שטח קטן יחסית.
גם הסתרת הפנים של הזוג טובה בעיני. היא מוציאה כל מימד אישי מהתמונה, ומשאיר את הזוג כמושג כללי: "חתן-כלה"