השיר החשוב של התקופה – ג' – גם השנה

חברים מסביבי פחות הסכימו, אבל אני מצאתי את האלבום "הגיבורים שלי" של אריאל הורוביץ (2014) כאחד המעניינים והחשובים במוזיקה העברית של השנים האחרונות. את הדברים צריך לקחת בערבון מוגבל, מכיוון שהבקיאות שלי במוזיקה וההבנה בתחום המוזיקלי שלי מוגבלת מאוד, ובכל זאת.

אז למה אני חושב שהוא חשוב? כי הוא משלב באופן חריג את האישי והציבורי. הוא לא מתמקד בשאלות מי אני ומה קורה לי (כמו חלק ניכר מהמוזיקה שלנו), אלא בשאלה מי אנחנו ומה קורה לנו. ואת התשובות לשאלות הוא נותן באופן אישי, אבל מתוך עושר היסטורי וחברתי, שקושר מגוון של מקורות השראה ונקודות ייחוס. 

להמשיך לקרוא

השיר החשוב של התקופה – ב' – הכוכב של דויד

חברים מסביבי פחות הסכימו, אבל אני מצאתי את האלבום "הגיבורים שלי" של אריאל הורוביץ (2014) כאחד המעניינים והחשובים במוזיקה העברית של השנים האחרונות. את הדברים צריך לקחת בערבון מוגבל, מכיוון שהבקיאות שלי במוזיקה וההבנה בתחום המוזיקלי שלי מוגבלת מאוד, ובכל זאת.

אז למה אני חושב שהוא חשוב? כי הוא משלב באופן חריג את האישי והציבורי. הוא לא מתמקד בשאלות מי אני ומה קורה לי (כמו חלק ניכר מהמוזיקה שלנו), אלא בשאלה מי אנחנו ומה קורה לנו. ואת התשובות לשאלות הוא נותן באופן אישי, אבל מתוך עושר היסטורי וחברתי, שקושר מגוון של מקורות השראה ונקודות ייחוס. 

להמשיך לקרוא

השיר החשוב של התקופה – א' – סלון קטרינג

חברים מסביבי פחות הסכימו, אבל אני מצאתי את האלבום "הגיבורים שלי" של אריאל הורוביץ (2014) כאחד המעניינים והחשובים במוזיקה העברית של השנים האחרונות. את הדברים צריך לקחת בערבון מוגבל, מכיוון שהבקיאות שלי במוזיקה וההבנה בתחום המוזיקלי שלי מוגבלת מאוד, ובכל זאת.

אז למה אני חושב שהוא חשוב? כי הוא משלב באופן חריג את האישי והציבורי. הוא לא מתמקד בשאלות מי אני ומה קורה לי (כמו חלק ניכר מהמוזיקה שלנו), אלא בשאלה מי אנחנו ומה קורה לנו. ואת התשובות לשאלות הוא נותן באופן אישי, אבל מתוך עושר היסטורי וחברתי, שקושר מגוון של מקורות השראה ונקודות ייחוס. 

להמשיך לקרוא

גנן העשבים השוטים

רשומה קצרצרה (בהן צדק. פחות מ-200 מילה) על אחת הדוגמאות המובהקות של שיטת חלוקת העבודה בין ה"אחראים" ל"מתפרעים" במחאה פוליטית, כאשר ראש מטה המאבק נגד פינוי עמונה מסמן את האחראים להתנהגות המתפרעים בבית הכנסת.

להמשיך לקרוא

קשיי העברית של הציונות

בימים האחרונים, השקעתי זמן כדי לתקן את אחד המקרים המצערים בהם אני קורא טקסט מעניין, סומך על עצמי שאדע למצוא אותו בקלות כשארצה, ואז מגלה בדיעבד שזה לא כזה קל. בכל מקרה, הדברים הבאים מדורגים אצלי גבוה מאוד בדירוג הטקסטים המופלאים הקשורים לציונות.

בקיץ 1897, שבועות ספורים לפני כינוס הקונגרס הציוני הראשון, כתב הרצל אל הרב ד"ר מרדכי אָרנפּרייז בדיאַקובאַר:

וינה, 24 ביולי 1897

דוקטור מכובד מאוד.

[…]

אבקשך למסור לדפוס מיד הזמנה עברית (בקיצור) על חשבון הוועדה המכינה, ולשלוח אותה בלא דיחוי למובהקים שבציוני רוסיה. הדגש הדגשה נמרצת ביותר, כי הקונגרס הראשון הזה מוכרח להצליח בהחלט, שאם לא כן יוּכּה ענין-ציון לאחור למשך שנים. […] וכן תבאר, כי אפשר יהיה, כמובן מאליו, להשתמש גם בשפה העברית בקונגרס.

[…]

 

והנה תיאורו המדהים של הד"ר ארנפרייז את ההתמודדות עם המשימה שהטיל עליו הרצל:

הזמן היה קצר ובעיר־מושבי דיאַקובאַר לא היו קיימים לא בית־דפוס עברי, לא אותיות עבריות ולא סדר עברי

להמשיך לקרוא

טעימות מתוכנית הייצוב – מצב חירום יזוּם או איך מבצעים הפיכה בלי בריקדות

בתחילת חודש יולי, שלושים שנה אחרי ההתרחשות ההיסטורית, פורסם פרוטוקול ישיבת הממשלה שהחלה ב-30.6.1985 והסתיימה ביום שלמחרת, ובמהלכה אושרה "תוכנית הייצוב" – נקודת המפנה של ההפיכה הכלכלית-חברתית בישראל.

לאחר קריאת הפרוטוקול (חלק א' וחלק ב') אביא כאן סדרה של שלוש רשומות, שיציגו, באופן לא רציף, נקודות חשובות מתוך הדיון. רשומה זו, השלישית בסדרה, תעסוק באופן שבו התקבלה התוכנית. באופן חסר תקדים, היא יושמה באמצעות צווי חירום, לאחר שאושר בישיבת ממשלה מרתונית שנמשכה כיממה וחצי. אבל במבט לתוך הדיון, מתגלה שרובו עוסק לא בעקרונות התוכנית עצמה, אלא במאבק על מה לא יקצצו. התוכנית דרשה קיצוץ של 750 מיליון דולר (בגלל האינפלציה הדוהרת, אי אפשר היה לנהל דיון על סכומים בשקלים) בתקציב הממשלה, אחרי שמעצבי התוכנית עשו לממשלה "הנחה" ביחס לסכום של מיליארד דולר שלטענתם היה נחוץ באמת לקצץ על מנת שהתוכנית תצליח. ומה שיותר מדאיג, שוב ושוב עולות בתוך הישיבה אמירות של שרים שמתקוממות נגד הליך אישור התוכנית בסד לחץ של "מצב חירום", שחלקם מטילים ספק בטענה שהוא אכן קיים כמצב חירום, ולא כאמצעי לחץ של יוזמי התוכנית. להמשיך לקרוא

טעימות מתוכנית הייצוב – מי ישלם את המחיר?

בתחילת חודש יולי, שלושים שנה אחרי ההתרחשות ההיסטורית, פורסם פרוטוקול ישיבת הממשלה שהחלה ב-30.6.1985 והסתיימה ביום שלמחרת, ובמהלכה אושרה "תוכנית הייצוב" – נקודת המפנה של ההפיכה הכלכלית-חברתית בישראל.

לאחר קריאת הפרוטוקול (חלק א' וחלק ב') אביא כאן סדרה של שלוש רשומות, שיציגו, באופן לא רציף, נקודות חשובות מתוך הדיון. רשומה זו, השניה מבין השלוש, תעסוק בויכוח בנוגע לשאלה מי "ישלם את המחיר" על יישום התוכנית. להמשיך לקרוא

טעימות מתוכנית הייצוב – הריבית

בתחילת חודש יולי, שלושים שנה אחרי ההתרחשות ההיסטורית, פורסם פרוטוקול ישיבת הממשלה שהחלה ב-30.6.1985 והסתיימה ביום שלמחרת, ובמהלכה אושרה "תוכנית הייצוב" – נקודת המפנה של ההפיכה הכלכלית-חברתית בישראל.

לאחר קריאת הפרוטוקול (חלק א' וחלק ב') אביא כאן סדרה של שלוש רשומות, שיציגו, באופן לא רציף, נקודות חשובות מתוך הדיון. רשומה זו, הראשונה מבין השלוש, תעסוק מעט ברקע לתוכנית הייצוב, ובעיקר בנושא הריבית. להמשיך לקרוא

לרגל כ' בתמוז – השקת פרוייקט יומני הרצל

בערב כ' בתמוז ה'תשע"ה, יום השנה לפטירתו של בנימין זאב הרצל, אני גאה ומתרגש להשלים את פרוייקט יומני הרצל.

יומן הרצל

דף מתוך מחברת יומן של הרצל, הארכיון הציוני המרכזי

להמשיך לקרוא

עדכון נוסף מיומני הרצל

שלום לציבור המבקרים בעמדה. למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל. רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן השבע עשרה. מחברת זו נפתחת בנסיעה של הרצל אל רוסיה, שם פגש את שר הפנים פון פלבה, את שר הכספים ואת מנהל המחלקה האסייתית במשרד החוץ. הרצל קיבל מפון פלבה מסמך תמיכה בתנועה הציונית, ומשם נסע בחזרה תוך שהוא עוצר בוילנה, בה פגש בגילויי תמיכה המונית מצד יהודי העיר. זמן קצר אחר כך התכנס הקונגרס השישי, בו התנהל "פולמוס אוגנדה". לאחר הקונגרס המשיך הרצל במאמציו הדיפלומטיים, לא על מנת לממש את ההצעה הבריטית בנוגע למזרח אפריקה (בה הישג דיפלומטי ולא הצעה ממשית), אלא על מנת לארוג מערך בינלאומי, הנשען על גרמניה, רוסיה ובריטניה, שיעודד את הסולטן העות'מני להסכם להצעת התנועה הציונית בנוגע להתיישבות בארץ-ישראל. הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות. את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן. מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם! בימים הקרובים אמשיך בהעלאת הקעים הנבחרים ממחברת היומן השמונה עשרה, המחברת האחרונה.