ברשומה הקודמת הצגתי את תגובתי המפורטת לנייר עמדה (המלווה בעצומת תמיכה) הדורש לחשוף חומרי ארכיון הקשורים בפרשת ילדי תימן שלטענת כותביו טרם נחשפו. בתגובה הראתי כיצד כותבי נייר העמדה מציגים מצג שוא לגבי מדיניות חשיפת החומרים, וכיצד הדוגמאות שהם מונים לחומרים שטרם נחשפו מייצגות חומרים שוליים, חומרים שככל הנראה לא קשורים לפרשה, חומרים שאינם קיימים כלל, וחומרים שכבר נחשפו.
ברשימה זו אעדכן לגבי שתיים מתוך ששת הדוגמאות שהציגו כותבי נייר העמדה כ"דוגמאות לחומרים חשובים לחקר הפרשה שנותרו בחזקת חסרים/ חסויים/ נעלמים/אבודים, שטרם נחשפו לציבור": מסמכי החקירה בארה"ב שהציג ד"ר דב לויטן בפני הועדה ובפני "המוסד", ופרוטוקולים מדיונים פנימיים של ועדת החקירה הממלכתית.