על סדר היום: קרטל הגז, תכסיסי שיווק קטלניים, ויוסי בכר חושף נסתרות

"בעלי" שדות הגז עושים קרטל גלוי, חברות התרופות חושפות את היעדר הגבולות הקטלני של הקפיטליזם, ועוד עדות פנימית חשובה מאוד מצמרת המערכת (השלובה למדי) של משרד האוצר והמגזר הפרטי, בעיקר הפיננסי. למשל, על החסרונות בהיעדרו של משבר כלכלי…

להמשיך לקרוא

קפטיליזציה בזמן אמת – שוק המריחואנה

ב-ynet התפרסמה כתבה שוסקרת את המצב בתחום גידול המריחואנה בקליפורניה בעקבות הלגליזציה של התחום. הכתבה מספקת הצצה מעניינת בזמן אמת לתהליכי הקפיטליזציה שעוברים על הענף, ואלה מאפשרים תובנות לגבי אופיו של הקפטיליזם עצמו.

להמשיך לקרוא

בשביל למצוא תשובות צריך לדעת לחפש – המקרה של אהרון סיסו

עובדת "הארץ" פרסמה תגובה למאמר של גנז המדינה יעקב לזוביק, שבה היא מאשימה אותו שהארכיון לא נייטרלי, שמסמכים הוסתרו, ושהיא לא מצאה בארכיון שום מידע על אחיו של סבה, ילד שנעלם בשנות ראשית המדינה. לי היתה דרושה בערך שעה של חיפוש אינטרנטי בשביל למצוא בארכיון את התיעוד לגבי הילד, ולשמחתי הארץ היו מוכנים לפרסם את מאמר התגובה שלי. מכיוון שהארץ רוצים קצת בלעדיות על תכנים שהם מפרסמים, המתנתי קצת עם הפרסום כאן, אבל עכשיו אתם יכולים לקרוא את הדברים (כולל תיקון טעות שנפלה בהם במקור). אני אשים כאן את הנוסח שאני העברתי להארץ, שפורסם בעריכה קלה בלבד.

להמשיך לקרוא

על סדר היום – ארגוני הפשיעה הגדולים

בתקופה האחרונה אנחנו נחשפים שוב לאמת שלא מקובל להגיד בגלוי – התאגידים הגדולים בישראל הם במידה לא מבוטלת ארגוני פשע מאורגן. הנה שתי דוגמאות עדכניות. ובסוף – גם תזכורת איך הממשלה משרתת את התאגידים האלה על חשבון הציבור.

להמשיך לקרוא

עלילת ילדי תימן – עוד טענה שפורקה לתפארת

השבוע, במהלך עוד אחד מהדיונים ברשת שעוסקים בפרשה, נתקלתי בטענה לגבי אי-מיצוי חקירת היבטי הפרשה בארה"ב. כמו בפעם קודמת, גם כאן היא עלתה מצד אישיות בולטת בעמותת עמרם, וגם כאן, היא נסתרה באופן שמעלה אצלי תהיות לגבי מידת המחוייבות של האנשים האלה לאמת[1].

*** עריכה 16.5.19 – נעמה קטיעי, כותבת הטענה המדוברת, הגיבה לביקורת שלי. קישור לתגובה ובחינתה – בהמשך הרשומה***

להמשיך לקרוא

ילדי תימן ב"מעברות" – הילדים שנעלמו חלק ג'

בהמשך לרשומות הקודמות (3,2,1), אני מציג פה את התיעוד בנוגע לגורלה של ילדה נוספת שעדות על היעלמותה הובאה בפרק הראשון של הסדרה "מעברות". כמו במקרה הקודם, של צדוק מליחי, מכיוון שמדובר במשפחה שנקלטה במחנה ראש העין נותר תיעוד רב לגביה, המוליך אותנו אל מיקום מדוייק של קבר בבית העלמין סגולה, שהוא בסבירות גבוהה מאוד קברה של הילדה שודיה אלכאוי.

להמשיך לקרוא

ילדי תימן ב"מעברות" – הילדים שנעלמו חלק ב'

כהמשך לרשומה הקודמת, ברשומה זו אציג את התיעוד הנוגע לגורלו של ילד נוסף שסיפורו הוצג בסדרה "מעברות". הפעם – התינוק צדוק מליחי, שלפי העדות שהובאה בסדרה למשפחתו נמסר שנפטר, אך לא ניתן להם לטפל בקבורתו. מכיוון שמשפחתו של התינוק שהתה במחנה העולים בראש העין, נשמר תיעוד מפורט לגביה. התיעוד הזה מביא אותנו למיקום מדוייק של קבר בבית העלמין סגולה, שהוא בסבירות גבוהה מאוד קברו של צדוק מליחי.

להמשיך לקרוא

ילדי תימן ב"מעברות" – הילדים שנעלמו חלק א'

יוצרי הסדרה מעברות ליקטו שמונה עדויות [שאני לא חושד בכנותן] בנוגע לפטירת ילדים ומסגרו אותן – על סמך עדויות בעייתיות ועריכה בעייתית עוד יותר – כסיפור של חטיפת ילדים. הצגת העדויות מבלי לנסות לברר אותן קודם לכן במקורות מידע נוספים מהווה לטעמי חוסר אחריות כפול: מצד אחד – חוסר אחריות כלפי המשפחות שהעידו , שתחקיר בעקבות עדותן יכל לסייע להן בפתרון התעלומה. מצד שני – חוסר אחריות כלפי הצופים, שנותרו עם הרושם שהותירו העדויות כפי שניתנו ובמסגור שבו הוצגו.

פתיחת תיקי הארכיון של ועדת החקירה הממלכתית שחקרה (ביסודיות רבה) את פרשת "היעלמות" ילדי תימן (ואחרים) התבררה כ"יריה ברגל" מפוארת מצד טועני החטיפה, מאחר שלא רק שהתברר שלא הוסתר שם שום מידע משמעותי, אלא שנמצאו שם מקורות מידע חשובים שמאפשרים לאתר מידע גם בנוגע למשפחות שלא התלוננו בפני ועדות החקירה השונות, וביניהן כאלה שעדותן שודרה ב"מעברות".

בפעולה בנוגע לחוסר האחריות כלפי המשפחות לא אעסוק מעל דפי הבלוג. כאן וברשומות נוספות אתמודד עם חוסר האחריות כלפי הציבור, באמצעות השלמת המידע הרלוונטי.

להמשיך לקרוא

חלוצים אלמונים – על חלוציות, חינוך לחלוציות והתיישבות שנות ה-50

רשומה שהתבשלה אצלי כבר כמה שנים, על מקומו ותפקידו של החינוך לאור המיתוס החלוצי. הקוראים יזכו להיכרות עם שיר ומאמר יפים ונשכחים של אלתרמן, עם סרטון מעניין ביותר, וגם להמלצת קריאה עדכנית ומומלצת ביותר.

להמשיך לקרוא

שתי דוגמאות לצורך בקריאה ביקורתית

אחד הכישורים החשובים עבור היסטוריון – יש שיגידו שעבור כל אזרח בחברה דמוקרטית מודרנית, אבל בשביל היסטוריון הוא הכרחי – הוא היכולת לקרוא דברים באורח ביקורתי. כלומר, לא לקבל את הנאמר ללא בחינה האם הוא גם אמין. זו מיומנות שדורשת הכשרה בסיסית ומשתכללת עם התרגול. ככל שהאדם בקיא יותר בנושא שעליו הוא קורא, כך הוא גם יכול יותר בקלות לעשות את הקריאה הביקורתית, ולזהות את המקרים בהם הדברים שנאמרו אינם אמינים. זו הסיבה שבתחומים בהם איננו בקיאים, כדאי לנו להיעזר באנשים שהתמחו בנושא (הגם שגם את דבריהם לא מומלץ לקבל באמון עיוור, במיוחד אם הם לא מאפשרים לנו לבחון את המקורות שעליהם הם נסמכים בטענות שלהם).

כאשר הדברים הנבחנים הם עדות בנוגע לאירועי העבר, הבחינה דורשת בעיקר את הצלבתם עם עדויות אחרות בנוגע לאותם האירועים, ובחינה האם הם תואמים את שאר המידע. במידה ונמצאה סתירה בין המקורות – צריך לעשות הערכה מושכלת איזה מהם מביא עדות אמינה יותר.

בכל מקרה, הנה דוגמא לשני מקרים שמצדיקים את הצורך בקריאה ביקורתית, מתוך נושא שלצערי אני מרגיש את הצורך להקדיש לו לא מעט זמן (הפיצוי הוא שהעיסוק בו מסקרן מאוד ונותן הזמנות טובה לעסוק בפיצוח חידות היסטוריות) – פרשת ילדי תימן וגו'. בתקופה הקרובה אני צופה שאפרסם פה כמה דברים חשובים יותר בנוגע לפרשה, אבל הפעם שתי הדגמות קטנות, מתוך הדיונים בועדת הכנסת שעסקה בפרשה, בראשות חברת הכנסת (היוצאת) נורית קורן.

להמשיך לקרוא