עדכון נוסף לגבי חשיפת חומרים בפרשת ילדי תימן וגו'

בחודש מרץ פרסמתי כאן תגובה לנייר עמדה שעסק בחשיפת חומרי ארכיון "שטרם נחשפו" הקשורים (או כביכול קשורים) לפרשת ילדי תימן. כמה ימים מאוחר יותר, פרסמתי כאן שני עדכונים לגבי דוגמאות של חומרים שמחברי נייר העמדה דרשו לחשוף – האחד קבוצת מסמכים שהשגתי והתברר שכבר נחשפו בתיקים אחרים, והשני בנוגע לאי-רישומם מעולם של פרוטוקולים שהם דרשו לחשוף (למרות שהיה ניתן לצפות שידעו על עובדת אי-קיומם). והנה עדכון שלישי, לגבי חשיפת שמות ילדים בתיקי משרד הסעד העוסקים בבית התינוקות של ויצ"ו בצפת. 

להמשיך לקרוא

אז למי מצביעים?

אני לא זוכר מערכת בחירות שבה כל כך לא היה ברור לי למי אני הולך להצביע. אני עדיין שוקל להוציא את הפתקים הרלוונטיים ולתת לתצפיתנית-ג'וניור לבחור אחד מביניהם. אבל בכל זאת, אכתוב כאן כמה שיקולים מזוית המבט שלי, שאולי יוליכו בסוף גם לבחירה.

להמשיך לקרוא

שני עדכונים לתגובה על נייר העמדה בנושא חשיפת מסמכי ילדי תימן וגו'

ברשומה הקודמת הצגתי את תגובתי המפורטת לנייר עמדה (המלווה בעצומת תמיכה) הדורש לחשוף חומרי ארכיון הקשורים בפרשת ילדי תימן שלטענת כותביו טרם נחשפו. בתגובה הראתי כיצד כותבי נייר העמדה מציגים מצג שוא לגבי מדיניות חשיפת החומרים, וכיצד הדוגמאות שהם מונים לחומרים שטרם נחשפו מייצגות חומרים שוליים, חומרים שככל הנראה לא קשורים לפרשה, חומרים שאינם קיימים כלל, וחומרים שכבר נחשפו. 

ברשימה זו אעדכן לגבי שתיים מתוך ששת הדוגמאות שהציגו כותבי נייר העמדה כ"דוגמאות לחומרים חשובים לחקר הפרשה שנותרו בחזקת חסרים/ חסויים/ נעלמים/אבודים, שטרם נחשפו לציבור": מסמכי החקירה בארה"ב שהציג ד"ר דב לויטן בפני הועדה ובפני "המוסד", ופרוטוקולים מדיונים פנימיים של ועדת החקירה הממלכתית. 

להמשיך לקרוא

תגובה לנייר עמדה על חומרים שטרם נחשפו בפרשת ילדי תימן וגו'

לפני כעשרה ימים פורסם נייר עמדה (המלווה בעצומת תמיכה) העוסק בחומרים שטרם נחשפו בפרשת ילדי תימן. הטענות שהובאו בנייר העמדה מיוסדות על אדנים רעועים וכוללות גם שגיאות בסיסיות, וכותביו מתקשים להצביע על מידע רלוונטי בעל ערך הנמצא ברשות המדינה ושניתן עדיין לחשוף. זאת גם אם נשים בצד את העובדה שהם התעלמו ממידע אחר הקשור בפרשה שאכן ראוי שייחשף בהקדם (אלא שהוא נוצר על ידי הצד של טועני החטיפה), ושהדורשים לחשוף חומרים נוספים מארכיון המדינה לא השתמשו עד כה בהררי המסמכים שכבר נפתחו, והם נוטים להתעלם מהם ולערער על אמינותם.

לפירוט הביקורת שלי, מוזמנים לקרוא כאן.

להמשיך לקרוא

התחדשות עירונית במגזר הערבי

שלושה גופים שעוסקים ברווחת הערבים-אזרחי-ישראל פרסמו מסמך מעניין (יחסית לפורמט), שמציע כלים להתחדשות עירונית ביישובים הערבים בישראל, מתוך הבנה שהמאפיינים הייחודיים שלהם מקשים על ביצוע התחדשות עירונית במצב הנוכחי. וכשהיא בכל זאת מתרחשת, היא מתרחשת ביוזמה עצמית ופרטית באופן שלא דווקא משפר את המצב. אחד הדברים שעושים את המסמך למעניין, הוא שהוא מחפש כלים מעשיים וישימים, עם כי באופן צפוי הוא לא מרחיק לכת כמו מה שאני הצעתי בעבר.

והנה עוד כמה דברים מעניינים שמצאתי בו:

להמשיך לקרוא

על סדר היום: אופיואידים ותקנים

שני דברים שנאספו לי בתקופה האחרונה, ומדגימים את אחת הבעיות ב"שוק חופשי" שבו העקרון המארגן הוא מיקסום הרווח, והתוצאה היא פגיעות קשות באנשים שמעורבים בו. וזה קורה מכיוון שבשונה מהמודל, ב"תחרות חופשית" אמיתית, ובמיוחד בכזו שלתוצאות שלה יש השפעות גדולות על איכות החיים של המתחרים, בני אדם אמיתיים נוטים לרמות, ולהוד רוממותו הצרכן אין את הפנאי והיכולת לעשות תמיד את הבחירה המושכלת בין המוצרים העומדים לבחירתו.

בניין מכון התקנים. צילום: עיצובית.                                                            CC BY-SA 3.0

להמשיך לקרוא

למה הספר של שיפריס "ילדי הלך לאן? הוא ספר גרוע – דוגמא שישית – ציטוט חופשי

כשפורסם ב"השילוח" מאמר הביקורת המלא שלי ושל אבי פיקאר על הספר של שיפריס לפני כחודשיים, חשבתי שסיימתי את העיסוק בספר. אבל אז נשאלתי לפני כמה ימים על מיקומה בספר של איזו אמירה של שיפריס, מה שהזכיר לי איזה עניין עם הציטוט הרלוונטי. אז בדקתי אותו פעם נוספת, והחלטתי שהוא מצדיק פוסט משלו, מכיוון שהוא עוד דוגמא לעומק הבעיות בספר.

להמשיך לקרוא

על סדר היום – פוליטיקה אצל הערבים: אזרחי ישראל, פלסטינים ובמפרץ

שלוש נקודות מתוך הפוליטיקה בעולם הערבי שמסביבנו, שמצדיקות לטעמי תשומת לב בימים אלה: האפשרות לצמיחת אופוזיציה משמעותית לרשימה המשותפת בקרב הערבים-אזרחי ישראל, על הבחירות הצפויות(?) ברשות הפלסטינית, ועל יחסי ערב הסעודית-ישראל.

להמשיך לקרוא

למה הספר של שיפריס "ילדי הלך לאן?" הוא ספר גרוע – התשובה הארוכה

ברשומה קודמת הצגתי את התשובה המקוצרת שלי לשאלה הזו. בהמשך הצגתי חמשה מקרים נקודתיים שמדגימים אותה (1, 2, 3, 4, 5). עכשיו הגיע הזמן לפרסם את התשובה הארוכה. 

להמשיך לקרוא

דבריו (באמת) הוצאו מהקשרם

מעיין נהרי, פעילת עמר"ם הזכורה לא כל כך לטוב מביקורתה על הטור שלי ומטור התגובה שלי לביקורת פרסמה לפני כמה ימים (30.11.20) פוסט שבו היא מבקרת את יחסה של ועדת החקירה הממלכתית שחקרה את פרשת ילדי תימן למשפחת צורי, שהתלוננו על היעלמות ביתם. הפוסט של נהרי הוא לטעמי מופת להצגת מידע חלקי ולטענה שמתבססת על הוצאת דבר מהקשרו. החלטתי לסקור אותו ולציין את הדברים האלה. 

להמשיך לקרוא