שוב חלב: הסכם חדש וממצא מעניין על תהליך גדילת הרפתות

לפני חודש הצגתי כאן התבוננות רחבה על ענף ייצור החלב בישראל, והתהליך המרכזי שהוא עובר בעשורים האחרונים: צמצום מספר הרפתות לטובת גדילה של הרפתות שנשארות פעילות. בינתיים נחתם לפני שבוע סיכום בינמשרדי בין משרד החקלאות, משרד האוצר ונציגי ענף החלב בנוגע להתנהלות בשנים הקרובות, וגם הגיע לידי מחקר על השפעות הרפורמות על יעילות הרפתות בישראל.

אז מה אפשר להבין מהסיכום עצמו?

העיקר לטעמי הוא שמנגנון ההפעלה הכללי של הענף – ייצור לפי מכסות, מחיר מטרה והגבלות על הייבוא – נשמר לעתיד הקרוב (שלוש שנים+שתיים).

מלבד זאת – חישוב מחיר המטרה ישאר מוגבל לפי העלויות ברפתות שמייצרות 700,000 ליטר חלב בשנה ומעלה. לפי מה שראינו ברשומה הקודמת, זה הרכב הרפתות במגזר המשפחתי (כלומר, לא קיבוצים):

המשמעות היא שמחיר המטרה לא יתחשב בעלויות הייצור ברפתות שמייצרות פחות מ-700,000 ליטר, כלומר כ-124 רפתות קטנות שהרווחיות שלהן צפויה להשחק, ולאורך זמן הן ייצאו כנראה מהענף – פרט לאלה מתוכן שיגדלו על חשבון האחרות.

המכסים על ייבוא מוצרי חלב לא יבוטלו כליל, והייבוא ימשיך להתנהל במסגרת מכסות של ייבוא פטור ממכס.

מתוך הגידול המשוער בצריכת החלב בישראל בשנים הקרובות, הרוב (בין 57.5% ל-65%) יגיע מייבוא, והשאר מגדילה במכסות החלב בייצור המקומי. חלב מהמשמעות היא טיפוח מגזר לא-מבוטל של ייבואני מוצרי חלב, שהנתח שלו בשוק יילך ויגדל.

אני חושב שמעניין לראות כיצד ההסכם הוצג מצד התאחדות מגדלי הבקר (בתחתית אותו עמוד – הקלטת הדיון שבו הוא הוצג), באופן שסוקר את עמדת האוצר (לפי ההתאחדות – "פירוק ענף החלב"), דרישות ההתאחדות (שמירה על המסגרת הכללית של תכנון הענף, שמירה על ייבוא מבוקר, יציבות ל-5 שנים לפחות), ועל מה היא מוכנה להתפשר (תמיכות ישירות, חלק מהגידול בצריכה, חסרונות קיימים במערכת התכנון).

אני חושב שהתמונה הכללית שמתקבלת היא של "קרב בלימה". האוצר מאיים בפירוק כולל של מערכת התכנון בענף – שצפויה להוביל לקפיטליזציה מהירה ופגיעה ביצרנים הקיימים – ולמול האיומים האלה ייצרני החלב נאלצים להתפשר על "הסכמי ביניים" שמשמרים את המערכת תמורת ויתורים והשלמה עם ליקויים בתחומים שונים.

ואם אנחנו כבר עוסקים בתהליכים שעוברים על ענף ייצור החלב, הפנו אותי למחקר שנעשה במסגרת המחלקה לכלכלת סביבה וניהול והמרכז למחקר בכלכלה חקלאית באוניבסרסיטה העברית ופורסם במאי 2018. המחקר בוחן את השפעות הרפורמות שנעשו בענף רפתות החלב מאז שנת 1999 על יעילות הרפתות. זה מסמך כלכלי מקצועי לא פשוט להבנה (התצפיתן, כלא כלכלן בהכשרתו, לא הבין חלקים ממנו). באופן צפוי, המחקר מצא שרפתות vחלב גדלו והתייעלו לאורך התקופה. אבל יותר מפתיע ומעניין לטעמי הוא הממצא הזה:

ובתרגום (עם הדגשות) שלי:

התוצאות מראות שרפתות מושביות קטנות יחסית היו מסוגלות לאמץ את הטכנולוגיה ששימשה את הרפתות היעילות ביותר בענף, וזה יכול להסביר את הגדילה היחסית ביעילות לגודל שלהן. רפתות מושביות גדולות יותר, לעומת זאת, לא הצליחו לאמץ את הטכנולוגיה ששימשה את הרפתות היעילות ביותר בענף, למרות שהן הראו שיפור ביעילות לאורך השנים. ההבדל בהסתגלות של הרפתות המושביות הגדולות והקטנות יכול לנבוע משיטות ניהול.  ייתכן שהגידול בגודל הרפתות כתוצאה מהרפורמה היה מהיר מדי להתמודדות בידי הרפתן הממוצע. 

אנו מסכמים שמהלכים ממשיכים לריכוזיות נוספת של הייצור בפחות רפתות גדולות יותר הם לא בהכרח הגישה האפקטיבית ביותר להגברת היעילות ברפתות החלב. בנוסף לכך, צריכים להעשות מאמצים לסייע לרפתנים הפחות יעילים להשתמש בשיטות הייצור הטובות ביותר ולאמץ טכניקות ייצור יעילות יותר.

 

כלומר, לפי מסקנות המחקר הרפורמות שהוביל משרד האוצר דחפו לגידול מהיר מדי, שהקשה על תהליך ההתייעלות, ומסתבר שבשונה מהמודל הכלכלי המופשט, במציאות המורכבת "גדול יותר" הוא לא בהכרח מתרגם אוטומטית "יעיל יותר", ולפעמים נחוצים צעדים נוספים מעבר ליצירת מציאות שבה הקטן לא יוכל לשרוד כלכלית. כי המציאות, בניגוד למודל הכלכלי, מורכבת. ספרו את זה לאנשי האוצר.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s