gas to gaza

אתרי החדשות דיווחו באמצע פברואר בקצרה (הארץ ו-ynet, כנראה על סמך אותה הודעה לתקשורת), וקצת יותר בהרחבה (כלכליסט, אבל לא דווקא עם התאמה בפרטים) על הסכם לחיבור תחנת הכוח של עזה לאספקת גז טבעי מישראל. ההסכם הוא עוד הזדמנות להתבונן במארג היחסים הבינלאומיים שעוטף אותנו.

תחנת הכח בעזה, צילום מתוך "google maps"

להמשיך לקרוא

על סדר היום – פוליטיקה אצל הערבים: אזרחי ישראל, פלסטינים ובמפרץ

שלוש נקודות מתוך הפוליטיקה בעולם הערבי שמסביבנו, שמצדיקות לטעמי תשומת לב בימים אלה: האפשרות לצמיחת אופוזיציה משמעותית לרשימה המשותפת בקרב הערבים-אזרחי ישראל, על הבחירות הצפויות(?) ברשות הפלסטינית, ועל יחסי ערב הסעודית-ישראל.

להמשיך לקרוא

הבט סביב: פירסט ווי טייק דה אמירייטס, ת'ן ווי טייק בחריין…

רגע לפני החתימה על הסכם השלום עם איחוד האמירויות, קיבלנו הצהרה פובמית נוספת, על תהליך לנורמליזציה של היחסים בין ישראל לבחריין. עוד כמה נקודות לגבי התהליך.

להמשיך לקרוא

הבט סביב: הצהרת כוונות עם איחוד האמירויות – תובנות ראשונות

ההצהרה המשותפת עם איחוד האמירויות, שבכמה מקומות כונתה בטעות "הסכם שלום", תפשה את כולם פחות או יותר לא מוכנים. זה כמובן לא הפריע לרבים לקפוץ מיד עם תובנות ופרשנויות, שכרגיל נחלקות וסותרות זו את זו, וכמעט תמיד מתאימות בדיוק לעמדות הקודמות של הכותב. אז הנה כמה נקודות שלי, שלא דווקא מרכיבות תמונה שלמה.

להמשיך לקרוא

את אני (ארה"ב) והממשלה הבאה

אחרי הרעש הגדול של ה"בגידה" של גנץ, של המו"מ הקואליציוני ושל נסיון החסימה בבג"צ, הגענו אל ספה של ממשלת האחדות. סדר היום בימים האחרונים עוסק בעיקר בכסאולוגיה – ולמעשה בכסאולוגיה הזוטרה. אבל אני חושב שהדבר המעניין יותר, במיוחד כשלמהלך הגדול של גנץ עדיין לא הוצג הסבר משכנע יותר מחולשת אופי, הוא סוגיית הרכב הממשלה שהתבהר היום סופית, ומשמעותה. 

להמשיך לקרוא

פיוס, הסדרה או מלחמה – יחסי ישראל ורצועת עזה – אביב-סתיו 2018

אחרי רשומת ההכנה מתחילת השבוע, שביקשה להניח את הקונספציה של אפשרות לקואופטציה של החמאס תמורת הכרה בשלטונו בעזה במסגרת יחסים עם ישראל, מגיע מאמר פוליטי-היסטורי-אקטואלי, שעוסק במאבק על אופי היחסים בין ישראל לרצועת עזה, כפי שהתנהל בתקופה שבין האביב והסתיו של שנת 2018. 

להמשיך לקרוא

האם אפשר לעשות קואופטציה לחמאס

תסלחו לי שבזמן שהזירה הפוליטית סוערת סביב אי-התרחשות, אני מבקש לעסוק בפוליטיקה עצמה. מטרת הרשומה הזו היא להניח מסגרת מחשבה קונספטואלית, על האפשרות לעשות קואופטציה לארגון החמאס, ולהפוך אותו מאויב לוחם לקבלן ביטחון של ישראל. הרשומה היא גם מבוא למאמר ארוך שאני מתכוון לפרסם ביום שלישי (לפחות אם לא תקום במפתיע ממשלה עד אז), שיעסוק בפרשה פוליטית מהעבר הקרוב, שבמרכזה הפוליטיקה שסביב סוגיית היחסים בין ישראל לרצועת עזה, שבמידה רבה עומדת מאחורי המשבר הפוליטי שמשתק את המערכת שלנו כבר יותר משנה. 

להמשיך לקרוא

"עסקת המאה" – הערכה ראשונה

אחרי הפרסום אתמול, הקדשתי חלק ניכר מהיום לקרוא את המסמך של החזון האמריקאי שמכונה "עסקת המאה". ממליץ לכם, כדי שתדעו על מה מדובר באמת.

אז זו המפה שלה, ועכשיו אפשר לגשת להעריך אותה. 

להמשיך לקרוא

לא עסקה אלא מבחן – לקראת הצגת "עסקת המאה"

לפי הפרסומים, ממש מחר-מחרתיים צפוי להציג נשיא ארה"ב טראמפ את החלק המדיני של "תוכנית המאה" בפני גנץ ונתניהו – אחרי שנים של המתנה ליוזמה המדינית המדוברת מצד ממשל טראמפ.

מה אפשר להעריך לגבי תוכן התוכנית וההחלטה לפרסם אותה דווקא עכשיו?

להמשיך לקרוא

מזרח תיכון (לא באמת) חדש

התעוררנו הבוקר לדיווחים על הריגתו של הגנרל קאסם סולימני, אללה ירחמו, מפקד כוחות קודס של משמרות המהפכה של איראן. העניין הזה תפש את רובנו די בהפתעה, ומן הסתם מעלה הרבה שאלות על הצפוי. נסיון זהיר להתייחס לעניין.

להמשיך לקרוא