הכורדי שהעריץ את הרצל

לפני מספר שבועות העביר לי ידידי ד"ר רונן זיידל, חוקר עיראק, צילום של שער כתב-עת שיצא לאור בטורקיה, ובו תמונתו של הרצל וצילום של הקדשה בכתב ידו, שניתנה לעבדאללה ג'וואדת, שחיבר מאמר על הרצל, שפתח את אותו הגיליון. ביוזמת רונן כתבנו על כך מאמר קצר, שפורסם לפני שבוע במדור הספרים של "הארץ". מכאן, אני מביא את נוסח המאמר שנשלח ל"הארץ", לפני שנערך שם והודבקה לו כותרת לא עניינית. 

להמשיך לקרוא

בחזרה לפולני: האלט-נוי-פוסט-קפיטליזם של וארופאקיס

בימים האחרונים סוערת כוס התה של הסוציאליסטים הישראלים בויכוח (שעדיין לא הבנתי עד כמה הוא חורג ממחלוקת סמנטית) שבין אנשי הסוציאליזם של איגוד העובדים לבין קבוצת אינטלקטואלים-פעילים שמפתחת את המושג "פוסט-קפיטליזם".

בכל מקרה, יאניס וארופאקיס, הכלכלן היווני שהיה שר האוצר של יוון מטעם מפלגת סיריזה השמאלית עד שראש הממשלה ציפריס החליט שלא לשבור את הכלים מול האיחוד האירופי, נשא לאחרונה נאום בפתיחת "האינטרנציונל הפרוגרסיבי" (ותודה ל"פיגומים" על התרגום לעברית) שעסק גם בשאלה כיצד רואים את מה שמעבר לקפיטליזם. החלק המעניין בעיני בדברים היה הרעיונות המעשיים שעליהם תתבסס החברה הפוסט-קפיטליסטית, שהזכירו לי כמה דברים מכלכלן אחר – קרל פולני.

וארופאקיס.
Image: Olaf Kosinsky (kosinsky.eu) Licence: CC BY-SA 3.0-de

להמשיך לקרוא

תשעה באב ציוני

רשומה זו מבוססת בעיקרה על פוסט שפרסמתי בפייסבוק* בשנה שעברה.

בשביעי באוקטובר 1973, כשמשה דיין דאג להפיץ למי שצריך להפיץ את הידיעה על כך שהתריע ש"הבית השלישי בסכנה", לכל אדם בישראל, וגם לכל מי ששמע על הסיפור מאז, היה ברור על מה הוא מדבר. היה ברור למרות שעל הר הבית עמדו עדיין מסגדי עומר ואל-אקצא. היה ברור כי מנקודת המבט הציונית, הבית השלישי הלך והוקם במהלך שהחל במחצית השניה של המאה ה-19 והולך ונמשך עד ימינו, וקיבל חותמת רשמית ב-ה' אייר ה'תש"ח עם יצירת הריבונות היהודית הרשמית. למי שצריך תזכורת, מנורת המקדש החדש כבר ניצבת, עצומה, במקום המיועד לה: בליבה של ירושלים, על הקו הישר המחבר את המשכן, משכנה של כנסת ישראל, עם בית הדין הגבוה לצדק. להמשיך לקרוא

ריח בחירות? על התזמון המוזר של המשבר הקואליציוני

לרגע נראה כאילו כל האתגרים מתרכזים לנקודת זמן אחת: חקירות, עדי מדינה, המלצות משטרה, משבר הגיוס ומשבר חוק התקציב. האם אלו בעיות או פתרונות מבחינתו של ראש הממשלה נתניהו? להלן הצעות לתרחישים אפשריים

להמשיך לקרוא

אם אשכחך גולה תשכח ימיני

בגיליון החדש של כתב העת "אשמורת שלישית", אחת הבמות המעניינות של הגות ציונית, התפרסם טור קצר שלי, שעוסק בנושא הראשי של הגיליון – שלילת הגולה. אז הנה הטור, וכאן אפשר לקרוא אותו ב-pdf. הטקסט שלמטה הוא מה שהעברתי למערכת, אז ייתכן שיש הבדלים זניחים בינו לבין הנוסח שהתפרסם בגיליון.

להמשיך לקרוא

השלמת פערים – בנט, ההיסטוריה היהודית והציונות

בתקופה האחרונה הראש שלי היה עסוק באיזו עבודה אקדמית לא-בלתי-מעניינת, ולא התפנתי לכתוב כאן, אלא רק אספתי לעצמי קישורים להתייחסות ותמונות במצלמה. עכשיו נתחיל לסגור פערים. ניתוח של דברים של בנט בנוגע לציונות.

להמשיך לקרוא

קשיי העברית של הציונות

בימים האחרונים, השקעתי זמן כדי לתקן את אחד המקרים המצערים בהם אני קורא טקסט מעניין, סומך על עצמי שאדע למצוא אותו בקלות כשארצה, ואז מגלה בדיעבד שזה לא כזה קל. בכל מקרה, הדברים הבאים מדורגים אצלי גבוה מאוד בדירוג הטקסטים המופלאים הקשורים לציונות.

בקיץ 1897, שבועות ספורים לפני כינוס הקונגרס הציוני הראשון, כתב הרצל אל הרב ד"ר מרדכי אָרנפּרייז בדיאַקובאַר:

וינה, 24 ביולי 1897

דוקטור מכובד מאוד.

[…]

אבקשך למסור לדפוס מיד הזמנה עברית (בקיצור) על חשבון הוועדה המכינה, ולשלוח אותה בלא דיחוי למובהקים שבציוני רוסיה. הדגש הדגשה נמרצת ביותר, כי הקונגרס הראשון הזה מוכרח להצליח בהחלט, שאם לא כן יוּכּה ענין-ציון לאחור למשך שנים. […] וכן תבאר, כי אפשר יהיה, כמובן מאליו, להשתמש גם בשפה העברית בקונגרס.

[…]

 

והנה תיאורו המדהים של הד"ר ארנפרייז את ההתמודדות עם המשימה שהטיל עליו הרצל:

הזמן היה קצר ובעיר־מושבי דיאַקובאַר לא היו קיימים לא בית־דפוס עברי, לא אותיות עבריות ולא סדר עברי

להמשיך לקרוא

לרגל כ' בתמוז – השקת פרוייקט יומני הרצל

בערב כ' בתמוז ה'תשע"ה, יום השנה לפטירתו של בנימין זאב הרצל, אני גאה ומתרגש להשלים את פרוייקט יומני הרצל.

יומן הרצל

דף מתוך מחברת יומן של הרצל, הארכיון הציוני המרכזי

להמשיך לקרוא

עדכון נוסף מיומני הרצל

שלום לציבור המבקרים בעמדה. למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל. רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן השבע עשרה. מחברת זו נפתחת בנסיעה של הרצל אל רוסיה, שם פגש את שר הפנים פון פלבה, את שר הכספים ואת מנהל המחלקה האסייתית במשרד החוץ. הרצל קיבל מפון פלבה מסמך תמיכה בתנועה הציונית, ומשם נסע בחזרה תוך שהוא עוצר בוילנה, בה פגש בגילויי תמיכה המונית מצד יהודי העיר. זמן קצר אחר כך התכנס הקונגרס השישי, בו התנהל "פולמוס אוגנדה". לאחר הקונגרס המשיך הרצל במאמציו הדיפלומטיים, לא על מנת לממש את ההצעה הבריטית בנוגע למזרח אפריקה (בה הישג דיפלומטי ולא הצעה ממשית), אלא על מנת לארוג מערך בינלאומי, הנשען על גרמניה, רוסיה ובריטניה, שיעודד את הסולטן העות'מני להסכם להצעת התנועה הציונית בנוגע להתיישבות בארץ-ישראל. הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות. את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן. מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם! בימים הקרובים אמשיך בהעלאת הקעים הנבחרים ממחברת היומן השמונה עשרה, המחברת האחרונה.

עדכון נוסף מיומני הרצל

שלום לציבור המבקרים בעמדה.

למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל.

רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן השש עשרה.

מחברת זו נפתחת עם ההכרה של הרצל בהתרחקות אפשרות ההגשמה הציונית עם כשלון תוכנית ההתיישבות בסיני, הכרה המביאה אותו לרכוש את חלקת הקבר הסמוכה לקבר אביו. הרצל המשיך במאמציון הדיפלומטיים במספר ערוצים מקבילים: המשך המגעים עם משרד החוץ הבריטי בנוגע לטריטוריות חלופיות, על מנת להשיג הכרה בריטית בצורך של התנועה הלאומית היהודית במדינה. גישושי מחשבה ראשוניים בנוגע להשגת טריטוריה פורטוגלית באפריקה, והחלפתה עם הבריטים תמורת חצי האי סיני וקפריסין. ניסיון לחידוש הקשרים עם הצמרת העות'מנית באיסטנבול, וניסיון ליצור קשרים עם ממשלת הצאר הרוסי. הרצל הצליח להתקבל לראיון עם שר הפנים פון פלוה, ועם נסיעתו הפסיק את הכתיבה במחברת ופתח מחברת חדשה.

הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות.

את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן.

מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם!

בימים הקרובים אתחיל בעבודה על מחברת היומן השבע עשרה. חזק חזק ונתחזק.

עם ההתקרבות לסיום הפרויקט ולתאריך שייעדתי לסיומו (כ' בתמוז, יום הפטירה של הרצל שיחול השנה ב־7 ביולי), אני מחפש רעיונות לדרך ראויה לציין את השלמת הפרוייקט ולהגביר את החשיפה לתכניו. אשמח לרעיונות.