התמורה הגדולה – חברה שאינה מבוססת שוק

רשומה שלישית בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). בפרק הרביעי מציג פולני את האבחנה שבחברות הטרום מודרניות, השוק לא היה מוסד מרכזי, והפעילות הכלכלית הוסדרה באמצעות דפוסים ומוסדות חברתיים, שונים באופן יסודי מאלה שביסודה של כלכלת השוק. 

להמשיך לקרוא

התמורה הגדולה – המפתח הוא קצב השינוי

רשומה שניה בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). בפרק השלישי מציג פולני את אחד הרעיונות המקוריים (לפחות בספקטרום שאני קראתי) והחשובים ביחס למהפכה התעשייתית, וההתקדמות הכלכלית בכלל – הבעיה היא לא בעצם השינוי כמובן, אלא בקצב השינוי. ייתכן השינוי עצמו הוא חיובי. אלא ששינוי מהיר מידי יוצר נזקים גדולים מדי. 

להמשיך לקרוא

התמורה הגדולה: הקשר הכתיבה – הסבר המשבר

רשומה ראשונה בסדרה בעקבות קריאה בתרגום העברי לספר "התמורה הגדולה" מאת קרל פולני (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2020). אפשר לראות ברשומה הקודמת הזו מעין מבוא לסדרה.  גם רעיונות נוצרים, מתגבשים ומתפרסמים בתוך הקשר היסטורי מסויים. במקרים רבים, מעניין לשים לב, ברקע הקריאה, גם להקשר ההיסטורי שבו נכתבו הדברים, מכיוון שכל דבר נוצר בתוך הקשר – כולל ספרים.

להמשיך לקרוא

העדויות שעל קרטוני החלב: היסטוריה, זכרון ואמנות

לפני מעט יותר משבועיים הוצג במסגרת תערוכת הבוגרים של בצאלאל פרוייקט גמר בתקשורת חזותית שיצרה קשת כהן, בשם "1,053". כהן סידרה במדפים לאורך קיר שלם 1,053 קרטוני חלב, שכל אחד מהם מייצג מקרה של היעלמות שנחקר במסגרת שלושת גופי החקירה הראשונים שעסקו בפרשת ילדי תימן וגו'. על כל קרטון הודפסו שם הילד והוריו, לצד עדויות שנמסרו מהוריהם. בפוסט שפרסמה כהן היא כתבה:

חילצתי מתוך כל דו״ח את המילים שזועקות את המחדל וצבעתי בהן קרטוני חלב כמספר הילדים. […] אני לא מבקשת להכריע בין העמדה שטוענת לחטיפה ממסדית לבין זו שטוענת לאי-סדר מצער של מדינה בראשיתה, אני מבקשת להשמיע את קולן של משפחות שהתמודדו עם אטימות, הסתרה והשפלה של הממסד.

אלא שגם בלי לבקש להכריע בנוגע לשאלה מה היה או לא היה, בדיקה די מקרית של עדויות כאלה שהודפסו על קרטוני החלב מגלה, באופן די אופייני ביחס לפרשה, שהן לוקות באי-דיוקים ובעיות אמינות קשות. והפעם אני לא מתייחס לפער שבין תוכן העדות למסמכי המקור ולממצאים שאותרו במהלך חקירת המקרה, אלא לפערים משמעותיים בין העדויות כפי שהודפסו על הקרטונים, לבין העדויות כפי שהן קיימות בתיקי החקירה ובפרוטוקולים של הועדות. כלומר, מה שמודפס על הקרטונים הוא לאו דווקא קולן של המשפחות. להמשיך לקרוא

עדכון נוסף לגבי חשיפת חומרים בפרשת ילדי תימן וגו'

בחודש מרץ פרסמתי כאן תגובה לנייר עמדה שעסק בחשיפת חומרי ארכיון "שטרם נחשפו" הקשורים (או כביכול קשורים) לפרשת ילדי תימן. כמה ימים מאוחר יותר, פרסמתי כאן שני עדכונים לגבי דוגמאות של חומרים שמחברי נייר העמדה דרשו לחשוף – האחד קבוצת מסמכים שהשגתי והתברר שכבר נחשפו בתיקים אחרים, והשני בנוגע לאי-רישומם מעולם של פרוטוקולים שהם דרשו לחשוף (למרות שהיה ניתן לצפות שידעו על עובדת אי-קיומם). והנה עדכון שלישי, לגבי חשיפת שמות ילדים בתיקי משרד הסעד העוסקים בבית התינוקות של ויצ"ו בצפת. 

להמשיך לקרוא

שני עדכונים לתגובה על נייר העמדה בנושא חשיפת מסמכי ילדי תימן וגו'

ברשומה הקודמת הצגתי את תגובתי המפורטת לנייר עמדה (המלווה בעצומת תמיכה) הדורש לחשוף חומרי ארכיון הקשורים בפרשת ילדי תימן שלטענת כותביו טרם נחשפו. בתגובה הראתי כיצד כותבי נייר העמדה מציגים מצג שוא לגבי מדיניות חשיפת החומרים, וכיצד הדוגמאות שהם מונים לחומרים שטרם נחשפו מייצגות חומרים שוליים, חומרים שככל הנראה לא קשורים לפרשה, חומרים שאינם קיימים כלל, וחומרים שכבר נחשפו. 

ברשימה זו אעדכן לגבי שתיים מתוך ששת הדוגמאות שהציגו כותבי נייר העמדה כ"דוגמאות לחומרים חשובים לחקר הפרשה שנותרו בחזקת חסרים/ חסויים/ נעלמים/אבודים, שטרם נחשפו לציבור": מסמכי החקירה בארה"ב שהציג ד"ר דב לויטן בפני הועדה ובפני "המוסד", ופרוטוקולים מדיונים פנימיים של ועדת החקירה הממלכתית. 

להמשיך לקרוא

תגובה לנייר עמדה על חומרים שטרם נחשפו בפרשת ילדי תימן וגו'

לפני כעשרה ימים פורסם נייר עמדה (המלווה בעצומת תמיכה) העוסק בחומרים שטרם נחשפו בפרשת ילדי תימן. הטענות שהובאו בנייר העמדה מיוסדות על אדנים רעועים וכוללות גם שגיאות בסיסיות, וכותביו מתקשים להצביע על מידע רלוונטי בעל ערך הנמצא ברשות המדינה ושניתן עדיין לחשוף. זאת גם אם נשים בצד את העובדה שהם התעלמו ממידע אחר הקשור בפרשה שאכן ראוי שייחשף בהקדם (אלא שהוא נוצר על ידי הצד של טועני החטיפה), ושהדורשים לחשוף חומרים נוספים מארכיון המדינה לא השתמשו עד כה בהררי המסמכים שכבר נפתחו, והם נוטים להתעלם מהם ולערער על אמינותם.

לפירוט הביקורת שלי, מוזמנים לקרוא כאן.

להמשיך לקרוא

הכורדי שהעריץ את הרצל

לפני מספר שבועות העביר לי ידידי ד"ר רונן זיידל, חוקר עיראק, צילום של שער כתב-עת שיצא לאור בטורקיה, ובו תמונתו של הרצל וצילום של הקדשה בכתב ידו, שניתנה לעבדאללה ג'וואדת, שחיבר מאמר על הרצל, שפתח את אותו הגיליון. ביוזמת רונן כתבנו על כך מאמר קצר, שפורסם לפני שבוע במדור הספרים של "הארץ". מכאן, אני מביא את נוסח המאמר שנשלח ל"הארץ", לפני שנערך שם והודבקה לו כותרת לא עניינית. 

להמשיך לקרוא

למה הספר של שיפריס "ילדי הלך לאן? הוא ספר גרוע – דוגמא שישית – ציטוט חופשי

כשפורסם ב"השילוח" מאמר הביקורת המלא שלי ושל אבי פיקאר על הספר של שיפריס לפני כחודשיים, חשבתי שסיימתי את העיסוק בספר. אבל אז נשאלתי לפני כמה ימים על מיקומה בספר של איזו אמירה של שיפריס, מה שהזכיר לי איזה עניין עם הציטוט הרלוונטי. אז בדקתי אותו פעם נוספת, והחלטתי שהוא מצדיק פוסט משלו, מכיוון שהוא עוד דוגמא לעומק הבעיות בספר.

להמשיך לקרוא

למה הספר של שיפריס "ילדי הלך לאן?" הוא ספר גרוע – התשובה הארוכה

ברשומה קודמת הצגתי את התשובה המקוצרת שלי לשאלה הזו. בהמשך הצגתי חמשה מקרים נקודתיים שמדגימים אותה (1, 2, 3, 4, 5). עכשיו הגיע הזמן לפרסם את התשובה הארוכה. 

להמשיך לקרוא