אם אשכחך גולה תשכח ימיני

בגיליון החדש של כתב העת "אשמורת שלישית", אחת הבמות המעניינות של הגות ציונית, התפרסם טור קצר שלי, שעוסק בנושא הראשי של הגיליון – שלילת הגולה. אז הנה הטור, וכאן אפשר לקרוא אותו ב-pdf. הטקסט שלמטה הוא מה שהעברתי למערכת, אז ייתכן שיש הבדלים זניחים בינו לבין הנוסח שהתפרסם בגיליון.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

השלמת פערים – בנט, ההיסטוריה היהודית והציונות

בתקופה האחרונה הראש שלי היה עסוק באיזו עבודה אקדמית לא-בלתי-מעניינת, ולא התפנתי לכתוב כאן, אלא רק אספתי לעצמי קישורים להתייחסות ותמונות במצלמה. עכשיו נתחיל לסגור פערים. ניתוח של דברים של בנט בנוגע לציונות.

להמשיך לקרוא

קשיי העברית של הציונות

בימים האחרונים, השקעתי זמן כדי לתקן את אחד המקרים המצערים בהם אני קורא טקסט מעניין, סומך על עצמי שאדע למצוא אותו בקלות כשארצה, ואז מגלה בדיעבד שזה לא כזה קל. בכל מקרה, הדברים הבאים מדורגים אצלי גבוה מאוד בדירוג הטקסטים המופלאים הקשורים לציונות.

בקיץ 1897, שבועות ספורים לפני כינוס הקונגרס הציוני הראשון, כתב הרצל אל הרב ד"ר מרדכי אָרנפּרייז בדיאַקובאַר:

וינה, 24 ביולי 1897

דוקטור מכובד מאוד.

[…]

אבקשך למסור לדפוס מיד הזמנה עברית (בקיצור) על חשבון הוועדה המכינה, ולשלוח אותה בלא דיחוי למובהקים שבציוני רוסיה. הדגש הדגשה נמרצת ביותר, כי הקונגרס הראשון הזה מוכרח להצליח בהחלט, שאם לא כן יוּכּה ענין-ציון לאחור למשך שנים. […] וכן תבאר, כי אפשר יהיה, כמובן מאליו, להשתמש גם בשפה העברית בקונגרס.

[…]

 

והנה תיאורו המדהים של הד"ר ארנפרייז את ההתמודדות עם המשימה שהטיל עליו הרצל:

הזמן היה קצר ובעיר־מושבי דיאַקובאַר לא היו קיימים לא בית־דפוס עברי, לא אותיות עבריות ולא סדר עברי

להמשיך לקרוא

לרגל כ' בתמוז – השקת פרוייקט יומני הרצל

בערב כ' בתמוז ה'תשע"ה, יום השנה לפטירתו של בנימין זאב הרצל, אני גאה ומתרגש להשלים את פרוייקט יומני הרצל.

יומן הרצל

דף מתוך מחברת יומן של הרצל, הארכיון הציוני המרכזי

להמשיך לקרוא

עדכון נוסף מיומני הרצל

שלום לציבור המבקרים בעמדה. למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל. רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן השבע עשרה. מחברת זו נפתחת בנסיעה של הרצל אל רוסיה, שם פגש את שר הפנים פון פלבה, את שר הכספים ואת מנהל המחלקה האסייתית במשרד החוץ. הרצל קיבל מפון פלבה מסמך תמיכה בתנועה הציונית, ומשם נסע בחזרה תוך שהוא עוצר בוילנה, בה פגש בגילויי תמיכה המונית מצד יהודי העיר. זמן קצר אחר כך התכנס הקונגרס השישי, בו התנהל "פולמוס אוגנדה". לאחר הקונגרס המשיך הרצל במאמציו הדיפלומטיים, לא על מנת לממש את ההצעה הבריטית בנוגע למזרח אפריקה (בה הישג דיפלומטי ולא הצעה ממשית), אלא על מנת לארוג מערך בינלאומי, הנשען על גרמניה, רוסיה ובריטניה, שיעודד את הסולטן העות'מני להסכם להצעת התנועה הציונית בנוגע להתיישבות בארץ-ישראל. הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות. את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן. מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם! בימים הקרובים אמשיך בהעלאת הקעים הנבחרים ממחברת היומן השמונה עשרה, המחברת האחרונה.

עדכון נוסף מיומני הרצל

שלום לציבור המבקרים בעמדה.

למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל.

רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן השש עשרה.

מחברת זו נפתחת עם ההכרה של הרצל בהתרחקות אפשרות ההגשמה הציונית עם כשלון תוכנית ההתיישבות בסיני, הכרה המביאה אותו לרכוש את חלקת הקבר הסמוכה לקבר אביו. הרצל המשיך במאמציון הדיפלומטיים במספר ערוצים מקבילים: המשך המגעים עם משרד החוץ הבריטי בנוגע לטריטוריות חלופיות, על מנת להשיג הכרה בריטית בצורך של התנועה הלאומית היהודית במדינה. גישושי מחשבה ראשוניים בנוגע להשגת טריטוריה פורטוגלית באפריקה, והחלפתה עם הבריטים תמורת חצי האי סיני וקפריסין. ניסיון לחידוש הקשרים עם הצמרת העות'מנית באיסטנבול, וניסיון ליצור קשרים עם ממשלת הצאר הרוסי. הרצל הצליח להתקבל לראיון עם שר הפנים פון פלוה, ועם נסיעתו הפסיק את הכתיבה במחברת ופתח מחברת חדשה.

הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות.

את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן.

מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם!

בימים הקרובים אתחיל בעבודה על מחברת היומן השבע עשרה. חזק חזק ונתחזק.

עם ההתקרבות לסיום הפרויקט ולתאריך שייעדתי לסיומו (כ' בתמוז, יום הפטירה של הרצל שיחול השנה ב־7 ביולי), אני מחפש רעיונות לדרך ראויה לציין את השלמת הפרוייקט ולהגביר את החשיפה לתכניו. אשמח לרעיונות.

עדכון נוסף מיומני הרצל

שלום לציבור המבקרים בעמדה.

למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל.

רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן החמש עשרה.

בתקופה של מחברת זאת יוצא הרצל למצרים על מנת לנהל מו"מ מול בעלי ההשפעה הבריטיים, במטרה להשיג צ'רטר להתיישבות בחצי האי סיני. לאחר שהוא חוזר לוינה המו"מ נצשך באמצעות הקולונל גולדסמית, שעמד בראש משלחת החקר הציונית שבחנה את אפשרויות ההתיישבות. המחברת מסתיימת בכשלון המו"מ, על בסיס סירובה של ממשלת מצרים להסכים למתן צ'רטר, על בסיס הערכה שההתיישבות תזדקק לכמות מים גדולה בהרבה מהערכת הציונים.

במבט לאחור, ייתכן שהדבר החשוב שיצא מביקורו של הרצל במצרים הוא ההבחנה המבריקה הזו בנוגע לתפקיד הכפול של האימפריאליזם הבריטי: פיתוח המושבות, שמכשיר את הדור המקומי שימרוד בבריטים ויתנער משלטונם.

הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות.

את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן.

מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם!

בימים הקרובים אתחיל בעבודה על מחברת היומן השש עשרה. חזק חזק ונתחזק.

נ.ב.

בתקופה האחרונה לא התפנתי לפרסם רשומות נוספות מעבר לעבודה על היומן, דבר הנובע הן מהניסיון להצליח לסיים את פרוייקט יומני הרצל במועד המיועד (ערב כ' בתמוז הקרוב), והן בגלל עומס חריג על הזמן הפנוי שלי, רובו מסיבות טובות. בכל מקרה, אני מקווה שאצליח לכתוב ולפרסם בימים הקרובים 2-3 רשמות שהרעיונות להן כבר די "מבושלים".

עדכון נוסף מיומני הרצל

שלום לציבור המבקרים בעמדה.

למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל.

רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן הארבע עשרה.

בחודשיים הכלולים במחברת זו יוצאת משלחת החקר הציונית אל חצי-האי סיני, ובמקביל יוצא ליאופולד גרינברג לקהיר כבא כוח התנועה הציונית, כדי לנהל מו"מ על צ'רטר מול הממשלה המצרית. גרינברג חוזר מוקדם מהצפוי, אך לא עם צ'רטר אלא עם מכתב תמיכה מוגבל מטעם שר החוץ המצרי. בעקבות כך איבד הרצל אמון בגרינברג, והחליט לנסוע בעצמו למצרים, כדי להמשיך את המשא-ומתן. עם יציאתו לדרך מסתיימת המחברת.

הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות.

את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן.

מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם!

בימים הקרובים אתחיל בעבודה על מחברת היומן החמש עשרה. חזק חזק ונתחזק.

עדכון נוסף מיומני הרצל

שלום לציבור המבקרים בעמדה.

למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל.

רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן השלוש עשרה. מחברת קצרה זו עוסקת במגעיו הישירים הראשונים של הרצל עם הצמרת הפוליטית של בריטניה. הרצל פוגש את שר המושבות צ'מברלין, שמארגן עבורו פגישה עם הלורד לנסדאון, שר החוץ. את לנסדאון מצליח הרצל לרתום לקידום הרעיון של התיישבות יהודית בחצי האי סיני, והמחברת מסתיימת בהכנות ליציאת משלחת חקר ציונית, שאמורה לבחון מקרוב את תנאי ההתיישבות במקום ואת צרכיה, כהכנה לקבלת צ'רטר. בנוסף, נשלמת במהלך מחברת זו הדפסת הרומן "תל-אביב" (אלטנוילנד), והרצל שולח את עותקיו אל אנשי הקשר שלו בפוליטיקה העולמית.

הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות.

את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן.

מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם!

בימים הקרובים אתחיל בעבודה על מחברת היומן הארבע עשרה. חזק חזק ונתחזק.

עדכון נוסף מיומני הרצל

שלום לציבור המבקרים בעמדה.

למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל.

רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן השתים עשרה. מחברת קצרה זו עוסקת בביקור נוסף של הרצל באיסטנבול, לשם נקרא שוב למשא-ומתן על מהלך לאיחוד החוב הלאומי של האימפריה העות'מנית, תמורתו ביקש צ'רטר לחברת התיישבות יהודית שתוכל ליישב יהודים בארם-נהריים ובארץ-ישראל. כחלק מהמו"מ דאג הרצל לרמוז שאם יסרבו העות'מנים, תגרום מצוקת היהודים לכך שלא יוכלו להמתין, והם יפנו לפתרון באפריקה בחסות בריטית. בסופו של דבר נדחתה הצעתו של הרצל והוא שב לאוסטריה, ומנהל התכתבות עם הלורד רוטשילד, המסרב לסייע לו בתמיכה  בציונות כחיזוק למגעים שרצה הרצל לנהל עם ממשלת בריטניה.

הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות.

את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן.

מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם!

בימים הקרובים אתחיל בעבודה על מחברת היומן השלוש עשרה. חזק חזק ונתחזק.