מכונית אמריקאית הופיעה – הבעיתיות של עדויות מאוחרות

בתור מי שמכשיר את עצמו למקצוע ההיסטוריון, ואני מבין שהדבר דומה גם לגבי משפטנים, אני יודע להגיד שעדות של אדם, ובודאי אם נמסרה ממרחק הזמן, נחשבת למקור מידע בעייתי מאוד. אמינותה נחשבת לנמוכה ביחס לתיעוד שוטף בן-הזמן, שנעשה למטרות עבודה ולא למטרות תיעוד. בתקופה האחרונה נתקלתי במקרה שמתאים כדי להדגים את העניין. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

ערבים, יהודים וורדים בגליל

הטריגר לרשומה הזו הן כמובן הכותרות על ההתרחשות האחרונה בכפר ורדים, בה ראש המועצה הודיע שיפעל לעצירת שיווק דירות נוספות (ולא ביטול המכרז שהסתיים), לאחר שמשפחות ערביות זכו בחצי מהמגרשים החדשים. השיח הציבורי שהתעורר בעניין היה רווי כמובן בדמגוגיה ודיסאינפורמציה, בעיקר בקווי הטיעון של "פויה! גזענות!" ו"איפה אתם רוצים שהערבים יגורו אם אין להם איפה לבנות?" וגם "תראו איך השמאלנים האלה שמטיפיל לנו על דו-קיום לא מוכנים לגור בעצמם עם ערבים" וכו' וכו'.

הרשומה הזו מציעה מבט ממוקד על סוגיית שיווק הדירות בכפר ורדים, והרחבת מבט אל שאלת המגורים של יהודים וערבים בגליל ובכלל.

להמשיך לקרוא

חברה מסוממת: מגפת האופיואידים הורגת את אזרחי ארה"ב

אחד ההיבטים המעניינים והמודחקים של החברה המערבית-קפיטליסטית, שאותם הזכרתי בעבר הוא צריכה אוניברסלית של סמים ממכרים, בדרגת סיכון וחוקיות משתנה (סוכר, ניקוטין, קפאין, גראס, אלכוהול, רטאלין, הרואין, משככי כאבים, תרופות נוגדות דיכאון ועוד ועוד) ולרוב גם במתאם לריבוד מעמדי. שחר סמוחה פרסם ב"גלובס" כתבה מעניינת שמציגה נתונים מהממים על ההתמכרות של ארה"ב למשככי כאבים אופיואידיים, כלומר, הקרובים הכימיים החוקיים של ההרואין להמשיך לקרוא

על סדר היום: תאונות עבודה והביטוח הלאומי

נתון חשוב מאוד ומדאיג מאוד על (אי) הבטיחות בענף הבניה בישראל, מתוך כתבה שעוסקת בנסיון העקום להתמודד עם התופעה בעזרת הגיון השוק וצמצום המעורבות הממשלתית, במקום באמצעות קביעת מדיניות פשוטה וביצועה. 

להמשיך לקרוא

אופטימיות זהירה: מצב החינוך בחברה הערבית בישראל

קריאה בפרק העוסק בהשכלה ותעסוקה בקרב צעירים ערבים בתוך "דו"ח מצב המדינה 2017" של מרכז טאוב נותנת לדעתי שתי סיבות לאופטימיות זהירה. אחת בנוגע למצב הנוכחי, ואחת הצופה פני עתיד. 

להמשיך לקרוא

תעסוקה, קצבאות ויעילות המגזר הציבורי – דו"ח הביניים של "מעגלי תעסוקה"

הגיע אלי לא מזמן דו"ח הביניים של מחקר ההשפעות של תוכנית "מעגלי תעסוקה" של שירות התעסוקה. מעגלי תעסוקה היא תוכנית פיילוט (בדרך להפוך לכוללת) לטיפול בתובעי הבטחת הכנסה, גלגול שלישי של תוכניות מופרטות שכונו "אורות לתעסוקה" ו"מהל"ב", והיו ידועות גם בכינוי "תוכנית ויסקונסין", על שם המדינה שממנה עלה הרעיון להעתיק את המודל המפוקפק הזה עוד בימים שבהם התצפיתן התכונן לשנת השירות שלו, אי-אז בראשית המאה. אז הנה כמה ממצאים מעניינים מדו"ח הביניים. 

להמשיך לקרוא

צבא-עם או שלב בקריירה

כתבה שהתפרסמה ב-ynet מציגה היבט אחד מרבים של ההתמודדות של צה"ל עם שינויים באופיה של החברה הישראלית שמסביבו.

הכתבה מציגה פרקטיקה שעל פניו היא שערורייתית – מכונים אזרחיים, כלומר, חברות מסחריות פרטיות למטרות רווח, מוכרות קורסים טכנולוגיים לצעירים וצעירות, תוך הבטחה (בעיקר לגבי הבנות) שהשלמת הקורס תבטיח להם שיבוץ בתפקידים או יחידות ספציפיים בצה"ל. אם החברות האלה מפעילות קשרים במערך המיון של צה"ל, הרי שמדובר בעבריינות בוטה. אבל גם אם נקבל את ההכחשות מכל הכיוונים, ונניח שתהליך המיון מתבצע על סמך כישורי המועמדים לשירות ללא הפעלת קשרים מצד החברות, המציאות הזו היא עוד גילוי בעייתי בנוגע למקומו של הצבא בחברה הישראלית.

להמשיך לקרוא

תכחיש לי ואכחיש לך – הכחשת שואה כפעולת תגמול

הכחשת שואה היא טאבו בישראל. לפחות היתה. בחוגים מסויימים היא מופיעה מחדש, ככלי לניגוח פוליטי, וכמעט שלא זוכה לתגובה ככזו. על זה ועוד תופעות בשיח בעקבות הטענות לחטיפת ילדי תימן (והמזרח והבלקן כמובן, איך אפשר לשכוח).

להמשיך לקרוא

השיר החשוב של התקופה – י"ב ואחרון – ילדה כמוך

חברים מסביבי פחות הסכימו, אבל אני מצאתי את האלבום "הגיבורים שלי" של אריאל הורוביץ (2014) כאחד המעניינים והחשובים במוזיקה העברית של השנים האחרונות. את הדברים צריך לקחת בערבון מוגבל, מכיוון שהבקיאות שלי במוזיקה וההבנה בתחום המוזיקלי שלי מוגבלת מאוד, ובכל זאת.

אז למה אני חושב שהוא חשוב? כי הוא משלב באופן חריג את האישי והציבורי. הוא לא מתמקד בשאלות מי אני ומה קורה לי (כמו חלק ניכר מהמוזיקה שלנו), אלא בשאלה מי אנחנו ומה קורה לנו. ואת התשובות לשאלות הוא נותן באופן אישי, אבל מתוך עושר היסטורי וחברתי, שקושר מגוון של מקורות השראה ונקודות ייחוס.

השיר השנים עשר והאחרון של האלבום הוא "ילדה כמוך". רק כשאספתי את החומר לרשומה הזו ראיתי את הקליפ שלו (בכיכובה של מושא השיר, איה הורוביץ) והוא מרח לי חיוך ענק על הפנים.

להמשיך לקרוא

למה הערבים מקבלים פחות משכנתאות?

בנק ישראל פרסם לפני כמה ימים ניתוח בנושא שוק המשכנתאות ללווים מהמגזר הערבי. לפי הניתוח

שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי (2% מהמאגר) נמוך מאוד ביחס לחלקם באוכלוסייה (21.4%). עבור יישובים מעורבים (כגון ירושלים, חיפה ורמלה) שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי עומד על כ-4%, לעומת חלקם היחסי ביישובים אלה העומד על כ-24%.

ובנוסף הם משלמים גם ריבית מעט גבוהה יותר ביחס ללווים באותה רמת סיכון. למה?

להמשיך לקרוא