ילדי תימן: פתיחת הקבר לא תקדם את הפרשה לפיתרון

אתר "כיפה" הזמינו אותי לכתוב טור על הפרשה, והוא התפרסם שם אתמול. בחרתי להתחיל מהזוית של פתיחת הקבר של עוזיאל חורי, שאם לא נדחתה אתמול על ידי בית המשפט (לא ראיתי פרסום), אמורה להתבצע היום. אני מפרסם אותו גם כאן, בתוספת כמה שורות שבגרסה ב"כיפה" ירדו בעריכה למטרת קיצור.

להמשיך לקרוא

הסתרה ושעתוק גזענות? בין תזה סוציולוגית למציאות היסטורית

הדיון בפרשת ילדי תימן נשאר לרוב בתחומי הפייסבוק או התקשורת. לעיתים הוא מבליח לזירה האקדמית, מה שמצדיק אולי התייחסות מיוחדת, כי בעוד שברשתות החברתיות ובתקשורת אין סטנדרט אמיתי לטענות שעולות בדיון, בזירה האקדמית לפחות אמור להיות סטנדרט כזה. 

ובכל זאת, צפיה בהרצאה קצרה שעסקה בנושא לימדה שלא תמיד הסטנדרנט הזה מיושם, ונראה שגם האחראים על הדיון לא תמיד מוכנים להציב אותו. 

ברשומה זו אציג כמה נקודות ביקורת בולטות על הרצאה של ד"ר דניאל דה מלאך בכנס האגודה הסוציולוגית הישראלית, שעיקרן הצבעה על טענות שגויות עובדתית או טענות כושלות באופן בולט שהציג דה מלאך, ואת ההתייחסות (או היעדרה) שקיבלתי לגביהן מדה מלאך ומפרופ' לב גרינברג, נשיא האגודה, שגם ישב בראש המושב בו ניתנה ההרצאה.

מכיוון שהדברים התארכו, אני מקדים ומביא פה את תמצית טענותי:

ב-8.2.22 הציג דה מלאך הרצאה קצרה בכנס האגודה הסוציולוגית הישראלית, שכותרתה: "הסתרה ארכיונית ושעתוק של גזענות: המקרה של ילדי תימן שנעלמו". אתם יכולים לצפות בה כאן (החל מדקה 1:08:09).

1.  "הסתרה ארכיונית"

דה מלאך טוען שישנו "חסיון יוצא דופן" על חומרי הארכיון הקשורים בפרשה – המציאות היא הפוכה, וחומרים אלה חשופים באופן חריג לטובה. 

2. "שעתוק של גזענות"

דה מלאך טוען שעל רקע היחס השלילי של ועדות החקירה כלפי המשפחות, אין פלא שצומחת גזענות – אלא שהועדות לא התייחסו אל המשפחות באופן שלילי כפי שהוא מתאר, ואת הטענה לגזענות שצומחת בעקבות היחס הזה הוא מבסס על שתי דוגמאות (בהן הוא מטפל באופן רשלני) שספק אם יש בהן גזענות, אבל זמנן שנים רבות לפני תחילת פעולת ועדות החקירה; ודוגמה שלישית שגם בה ספק אם יש גזענות, ובכל מקרה היא אינה נשענת על יחסה של ועדת החקירה למשפחות.

ומכאן בהרחבה.

להמשיך לקרוא

כשלי טיוטת דו"ח משרד הבריאות בפרשת ילדי תימן

בימים האחרונים פורסמו סוף סוף טיוטת הדו"ח שנכתבה במשרד הבריאות בנוגע למעורבות מערכת הבריאות בפרשת ילדי תימן וגו', וחוות הדעת שכתבה עליו פרופ' שפרה שוורץ. לנוכח חוות הדעת, הודיע משרד הבריאות שהוא לא יכול לסמוך את ידיו על טיוטת הדו"ח. זו הזדמנות טובה להצביע על כמה כשלים בוטים בדו"ח. הוא רצוף בכאלה מקצה אל קצה.

להמשיך לקרוא

פליטים, עולים, מהגרים

"בהעדר תאים וארגונים חברתיים התנדבותיים אין מסד מספיק לקליטת עלייה במובנה האישי הישיר, כלומר, מעבר לשאלת המשרה והשיכון שעל משרד-הקליטה לפתור. היחס האנושי החם, רגש השייכות האישית, רגש הבית – שרק בהם יש לראות קליטה ממש – אי-אפשר לתת בצינורות ממשלתיים."

אליעזר שביד, "חידוש החיים הקהילתיים בישראל", בתוך "מיהדות לציונות, מציונות ליהדות" (1978)

המשבר באוקראינה מציף שוב את שאלות מדיניות הקליטה/הגירה של מדינת ישראל. כמה מחשבות בנושא, שבראשן העניין שכל הדיון מתמקד בשאלת המדיניות בשער הכניסה, ולא מתקדם אל מה שקורה אחריו…

להמשיך לקרוא

מלחמה באוקראינה: דברים שיודעים, דברים שצריך היה לדעת

אחרי קצת יותר משבוע (רשומה קודמת כאן), כמה מחשבות ביחס למלחמה באוקראינה. אני לא מומחה לנושא, אין לי גישה למקורות ראשוניים, ואני לא עוסק במחקר שיטתי. אני עוקב אחרי כמה פרשנים וכותבים, וכמה ערוצי טלגרם. בעיקר אני מנסה להפעיל שכל ישר על פרטי המידע שנראה שאין מחלוקת לגביהם, ומנסה להבין אילו משמעויות ניתן ללמוד מהם. יש דברים שאנחנו יודעים. יש דברים שצריך להניח שהמעורבים היו צריכים לדעת. 

להמשיך לקרוא

יש מלחמה במזרח אירופה

תשומת הלב של העולם נשאבת לכיוון אוקראינה, שלפני כמה ימים פרצה בה מלחמה. מה יש לי להגיד עליה? לא הרבה. אלה לא נושאים שאני מתמחה בהם, ולא הקדשתי את הזמן הנחוץ כדי ללמוד אותם ברצינות, אפילו באופן בסיסי. ובכל זאת כמה מחשבות יש. לא בטוח שכולן לגמרי קוהרנטיות, אבל אני בספק אם המציאות היא לגמרי קוהרנטית. 

באופן כללי, אני נמנע מלנסות להגדיר כאן מי צודק. זו שאלה פרשנית שאפשר לטעון שיש לה תשובה פשוטה וברורה, ואפשר לטעון אחרת. על פניו, ברור שעדיף הצד שחיים בו בדמוקרטיות ליברליות והשליטה של האוליגרכיה בו פחות בוטה וגלויה, ועדיין זה לא תמיד ייתן את כל התשובות. אני חושב שמה שאכתוב כאן רלוונטי גם בלי קשר לשאלה מי "הטובים" ומי "הרעים" בסיפור הזה. 

הצילומים המלווים את הרשומה צולמו בביקור באוקראינה בקיץ 2018.

במושבה היהודית לשעבר "נהר-טוב"

להמשיך לקרוא

הצצה אל מגזר הייבוא

אחד ההיבטים הפחות מדוברים בכל השיח על יוקר המחיה, היעילות או חוסר היעילות של הייצור המקומי, ושאלת ההגנה עליו, היא מה בעצם קורה במקטע הייבוא. וחבל, כי כמו בכל מדיניות, יש גורמים שמפסידים ממנה ועושים רעש בתחום שלהם, וזה גורם לנו לפעמים לשכוח שיש גם גורמים שמרוויחים ממנה. מרוויחים הרבה. ולהם נוח לשמור על שקט.

להמשיך לקרוא

האם תהיה תחרות במוצרי החלב?

כבר הזכרתי בעבר שבעוד שהמון תשומת לב ציבורית מוקדשת למאבק נגד תכנון משק החלב, כולם מתעלמים מהריכוזיות במקטעים אחרים בשרשרת הייצור הזו, כמו למשל העובדה שכל מרכיבי המזון לפרות שלא מגודלים בארץ מיובאים על ידי שלוש חברות בלבד. החדשות הנוכחיות הן שבמקטע המחלבות, שהוא כבר עכשיו ריכוזי מאוד, מספר המחלבות הולך ומצטמצם, כי המחלבה הכי גדולה מבין הקטנות רוכשת מחלבות קטנות יותר במטרה לשרוד בתחרות מול המחלבות הגדולות השולטות בשוק.

להמשיך לקרוא

הבט סביב: אתגר הלאומיות הפלסטינית מנקודת מבט פלסטינית

בממר"י תרגמו מאמר מעניין של אשרף אל עג'רמי, לשעבר שר האסירים בממשלת הרשות הפלסטינית, שמעלה את השאלה האם הפלסטינים נכשלים בבניית לאומיות פלסטינית. אני חושב שכדאי לשים לב להנחת המוצא של עג'רמי: לתפישתו, מטרת התנועה הלאומית הפלסטינית היא לבנות חברה פלסטינית לאומית-מודרנית, והמאבק בכיבוש צריך להיבחן ביחס לזה: האם הוא מסייע למטרה זו או מרחיק את הפלסטינים ממנה. 

סמל הרשות הפלסטינית

להמשיך לקרוא

על סדר היום: הבנק והאוצר

בבנק ישראל הגיעו למסקנה שמדיניות תת-ההשקעה של משרד האוצר מונעת מישראל כל סיכוי להדביק את הפער מהמדינות המתפתחות, וסופה שתוליך אותנו להיות מדינת עולם שני.
במשרד האוצר, בתגובה, מקטרים שהם נשארו הגננת היחידה שלוקחת על עצמה את משא האדם הלבן ומרסנת את הילדים חסרי האחריות, וחושבים שמתפקידם לתת (כלומר לא לתת) לפוליטיקאים "זכות" להגדיל את התקציב.

על מאבק התפישות של בנק ישראל ומשרד האוצר, והסיכוי של מדינת ישראל להיות במקום טוב בעולם הראשון במקום להתדרדר לעולם השני. 

להמשיך לקרוא