קורונה – תמונת מצב

מה מצבנו מול הקורונה? מספר החולים הולך ומטפס במהירות, אבל מה זה אומר?

השאלה שמטרידה את כולם, אני מניח, זה האם אנחנו צפויים/עלולים להגיע במשך הזמן למצב של של איטליה/ספרד, או שנצליח לחמוק מזה. השאלה היא איך מעריכים את מצבנו. הכי קל, וזה מה שרובנו עושים, זה להסתכל על מספר המקרים המאובחנים. הבעיה היא שכמו שאנחנו יודעים, חלק משמעותי מהחולים לא חווים סימפטומים (וכנראה לא מודעים בכלל שחלו), ולא פחות חשוב – מספר המקרים המאובחנים קשור באופן משמעותי מאוד למספר הבדיקות המבוצעות (ולמדיניות שבוחרת את מי לבדוק). ולכן, אם רוצים להבין מה חומרת המצב שלנו, צריך לחפש נתון ממשי יותר.

ההנחה שלי היא כזו: המספר הרלוונטי לנו הוא מספר החולים בינוני+קשה. למה? להמשיך לקרוא

ובכן – מהפך! פרשנות בזק בעקבות השעות האחרונות

קודם כל, אני שמח מאוד שהתאפקתי עד לקיום מליאת הכנסת היום ולא פרסמתי את רשומת הפרשנות שהכנתי בבוקר. במקומה, אני מציע פרשנות בזק:

א. עוד לפני שהוקמה ממשלת החירום שבשם הצורך בה עשה גנץ את המהלך שלו, הוא איבד את הכלי הפוליטי והכוח הפוליטי שבראשו הוא עמד. ייתכן שעוד נופתע לטובה, אבל על פניו זה נראה כמו מהלך של התאבדות פוליטית, כי הוא מגיע למו"מ ולממשלה עתידית עם מעט מאוד כוח מיקוח. אפילו אם נתניהו מחליט עכשיו לא להקים ממשלה ולהמשיך עם ממשלת המעבר שלו – אין מי שיתמודד מולו בבחירות הבאות (כשיהיה אפשר לקיים אותן).
ב. בהנחה שאכן תקום "ממשלת חירום" (או בשמה האמיתי – ממשלת ימין), אני לא ממהר לחזות שמפלגת העבודה תכנס אליה. לא שאני אפול מהכסא אם זה יקרה, אבל מהדיון היום אני
מתרשם שהם לא היו חלק מהמהלך עד כה (או שעשו הצגה יפה שהם לא היו).
ג. להערכתי גנץ עשה נזק אדיר למרכז-שמאל בטווח הקצר והבינוני, כי שבירת האמון הזו תשאיר הרבה מאוד מצביעים בבית בבחירות הבאות, ואולי גם לטווח רחוק יותר.
ד. ומהצד השני – יש עכשיו כ-30 מנדטים על הרצפה לגופי שמאל/מרכז שידעו להרים אותם משם, אם ידעו להתארגן ולפעול באופן מעורר אמון.
לעוקבי הדף בפייסבוק, פתחתי סקר בנוגע לשאלה האם גנץ יהיה אי פעם ראש ממשלה. מוזמנים להשתתף בו שם.

מגמות בדיור ובפוליטיקה של הערבים אזרחי ישראל

כתבה מעניינת מגלובס שהתפרסמה לפני שבועיים מצביעה על מגמה מעניינת במגורים של הערבים-אזרחי-ישראל, שמשתקפת ובו זמנית לא משתקפת בזירת הייצוג הפוליטי שלהם.

להמשיך לקרוא

חדש בפרקי אבות – מהדורה דיגיטלית לספרו של ארתור רופין – היהודים בזמן הזה

בשנת 1911 יצא לאור התרגום העברי למהדורה השניה של ספרו של רופין "היהודים בזמן הזה: מחקר סוציאלי מדעי". הספר, שיצא במהדורה הראשונה בשנת 1904, סוקר את המצב הדמוגרפי והסוציולוגי של העם היהודי בראשית המאה ה-20 ואת המגמות העומדות בפניו.

rupin

עותקי ספרו של רופין נדירים למדי, ולמיטב ידיעתי הם נמצאים בארבע ספריות בלבד, ורק אחת מאפשרת לשאול אותו. לכן ניגשתי להכנת מהדורה דיגיטלית חדשה, שתאפשר גישה קלה וחיפוש בגוף הטקסט. בהכנת המהדורה הדיגיטלית ביקשתי לשמור ככל האפשר על הנוסח המקורי, סגנון הדפוס הנאה והאיורים של המהדורה המקורית. במספר מקומות הוספתי הערות שוליים חדשות, במטרה להקל על ההבנה.

אל המהדורה הדיגיטלית

תמונת שער

להמשיך לקרוא

בעין העדשה: פרחים ועוד

לפני כחודש טיילנו טיול קצר בשביל סובב אלון הגליל. היתה פריחה נהדרת של רקפות וכלניות, וגם מצאנו זיקית. בזמן שחלף מאז העצים הספיקו להתמלא בעלים…

להמשיך לקרוא

כשהכלכלה תדבק בקורונה

תשומת הלב הציבורית שמופנית לבלימת מגיפת הקורונה משאירה בצד את שאלת ההיערכות לתוצאות הדבקת הכלכלה בקורונה, שילכו ויתעצמו ככל שמתעצמים צעדי הבלימה של המגפה עצמה.

להמשיך לקרוא

שלושה סוגי פוליטיקה וגרעון השמאל בישראל

בימים הקרובים יתבהר האם מהלכי החירום בנוגע לקורונה ישמשו כסולם למי מהצדדים לרדת מעצי החרמות/הבלוקים שלו ולהקים ממשלת אחדות שלא הסכימו להקים עד עכשיו, או שהקריאות לממשלת חרום יתגלו כעוד ספינים על דעת הציבור במאבק בין הגושים. בינתיים, הזדמנות לכתוב משהו כללי על המערכת הפוליטית, שלוש צורות פעולה בתוכה, והגרעון הבסיסי שמחליש את השמאל בישראל. מכיוון שהדברים התארכו מעבר לצפוי, החלטתי לוותר על הצגת דוגמאות קונקרטיות. מי שהן חסרות לו, מוזמן לשאול בתגובות.

להמשיך לקרוא

פוסט בחירות

חלון הזמן שבין סיום ספירת הקולות (תוצאות רשמיות ממש ממש יפורסמו ביום שלישי הקרוב) לבין ההמלצות של ראשי הסיעות לנשיא הוא זמן טוב לנסות לסכם ולהציג תובנות.

להמשיך לקרוא

פעם שלישית בחירות

מערכת הבחירות הזו מצאה אותי, ולא רק אותי, נטול אנרגיות לעיסוק בעניין. אבל בכל זאת, מחר בחירות ופטור בלא כלום אי אפשר, אז בכל זאת כמה נקודות.

להמשיך לקרוא