בנון עם טאוב ועוד טאוב

דברים ששווה לשים אליהם לב בשני דברים של גדי טאוב שהתפרסמו בהארץ. ושווה לשים אליהם לב למרות שחברים שלי שלמדו ולימדו בחדווה את ההגות של טאוב כשביקרה בחריפות את הפוסט-מודרניזם מבקשים להחרים את כתביו כאשר הוא מבקר את הליברליזם של פוליטיקת הזהויות (ובעיקר כשהוא לא מקבל את העמדה הרווחת של הליברליזם הזה בנוגע לזנות). אבל מה לעשות שלביקורת הזו יש כמה טענות רציניות מאוד?

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

חברה מסוממת: מגפת האופיואידים הורגת את אזרחי ארה"ב

אחד ההיבטים המעניינים והמודחקים של החברה המערבית-קפיטליסטית, שאותם הזכרתי בעבר הוא צריכה אוניברסלית של סמים ממכרים, בדרגת סיכון וחוקיות משתנה (סוכר, ניקוטין, קפאין, גראס, אלכוהול, רטאלין, הרואין, משככי כאבים, תרופות נוגדות דיכאון ועוד ועוד) ולרוב גם במתאם לריבוד מעמדי. שחר סמוחה פרסם ב"גלובס" כתבה מעניינת שמציגה נתונים מהממים על ההתמכרות של ארה"ב למשככי כאבים אופיואידיים, כלומר, הקרובים הכימיים החוקיים של ההרואין להמשיך לקרוא

הבט סביב: מקטאר עד עזה וסיני

דברים חשובים שרואים מהמפרץ הפרסי ועד עזה, וגם הצצה קטנה לשכנים בסיני

להמשיך לקרוא

הדרך ליום הכיפורים: שבירת קונספצית השלום שהוחמץ

האגדה הידועה גם בשם "הזיכרון הציבורי כפי שעוצב על-ידי פוליטיקאים וכלי תקשורת בעלי עניין" מספרת שבשנים שלפני מלחמת יום הכיפורים החמיצה ישראל את הסיכוי לשלום בגלל היהירות והשחצנות שהוליד הניצחון ב-1967, ובגלל שדיין חשב ש"עדיף שארם-א-שייח בלי שלום משלום בלי שארם-א-שייח", ובגלל שגולדה היתה מאוד לא נחמדה, לא רק כלפי מזרחים. האגדה הזו סובלת מבעיה נפוצה של הזיכרון הציבורי – היא לא תואמת את התמונה המצטיירת מתוך המחקר ההיסטורי. אז מה קרה בשנים שלפני מלחמת יום הכיפורים? 

להמשיך לקרוא

על סדר היום: מצרים וארה"ב

בינתיים מכל הפיאסקו, נראה שעדיין אין הרכב קואליציה חדש, אלא רק שר ביטחון חדש (נתניהו, נכון לעכשיו) ומתווה גז חדש. וגם משהו לגבי טראמפ והבחירות בארה"ב

להמשיך לקרוא

ד"ר קיסינג'ר ומיסטר פון קלאוזביץ

קראתי בתקופה האחרונה את הספר "משבר: מדיניות החוץ במלחמת יום כיפור וביציאה מווייטנאם", בו מובאים תמלילי שיחות הטלפון שניהל הנרי קיסינג'ר כמזכיר המדינה של ארה"ב במהלך מלחמת יום הכיפורים. הקריאה בספר מדגימה יפה את אמירתו הידועה של קרל פון קלאוזביץ, לפיה "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים".

להמשיך לקרוא

על סדר היום: תרופות, חקלאות, ארה"ב

שלושה נושאים על סדר היום: מימון התרופות, עתיד החקלאות, והפריימריז בארה"ב. (ובסוף המלצת קריאה)

להמשיך לקרוא

הבט סביב: רוחות מלחמה – השערות בנוגע למתרחש בסוריה, ובעיקר מסביב

ניסיון לגבש הבנות כלשהן בנוגע למעורבות המערבית המתרקמת במלחמה האזורית שמתחוללת בינתיים באופן גלוי בזירה הסורית.

אפתח בשתי ההערות הרגילות שלי ברשומות מסוג זה:

א) אני מסתמך על מקורות גלויים, ובעיקר על התקשורת הישראלית, ומנסה לארגן אותם בצורה שתוציא מהם איזשהו הגיון. קורא רציני חייב להניח שחלקם מיועדים להכשרת דעת הקהל בזירה המערבית ו/או להרתעת והטעיית הצד השני.

ב) החוויה של החלפת פרשנות צבאית וגיאו-אסטרטגית בשיחת הסלון וברכב היא מהנה למדי, וגם נותנת תחושה של שליטה במצב. אבל מי שמוכן לטיפת ענווה, צריך להודות שהיא לא הרבה יותר מזה – ניסיון כמעט נואש להשיג מעט תחושת שליטה במציאות מטלטלת שיכולתנו להבין אותה באמת או להשפיע עליה מוגבלת מאוד. במידה מסויימת, גם הרשימה הזו היא נסיון כזה.

בכל מקרה – כרקע להבנת הרשומה הזו, מומלץ ביותר לקרוא את הרשומה הקודמת בנושא: הבט סביב: המלחמה הקרה במזרח התיכון רבתי. להמשיך לקרוא

אחרי הסערה ולפני הסערה

בעוד כמה ימים, כשהחשמל יחזור ויסיימו לשאוב את המים מכל מנהרות הרכבת והכביש, אזרחי ארצות הברית יגשו לקלפיות לבחור נשיא חדש או ממשיך, ובכללם גם האזרחים היהודים. שאלת קיומם ותודעתם של יהודי ארה"ב (ובכלל יהודי הדמוקרטיות המערביות) מסקרנת אותי בעיקר מתוך המפגש עם קבוצות מתוכם במסגרת פעילות ההדרכה שעשיתי בחצר כנרת, ומתוך העיסוק בעולם הרעיוני הציוני, על רעיון "שלילת הגלות" שבו. שתי התייחסויות ושיר. מבחינת העדפה, לי אין ספק: אם הספונסר(/מעסיק) של נתניהו מממן צד אחד – אני בצד השני.

להמשיך לקרוא