לפני כמה חודשים, עוד בטרם שהוא הודיע על הקמת מפלגה חדשה, קראתי (בפעם השניה, כי בהתחלה לא הייתי בטוח אם כבר קראתי) את ספרו של ירון זליכה "הגווארדיה השחורה", שאותו פרסם לאחר תום כהונתו כחשב הכללי במשרד האוצר. כמה טעימות מתוכו והתייחסות למשמעותן.
כשאנחנו שומעים את המונח "פשע מאורגן" אנחנו חושבים לרוב על קזינו לא חוקי, סחר בסמים, סחר בנשים או גביית פרוטקשיין. תחשבו שוב. בישראל של העשורים האחרונים, כשאתם שומעים את שמו של אחד הבנקים הגדולים, אתם צריכים לחשוב על פשע מאורגן. כשהתקשורת מתייחסת לבנק ישראלי, היה ראוי שתכנה אותו "ארגון הפשיעה בנק…" כמו שהיא מכנה כמה ממשפחות הפשע המאורגן שעוסקות בעבריינות זוטרה יותר ופחות לבנת צווארון.
"בעלי" שדות הגז עושים קרטל גלוי, חברות התרופות חושפות את היעדר הגבולות הקטלני של הקפיטליזם, ועוד עדות פנימית חשובה מאוד מצמרת המערכת (השלובה למדי) של משרד האוצר והמגזר הפרטי, בעיקר הפיננסי. למשל, על החסרונות בהיעדרו של משבר כלכלי…
כשאנחנו שומעים את המונח "פשע מאורגן" אנחנו חושבים לרוב על קזינו לא חוקי, סחר בסמים, סחר בנשים או גביית פרוטקשיין. תחשבו שוב. בישראל של העשורים האחרונים, כשאתם שומעים את שמו של אחד הבנקים הגדולים, אתם צריכים לחשוב על פשע מאורגן. כשהתקשורת מתייחסת לבנק ישראלי, היה ראוי שתכנה אותו "ארגון הפשיעה בנק…" כמו שהיא מכנה כמה ממשפחות הפשע המאורגן שעוסקות בעבריינות זוטרה יותר ופחות לבנת צווארון.
ארבעה דברים שהצטברו אצלי בימים האחרונים ונראו לי שמצדיקים תשומת לב: משהו מועיל שמצאתי באתר הירוד של "העוקץ", משהו ירוד שמצאתי באתר של "הארץ", טורים מעניינים של כותבים ערבים שמצאתי ב"ממר"י", ועדות מדה-מרקר על כך שבבנק הפועלים (עוד פעם) מתנהגים כמו נוכלים.
בנק ישראל פרסם לפני כמה ימים ניתוח בנושא שוק המשכנתאות ללווים מהמגזר הערבי. לפי הניתוח
שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי (2% מהמאגר) נמוך מאוד ביחס לחלקם באוכלוסייה (21.4%). עבור יישובים מעורבים (כגון ירושלים, חיפה ורמלה) שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי עומד על כ-4%, לעומת חלקם היחסי ביישובים אלה העומד על כ-24%.
ובנוסף הם משלמים גם ריבית מעט גבוהה יותר ביחס ללווים באותה רמת סיכון. למה?
דימיתי פעם (יותר מפעם אחת) את המשבר בקפיטליזם לבועה מתחת לרצפת לינולאום. המערכת הקפיטליסטית לא יודעת להתמודד עם הבועה. היא יודעת רק להעביר אותה ממקום למקום. וכך גם המשברים נודדים ממקום למקום ולא נפתרים, כי הם לא כישלונות במערכת אלא חלק מהמערכת עצמה. אז הנה משהו על צמיחה שמחלחלת, על חוב שגדל, ועל המפקחת על המספרה של אליעזר פישמן.
דברים שהצטברו אצלי וראויים לתשומת לב:
קרנית פלוג מסבירה את מה שאמור להיות מובן מאליו, אורי יוגב בעוד עדות שתשמש כנגדו כאשר יישפט על הנזק שגרם לדמוקרטיה הישראלית, ממשלת ישראל יוזמת בועת נדל"ן ספקולטיבית, וגם דיון פנימי מעניין בקרב הערבים-אזרחי ישראל. מתחילים:
שלושה דברים שאני חושב שכדאי להקדיש להם תשומת לב: הצעת מדיניות של עינת וילף, ידיעות על טיהור אתני והתנחלות שיעית בסוריה, ודיון על תקרת הריבית הרצויה על הלוואות.
עמדת תצפית 