כבר הזכרתי בעבר שבעוד שהמון תשומת לב ציבורית מוקדשת למאבק נגד תכנון משק החלב, כולם מתעלמים מהריכוזיות במקטעים אחרים בשרשרת הייצור הזו, כמו למשל העובדה שכל מרכיבי המזון לפרות שלא מגודלים בארץ מיובאים על ידי שלוש חברות בלבד. החדשות הנוכחיות הן שבמקטע המחלבות, שהוא כבר עכשיו ריכוזי מאוד, מספר המחלבות הולך ומצטמצם, כי המחלבה הכי גדולה מבין הקטנות רוכשת מחלבות קטנות יותר במטרה לשרוד בתחרות מול המחלבות הגדולות השולטות בשוק.
לפני חודש הצגתי כאן התבוננות רחבה על ענף ייצור החלב בישראל, והתהליך המרכזי שהוא עובר בעשורים האחרונים: צמצום מספר הרפתות לטובת גדילה של הרפתות שנשארות פעילות. בינתיים נחתם לפני שבוע סיכום בינמשרדי בין משרד החקלאות, משרד האוצר ונציגי ענף החלב בנוגע להתנהלות בשנים הקרובות, וגם הגיע לידי מחקר על השפעות הרפורמות על יעילות הרפתות בישראל.
בשבועות האחרונים קיבלתי משני כיוונים התעניינות במה קורה בתחום החלב, ומאחד מהם קיבלתי גם קישורים לכמה דברים מעניינים. אז נענתי לבקשה, ואני חוזר עם פוסט נוסף בנושא. בעבר כבר כתבתי כמה פוסטים על החקלאות בישראל, וספציפית על ענף החלב. המידע חדש, אבל המסקנה שלי היא דומה: הסיפור אינו "חיסול החקלאות הישראלית" (זו עלולה להיות תוצאת לוואי, אבל לא סבירה מאוד לטעמי), אלא קפיטליזציה שלה – כלומר מדיניות של מעבר מחקלאות מבוזרת של חקלאים עצמאיים לחקלאות ריכוזית של מספר קטן של חברות גדולות. מה שמרקס קשישא היה קורא "הצבר הון" – וקידום הייבוא על חשבון הייצור המקומי.
נתחיל מהתמונה הכללית. ברשומה מ-2017 פרסמתי את הגרף הבא:
שמציג כיצד לאורך שש עשרה שנים מספר העוסקים בחקלאות נותר כמעט יציב, אלא שמספר העצמאיים מתוכם (שזה בעברית, ככלל, בעלי משקים במושב או חברי קיבוץ שעוסקים בחקלאות) פחת בכ-10,000, לעומת עליה מקבילה במספר השכירים. והנה מצאתי בדו"ח השנתי של משרד החקלאות לסיכום שנת 2018 גרף דומה, עם חלוקה מורכבת יותר של השכירים, אבל חשוב יותר – בטווח שנים ארוך יותר:
אז מה אנחנו רואים? להמשיך לקרוא
כרגיל, האוצר ממשיך במאמציו הבלתי נלאים לקפיטליזציה של שוק החלב, וכרגיל, התקשורת הקלקלית עוטפת את זה בשקרים המוכרים על יוקר המחיה (או כמו שתמר בן יוסף כינתה את זה בצדק – זילות המחייה).
התהליכים האזורים והפנים פלסטיניים בסוגיית עזה ממשיכים להתגלגל, ובינתיים ממשלת המחנה האנטי-לאומי (בהובלת צמרת אנשי "הציונות-הדתית" במשרד החקלאות) ממשיכה להיערך לפירוק המערכת הלאומית ומסירתה לידיים של בעלי הון פרטיים, הפעם בתחום ייצור החלב. וגם בונוס קטן שגיליתי במהלך הכנת הרשומה – על מקורות המימון של הימין הקיצוני).
לצד מבחר הצילומים השבועי, תזכורת לתוצאות הרפורמה בשוק החלב, שרומזת על הכיוון שאליו מוליכות כנראה כל הרפורמות בתחום "יוקר המחיה".
כל מי שלמד חצי דבר על המערכת הפוליטית יודע שלמהלכים מסויימים יש מטרה אחרת מזו המוצהרת, ומה שנראה כתוצאות לא מכוונות הוא למעשה היעד שאליו כיוונו מראש. במקרה הישראלי, משרד האוצר כל כך חצוף, שהוא לא ממש טורח להסתיר את מהלכי הרמיה שלו, תוך שהוא סומך על העיתונות הכלכלית שתייצר לו מסך עשן של מטרות אחרות, ולא תעעורר את זכרונם של הקוראים. להמשיך לקרוא
בין מחאת הקוטג' הצרכנית לבין קבלת ההחלטות המעשיות בשדה הריאלי, מישהו דואג להפוך את ענף ייצור החלב לענף ריכוזי ביותר, לטובת מי שיהיו המגדלים והמשווקים הגדולים, על חשבון הרוב הגדול של המגדלים כיום והסביבה הקשורה אליהם. עוד אחד מהמקרים בהם מבני יסוד של החברה הישראלית, שנראים לנו כמציאות "טבעית" מובנת מאליה, הולכים ומשתנים ומפורקים אל מול עינינו. להמשיך לקרוא
עמדת תצפית 