אימוצי שנות ה-50 – האם התחום היה מופקר? – דברים בהקשרם

אחת השאלות המרכזיות בפרשת ילדי תימן היא כמובן "היכן הילדים שנחטפו?" מי שטוענים שהילדים נחטפו, ולא נפטרו כפי שמעידים המסמכים לגבי רובם המכריע, מסבירים שהם נמסרו לאימוץ, בארץ או בחו"ל. לפי אותם טוענים, תחום האימוצים בארץ היה פרוץ, וכך ניתן היה להעביר ילדים רבים מהוריהם אל משפחות אחרות. לפני שנבחן את השאלה האם ועד כמה התחום היה באמת פרוץ?, כדאי להעמיד כמה דברים ידועים בהקשרם הנכון.

אחד המקורות המצוטטים בתחום הזה של הפרשה הוא דבריו של השופט שניאור זלמן חשין לגבי תחום האימוצים, לגביו [ההדגשות, כאן ובכל מקום שלא צויין אחרת, הן שלי]:

רבה המהומה ורב הספק. התורה נעשית הרבה תורות, והציבור אינו יודע מה החוק. למרבה המבוכה ניתנים צווי-אימוץ וצווי-אפוטרופסות שבוע-שבוע ויום-יום בדרך של פיקציה, בדרך של עיקוף והערמה, בדרך של היקש-לא היקש ובדרך של פירושים דחוקים, פלפול ואשליה.

לכאורה, ציטוט מרשיע ביותר. אלא שמי שבקיא בפרשה יודע שצריך "להזהר" בציטוטים כאלה. להמשיך לקרוא