חלוצים אלמונים – על חלוציות, חינוך לחלוציות והתיישבות שנות ה-50

רשומה שהתבשלה אצלי כבר כמה שנים, על מקומו ותפקידו של החינוך לאור המיתוס החלוצי. הקוראים יזכו להיכרות עם שיר ומאמר יפים ונשכחים של אלתרמן, עם סרטון מעניין ביותר, וגם להמלצת קריאה עדכנית ומומלצת ביותר.

להמשיך לקרוא

ערבים, יהודים וורדים בגליל

הטריגר לרשומה הזו הן כמובן הכותרות על ההתרחשות האחרונה בכפר ורדים, בה ראש המועצה הודיע שיפעל לעצירת שיווק דירות נוספות (ולא ביטול המכרז שהסתיים), לאחר שמשפחות ערביות זכו בחצי מהמגרשים החדשים. השיח הציבורי שהתעורר בעניין היה רווי כמובן בדמגוגיה ודיסאינפורמציה, בעיקר בקווי הטיעון של "פויה! גזענות!" ו"איפה אתם רוצים שהערבים יגורו אם אין להם איפה לבנות?" וגם "תראו איך השמאלנים האלה שמטיפיל לנו על דו-קיום לא מוכנים לגור בעצמם עם ערבים" וכו' וכו'.

הרשומה הזו מציעה מבט ממוקד על סוגיית שיווק הדירות בכפר ורדים, והרחבת מבט אל שאלת המגורים של יהודים וערבים בגליל ובכלל.

להמשיך לקרוא

מפי קסנדרה: מה עשינו עד 1948? ההתיישבות וטענת הנישול

על הספר הכי חשוב כנראה שתוכלו לקרוא על מפעלות הציונות בארץ ישראל עד למלחמת העצמאות: 'ההתיישבות היהודית וטענת הנישול (1878-1948) [הקיבוץ המאוחד, תש"ם].

הנראטיב הפלסטני, שאומץ גם ע"י השמאל הרדיקלי הישראלי (ולעיתים מאומץ גם ע"י הימין הרדיקלי הישראלי) רואה בציונות מעשה עוול מתמשך של נישול קולוניאליסטי, שהחל עם ראשית ההתיישבות היהודית ("הלבנה" או "האירופאית") בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19, שפניו האמיתיות נחשפו בתמציתן בדמות ה'נכבה' בשנת 1948, וממשיכות להתגלות בדמות מפעל ההתנחלות בשטחים הכבושים.

הטענה הציונית היתה שהיהודים חוזרים אל ארץ מולדתם המיושבת בדלילות כשמטרתם לפתח אותה וליצור בה יישוב יהודי צפוף, תוך פיתוח שיביא תועלת ורווחה לכל יושביה, יהודים וערבים (שניצני תודעתם הלאומית המקומית רק החלו להופיע, וצמיחתם היתה רחוקה מלהיות מובנת מאליה). במבחן ההיסטוריה, לא נעדרו ערבים שהבינו את הרעיון הזה ולכן תמכו בשיתוף פעולה עם הציונות, אך למרבה הצער קולם הושתק על ידי הטרור הפנימי שהפעילו מתנגדיהם. להמשיך לקרוא