אמרו את זה קודם, לפניך, כן משנה…

לפני מספר שבועות קראתי את ספרו החדש של אהרון פוגל, "התנור והחמאה". פוגל שירת בתפקדים שונים במשרד האוצר, עד לדרגות הממונה על התקציבים במשרד האוצר בתקופת משבר האינפלציה ותוכנית הייצוב (1984-1987) ומנכ"ל משרד האוצר בשנים בתקופת ממשלת רבין השניה (1992-1995). בתקופותיו במגזר הפרטי עבד בתחום הביטוח, היה שותף בקרן ההשקעות בהיי-טק שייסד  וכיהן בתפקידים בכירים בבנק לאומי, בי"ח הדסה, וחברת הביטוח מגדל. מאז 2003 הוא מכהן גם כיו"ר הוועדה המייעצת לבנק ישראל.

הרשומה הזו תביא מספר התייחסויות שלו לסוגיות שונות בכלכלה הישראלית. האמירות שלו בנוגע לסוגיות האלה לא שונות באופן מהותי מהשיח המקובל בביקורת הכלכלית השמאלית על מדיניות ממשלות ישראל בעשורים האלה. החשיבות  היא שהן נאמרות "מהצד השני", מפי מי שכיהן בתפקידים הבכירים של מנגנון משרד האוצר. הרשומה שאחריה תביא התבטאויות "חמות" יותר, בנוגע להתנהלות משרד האוצר. קצת בדומה למה שעשה יקיר העמדה, יורם גבאי.

להמשיך לקרוא

מפי קסנדרה – להבין את כלכלת ישראל. "כוח השוויון בכלכלה".

בשנות ה 80 בוצעה בישראל הפיכה כלכלית וחברתית. אפשר לערער על קביעת הזמנים, להרחיב אותה אל התקופה שלפני ולטעון בצדק שהיא נמשכת אל התקופה שאחרי, אבל קשה לערער על דרמטיות השינוי שעברה החברה בישראל והכלכלה שלה.

בספרה "כוח השוויון בכלכלה", שפורסם בשנת 1990, עשתה הכלכלנית ד"ר אסתר אלכסנדר ז"ל 4 דברים חשובים מאין כמותם להבנת השינוי הזה להמשיך לקרוא