משרד האוצר חפר בור בקופת הביטוח הלאומי

התקופה האחרונה מפנה הרבה תשומת לב לביטוח הלאומי, כי פתאום כולם צריכים עזרה (וחלקם מגלים בהפתעה ובזעם שאם אתה לא משלם פוליסת ביטוח אבטלה, אתה לא מקבל ביטוח אבטלה). הגעתי למאמר מעניין שעוסק במשבר הגרעון הצפוי בביטוח הלאומי ובסיבות לו. באופן שקצת הפתיע אותי הוא טוען שהלוואת העודפים למדינה היא לא דווקא בעיה. לעומת זאת העובדה שהמדינה (רוצה לומר, משרד האוצר) התעלם מהמחוייבות שלו להשלים את מה שחסר בעקבות הפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי עבור העובדים שניתן למעסיקים – פה יש בור עמוק מאוד מאוד.

על סדר היום: תאונות עבודה והביטוח הלאומי

נתון חשוב מאוד ומדאיג מאוד על (אי) הבטיחות בענף הבניה בישראל, מתוך כתבה שעוסקת בנסיון העקום להתמודד עם התופעה בעזרת הגיון השוק וצמצום המעורבות הממשלתית, במקום באמצעות קביעת מדיניות פשוטה וביצועה. 

תעסוקה, קצבאות ויעילות המגזר הציבורי – דו"ח הביניים של "מעגלי תעסוקה"

הגיע אלי לא מזמן דו"ח הביניים של מחקר ההשפעות של תוכנית "מעגלי תעסוקה" של שירות התעסוקה. מעגלי תעסוקה היא תוכנית פיילוט (בדרך להפוך לכוללת) לטיפול בתובעי הבטחת הכנסה, גלגול שלישי של תוכניות מופרטות שכונו "אורות לתעסוקה" ו"מהל"ב", והיו ידועות גם בכינוי "תוכנית ויסקונסין", על שם המדינה שממנה עלה הרעיון להעתיק את המודל המפוקפק הזה עוד בימים שבהם התצפיתן התכונן לשנת השירות שלו, אי-אז בראשית המאה. אז הנה כמה ממצאים מעניינים מדו"ח הביניים. 

מס אי הבטיחות בעבודה

הידעת? לפי מנהל תחום הבטיחות במשרד העבודה והרווחה, הביטוח הלאומי משלם בכל שנה קצבאות בסך של כ-15 מיליארד ש"ח לנפגעי תאונות עבודה. כך לפי ידיעות שלשום (17.5.17) בדבר ראשון ובכלכליסט.

אם הנתון נכון, חישוב זריז מעלה שהמשמעות היא שכל אזרח בישראל נושא בנטל (אפשר לקרוא לזה גם מס) של כ-1764 ש"ח לשנה בגין ליקויי בטיחות בעבודה. הבעיה היא שאת הנטל הזה גורם מספר מצומצם יחסית של מעסיקים, שמניעי הרווח שלהם והיעדר פיקוח ואכיפה מאפשרים להם להתנער מעלות הנזק שהם גורמים ולהטיל אותה על הציבור.

דרך אגב, עבודה עיתונאית בהיקף של כ-15 דקות בגוגל הביאה אותי למסקנה שהנתון לא נכון.

על סדר היום: עבודה, עוני וחלוקת הכנסות

שני דברים בנושא שרציתי לציין כבר מזמן, אבל לא התפנתי לכתוב, על המעבר מעוני על בסיס קצבאות לעוני על בסיס עבודה, ועל חלקם של העובדים בתוצר שהם מייצרים. 

העשור האבוד: השפעת הממשלה על חברת "השוק החופשי"

נתוני הביטוח הלאומי חושפים את המציאות הלא נעימה: בשנים שבין 2002-ל-2009, צמצם המשק הישראלי את רמת אי-השיוויון בתוכו. מדיניות ממשלות ישראל באותן השנים הצליחה להפוך את המגמה במשק ולהגדיל אותו.