ב-29.12.2022 הושבעה ממשלת ישראל השלושים ושבע, בראשות בנימין נתניהו. פסיקת בג"צ שהתקבלה לפני כמה ימים ופסלה את אריה דרעי מכהונת שר הפכה גם את גם את הממשלה הזו לממשלה שקמה במרמה.
כשהתקבלו תוצאות הבחירות, היה נדמה ש"גוש הימין", כלומר הבלוק של נתניהו, ניצח ניצחון חד וברור, ושממשלת "ימין על מלא" תוקם תוך זמן קצר. בפועל, התהליך התנהל באיטיות ותוך מתחים ניכרים. העובדה שהפך את עצמו לבלתי קביל בעליל מבחינת גוש המפלגות המתנגדות לנתניהו, סינדלה את נתניהו בתוך הבלוק הנאמן לו, והפכה אותו ל"סחיט" במיוחד.
בסופו של דבר, הודיע נתניהו לנשיא שהצליח להקים את הממשלה רק חצי שעה לפני תום המנדט שניתן לו, וגם זה מבלי שההסכמים הקואליציונים נחתמו, ורק לאחר שנחקק תיקון חוק פרסונלי בעליל שנועד לאפשר לאריה דרעי לכהן כשר – תוך עקיפת הצורך לפנות ליו"ר ועדת הבחירות שיקבע האם הרשעתו של דרעי גוררת קלון שמונע ממנו לכהן כשר.
אלא שפסיקת בג"צ שהתקבלה בסוף השבוע שעבר הבהירה שדרעי פסול מלכהן כשר. באופן מהותי, גם נתניהו וגם ש"ס ידעו שאריה דרעי לא כשיר משפטית לכהן כשר, אחרת לא היו עושים את כל ההתפתלות החקיקתית הזו. בלי משרת שר לאריה דרעי, ספק אם ש"ס היו מוכנים בכלל להצטרף לממשלת נתניהו, ולכן ספק אם היתה לנתניהו ממשלה. הודעת נתניהו להרצוג, במהותו, היתה בין הימור למרמה. הוא לא הצליח להקים ממשלה. בהנחה שנתניהו יציית לצו בית המשפט ולהנחיית היועמ"שית, ספק אם תהיה לו ממשלה.
בוחרי ש"ס בחרו במפלגה שהיו"ר שלה לא כשיר משפטית לכהן כשר. העובדה ש-11 מנדטים של בוחרים בחרו במפלגה כזו לא שונה מהותית מהבחירה של 12 מנדטים (בזמנו) ברשימה המשותפת שהבהירה שלא תהיה חלק מהקואליציה, או מהבחירה של המפלגות החרדיות האשכנזיות שבמשך שנים בחרו להיות חלק מהקואליציה אבל לא חלק מהממשלה. בוחרי ש"ס היו אמורים להיות מודעים למשמעות הבחירה שלהם, ועצם הבחירה שלהם לא יכולה להכשיר את דרעי להיות שר. אם הם לא היו מודעים לכך, הרי שהאשמה מוטלת על דרעי שמכר להם אשליה אחרת.
הימים הקרובים צפויים להעיד לאן פנינו: קודם כל, דרעי סימן שהוא לא מתכוון לפתור לנתניהו את המשבר הזה בעצמו, ונתניהו יצטרך להחליט האם הוא מפטר את דרעי, או הולך להתנגשות ראש בראש עם בג"צ ושלטון החוק. במקרה שהוא יפטר את דרעי, ש"ס תצטרך להחליט האם היא יכולה לעכל השארות בממשלה בלעדיו, או שהיא תפרוש ממנה. הוזכרה האפשרות שהממשלה תוחלף באמצעות הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבית (החוק מתנה פיזור ממשלה בהליך של אי-אמון בהצעת ממשלה חלופית) שבה דרעי יכהן כראש ממשלה חלופי במקום כשר, אבל זה מהלך מסורבל שספק אם יפתור את המשבר – הן בגלל שבג"צ צפוי לפסול את דרעי גם מהתפקיד הזה, והן בגלל שבממשלת חילופין אמור להיקבע מועד להחלפה בין ראשי הממשלה…
במקרה שש"ס תפרוש מהממשלה, הרי שהיא תהפוך להיות ממשלת מיעוט, שלא תוכל להעביר שום הצבעה ללא תמיכה של מפלגות האופוזיציה, שאין להן אינטרס להעניק לה תמיכה כזו. במצב כזה, סביר להניח שהממשלה תביא לפיזור הכנסת, מיד או תוך זמן קצר. נלך שוב לבחירות, כפי שהיה קורה אם נתניהו לא היה מנסה לעשות את התרגיל להכשרת דרעי, ומודה שלא עלה בידו להקים ממשלה. בסיטואציה שבה ש"ס אינה יכולה להיות מפלגת קואליציה, נתניהו אכן לא היה מסוגל להקים ממשלה. זאת, כמובן, אלא אם גורם פוליטי אחר יתגייס "להציל את המולדת" מפני חזרה לבחירות נוספות, ויצטרף לנתניהו לממשלה חדשה בהרכב אחר. המועמדים היחידים שנראה שאולי יהיו ריאליים הם "המחנה הממלכתי", אבל 12 המנדטים שלו יספיקו כדי להחליף את ש"ס רק במקרה שכל שאר השותפות הקואליציוניות יסכימו "לבלוע את הצפרדע" ולהשאר, תוך תשלום מחירים בהסכמים הקואליציוניים ואולי גם בהרכב התפקידים בממשלה. אם יהדות התורה תחליט להצטרף לש"ס, או שעוצמה יהודית או הציונות הדתית יחליטו שבהרכב החדש מדובר בממשלה "שמאלנית" מדי לטעמם, הרי ששוב יתברר שלא עלה בידי נתניהו להרכיב ממשלה, גם בכנסת ה-25. העובדה שבתוצאות הבחירות לכנסת למפלגות שהתנגדו לנתניהו היה למעשה רוב במספר הקולות, שהתהפך בגלל הכשלון של בל"ד ומר"צ לעבור את אחוז החסימה, צפוי להגדיל את המוטיבציה שלהן ללכת לבחירות חדשות, שבהן ארגון טוב יותר של הרשימות המתמודדות ושל חלוקת הקולות יכול להביא לנצחונן.
אלא שבפועל, גם "ניצחון" כזה כנראה לא יספיק. כמו שראינו בכנסת ה-24, כל עוד בל"ד וחד"ש לא מסוגלות להפוך לשותפות בקואליציה "ציונית", וכל עוד נתניהו מוביל את הליכוד, נראה שגם לגוש מתנגדי נתניהו אין יכולת להקים ממשלה. שרשי המשבר המתמשך שבו אנחנו נמצאים היו מהלך "משנה תמונה": החלטתו של ליברמן להפסיק את השותפות עם נתניהו ולא לאפשר הקמת ממשלת ימין-חרדים בראשותו. נראה שממשלה יציבה תוכל לקום בישראל רק אם ישתנה פעם נוספת אחד מהגורמים בזירה באופן "משנה תמונה": או שהמפלגות הערביות יצליחו להפוך לשותף לגיטימי בממשלה "ציונית" (כמו שכבר עשתה רע"ם), או שהמפלגות החרדיות ישברו את הנאמנות לנתניהו ויצטרפו לקואליציה בלעדיו, או שנתניהו עצמו ייצא מהזירה, בדרך זו או אחרת.
תוספות קלות, כמה רגעים אחרי הפרסום:
- מידיעה שראיתי עכשיו, נראה שנתניהו לא מתכוון להתנגש ראש בראש עם המערכת המשפטית על הנקודה הזו בנקודת הזמן הנוכחית, אלא שש"ס אכן תעכל את פיטורי דרעי ותמשיך להחזיק בתפקידי השר שלו על ידי אנשים אחרים, בשאיפה למצוא פתרון אחר עבורו בעתיד.
- יש כאן מקום לניתוח עמוק יותר וארוך טווח יותר של הגורמים הפועלים (נתניהו, ש"ס, לפיד, גנץ וכדומה) – אולי אנסה להגיע לחשוב ולכתוב כזה בימים הקרובים.
עמדת תצפית 
אני קראתי. האם קורא ימני, מטורלל ביבי השקרן יקרא? אין סיכוי.
אהבתיאהבתי
פינגבק: תמונת מצב: תצפית על המֶשֶך הארוך | עמדת תצפית