חוקר אחד, שניים, שלושה, שבעה? למי משנה האמת?

המשפטן בועז סנג'רו פרסם טור דעה ב"ישראל היום", בו הוא משבח את החלטת בית הדין העליון לבטל את החלטת בית הדין המחוזי לפצל את תביעת הנזיקין שהגישו קרובי משפחה של 11 ילדים שועדת החקירה הממלכתית שחקרה את פרשת ילדי תימן לא הצליחה לקבוע מה עלה בגורלם.

בהזדמנות זו הוא הזכיר לנו את ביקורתו על עבודת ועדת החקירה, ובכך הזמין את התהיה האם במקרה הזה אין לו כבוד לאמת העובדתית, או שפשוט אין לו מספיק עניין בה.

אפתח במעט קטנוניות, ואז אתקדם לנקודה המרכזית שלי:

סנג'רו כותב כאן שלפי דו"ח ועדת החקירה מספר הילדים שנעלמו נע בין 1,500 ל-5000. אלא שעיון בדו"ח מגלה שהיא מציגה את המספרים האלה (בעמ' 22) כהערכות שונות של הטוענים לחטיפה. באשר לועדה עצמה, היא קובעת (עמ' 23), מאחר שהזמינה ועודדה את הציבור בכל כלי התקשורת לפנות אליה ולהגיש תלונה בנוגע להיעלמות, ש:

מבחינתה של הוועדה הנוכחית היקף תופעת ההיעלמות הוא 1,033 ילדים בארץ ו-20 ילדים בחאשד; ובסה"כ 1,053 ילדים.

אז נכון ששיפריס ספר כבר כ-2,050 מקרים, אבל סנג'רו מציג בטור שלו באופן מטעה את עמדת הועדה.

ועכשיו לעניינו.

סנג'רו כותב [ההדגשה, כאן ולהבא, שלי]:

הוועדה לא באה לחקור, אלא באה להסביר ולהרגיע. לכן הסתפקה בצוות חקירה מצומצם של חוקר או שניים, שנברו בתיעוד הרשמי שבארכיונים

כנראה שהזמן שחלף מאז שסנג'רו פרסם את מאמרו "באין חשד אין חקירה אמיתית" בשנת 2001 טשטש קצת את זכרונו, מכיוון שבמאמר (עמ' 503) הוא קובע:

על "שני גופי חקירה" מספרת לנו הועדה. יושם לב כי את "הגוף" האחד מהווה אדם אחד, ואת "הגוף" השני מהווים, כפי הנראה, שני אנשים.

כלומר, ב-2001 סנג'רו לא דיבר על חוקר או שניים אלא על שניים או שלושה. מילא. כל מי שעוסק ברצינות בעדויות מאוחרות יודע שממרחק השנים, זכרונו של אדם עלול להטעות אותו בפרטים הקטנים.

אלא שסנג'רו כתב את המאמר – שבו הוא מבקר קשות את עבודת הועדה – בשנת 2001, על סמך ניתוח של דו"ח ועדת החקירה בלבד. מאז נפתח, בסוף שנת 2016, הארכיון של ועדת החקירה, והוא מאפשר למי שיש לו עניין ללמוד הרבה על עבודת הועדה ולהעריך אותה מחדש. בין השאר, אפשר להעריך אותה על סמך מידע עובדתי חדש שנחשף.

כך, למשל, אפשר ללמוד שמלבד עו"ד יוסי יוסיפוב, משרד החקירות "גוט בן אשר" שהפעילה הועדה לא כלל רק את עופר גוט ועדי בן-אשר, אלא העסיק במסגרת החקירה גם ארבעה חוקרים נוספים:

עמית רובין, אלדד כהנא, שלומית ברק ואייל ינון.

בתיק הזה, למשל, אפשר פניות לקבלת מידע מגופים שונים, שבהם מופיעים פרטיהם של שלושה מהם.

המסקנה העובדתית העולה מכך היא שועדת החקירה הפעילה לא חוקר אחד או שניים או שלושה אלא לכל הפחות שבעה חוקרים.

[תוספת 12.7.20 – בדיון של מזכיר ועדת החקירה ושל עדי בן אשר [עמ' 240-210] עם אנשי ארכיון המדינה, שהתקיים כחלק מתהליך הפקדת החומרים בארכיון, ב-12.12.2001, אמר בן עזרא שאחרי הגיוס של בן אשר "היו לנו שמה איזה 8 עובדים". באותו הדיון הזכיר בן אשר חוקר נוסף בשם שגיא, כנראה שגיא גוט, שייתכן והוא החוקר השמיני.]

המסקנה הנוספת שעולה מכך היא שסנג'רו הסתמך על מידע חלקי מאוד כשניגש לבקר את עבודת הועדה, והוא מחזיק בביקורתו על בסיס אותו מידע גם כאשר ברור שהוא חלקי, ועיון בו מגלה שהתמונה היא שונה באופן ניכר. אני מעריך שסנג'רו לא עדכן את הביקורת שלו מכיוון שלא הקדיש את הזמן להתעדכן בגילויים החדשים שבארכיון, וזה מעיד, אם לא על חוסר כבוד לאמת העובדתית, לפחות על כך שאין לו מספיק עניין בה. וכל זה מעבר לקשיים הכלליים בביקורת של סנג'רו על הועדה, שעיקרה הוא שהיא לא אימצה כנקודת מוצא את החשד לפיו התקיימה רשת ממסדית של חטיפת ילדים וזיוף מסמעים, ולכן לא ניגשה לחקור את כל המעורבים כחשודים בכך ולקרוא את כל המסמכים מתוך הנחת מוצא שהם מזוייפים.

ואם הזכרנו הסתמכות על מידע חלקי, הרי שסנג'רו מתייחס בטור הדעה שלו להתפתחויות במחקר הפרשה, אלא שהוא רואה את ההתפתחות המשמעותיות לא בחשיפת הררי החומר הארכיוני הנוגע לפרשה, אלא בפרסום שני הספרים שיזם שיפריס (האחד בשותפות עם טובה גמליאל). את דעתי על הספר של שיפריס אני מניח שכולם כבר יודעים – מדובר על מחקר גרוע מאוד, בודאי על סמך המידע שנמצא בידינו כיום.

ואם כבר הגענו עד כאן, הנה לכם הזדמנות להשלים קצת גילוי נאות, שאולי יכול להעשיר את הקורא בנוגע להערכה של סנג'רו לספרים של שיפריס:

א. המאמר של סנג'רו על ועדת החקירה הודפס מחדש בספר שערכו שיפריס וגמליאל.

ב. סנג'רו עצמו מוזכר בשלמי התודה בסיום ספרו של שיפריס כאחד ממספר חברים נאמנים המלווים את דרכו בפרשה ואת מחקרו של שיפריס מזה שנות דור.

ג. רינת קיטאי, ששיפריס מודה לה על ייצוגו המשפטי במאבק לקיצור תקופת המאסר שלו, היא כיום רינת קיטאי-סנג'רו, אשתו של בועז.

תודה לדנה מור, שאיתרה בעבר את הפרטים בנוגע לחוקרי משרד גוט בן-אשר.

3 מחשבות על “חוקר אחד, שניים, שלושה, שבעה? למי משנה האמת?

  1. סנג'רו לא "מחזיק בביקורתו על בסיס אותו מידע גם כאשר ברור שהוא חלקי," הוא משקר ביודעין וכמובן שאתה נזהר במילותיך כדי לא להסתבך עם נוכל. ברור שסנג'רו נקרופיל החי על המת.

    אהבתי

  2. פינגבק: האם המדינה לא הודיעה לדוד שוקר שביתו אותרה כמאומצת? עדות ישירה ונשכחת | עמדת תצפית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s