על צמיחה(?) ונתונים מצרפיים

אחד המדדים העיקריים שאנחנו משתמשים בהם כדי להעריך את מצב הכלכלה שלנו הוא שיעור הצמיחה (הגידול בפעילות הכלכלית). עם הדבר הזה יש שתי בעיות עיקריות:

  1. לפעמים גידול הפעילות הכלכלית נובע מפעילות שפוגעת באיכות החיים במקום לשפר אותה.
  2. הנטיה להסתכל על הנתון המצרפי (הכולל) של הצמיחה מסתירה את הנתונים הממשיים שמרכיבים אותו, שעלולים להציג תמונה שונה באופן משמעותי.

הנה דוגמא שמשלבת את שתי הבעיות.

ב-ynet התפרסמה (לפני כחודש) כתבה מעניינת, שמציגה כיצד שתי הבעיות האלה משתלבות ביחד.

נתון הצמיחה זינק ברבעון השלישי של 2019 מ-0.8% ברבעון הקודם ל-4.1%. כמוהו היה שיפור ניכר בתמ"ג לנפש (מה שיוצא כשמחלקים את הפעילות הכלכלית בכמות האנשים, שהגידול בה מגדיל את הפעילות הכלכלית באופן טבעי, ולכן כדאי לראות כמה זה יוצא לנפש) ובתוצר העסקי.

אלא שמתברר שהסיבה לכך קצת מוזרה. מסתבר שברבעון הראשון של השנה נרכשו המון המון מכוניות, כדי להקדים שינוי במיסוי שנועד לרבעון השני, שבו מכירת המכוניות צנחה לפחות מהרגיל. ברבעון השלישי היתה התאוששות (כי בכל זאת רוצים מכוניות חדשות), והנה לכם צמיחה.

האם רכישת מכוניות חדשות טובה לכלכלה? אם סופרים רק פעילות כלכלית לטווח הקצר, התשובה היא כן. אם סופרים את ההשפעות של ריבוי המכוניות האלה לטווח הארוך, זה נהיה מורכב יותר, כי ריבוי מכוניות דורש השקעות בתשתיות, יוצר פקקים שמכלים זמן ועצבים, ומגדיל את הנזק מזיהום ומתאונות דרכים. יכול להיות שהיה משתלם יותר אם אותו הסכום היה מושקע בתחבורה ציבורית.

אבל זה לא הכל. האם העובדה שהישראלים קונים הרבה מכוניות היא עדות לכך שיש להם הרבה כסף? לא דווקא. היא יותר עדות לכך שגורמים שמוכרים אשראי הגדילו את המכירות של אשראי לרכישת רכב (למשל, גידול של 25% מאמצע 2016 עד סוף 2017. זה עוד אחד מהתחומים שמתפתחים במציאות של ריבית נמוכה וכסף שמחפש אפיקים להשקעה).

אבל בזמן הזה שהסתכלנו על נתוני צמיחה מצרפיים יפים, הצריכה הפרטית לנפש ("רמת החיים") עלתה ב-0.8%. כלומר, צריכת המכשירים לבית ירדה ב-15.1%, הוצאות על רהיטים ותכשיטים (אין לי מושג למה זה נספר ביחד) ירדו ב-3.6%, הוצאות על הלבשה והנעלה ירדו ב-10% וההוצאות על מזון, שירותים, דיור, דלק, ונסיעות לחו"ל נותרו כמו שהיו. אז איך זה שהיתה צמיחה יפה כל כך? כי קנינו רכב באשראי (או לקחנו בליסינג, שזה גם סוג של אשראי)…

בינתיים ההשקעה במשק בבניה, ציוד וכלי תחבורה (כנראה נספר בנפרד מרכישות רכב) ירדה ב-6% אחרי ירידה של 5% ברבעון הקודם, וייצוא הסחורות (לא כולל יהלומים וסטרטאפים) ירד ב-4%. אבל מסתבר שכשחברת ליסינג קונה רכב (באשראי) כדי שניקח רכב בליסניג (שזה גם סוג של אשראי), זה נחשב כהשקעה, אז נדמה לנו שההשקעה בהיבטים יצרניים יותר במשק לא בכזאת ירידה.

בינתיים מה שהציל אותנו ממיתון (וטוב שכך) זה גידול של יותר מ-4% בצריכה הציבורית, על חשבון גידול בגרעון הממשלתי.

וכאן חשוב להזכיר שהגרעון הממשלתי – כמות הכסף שהממשלה מוציאה [בקניית דברים מהציבור] פחות כמות הכסף שהיא מכניסה [בגביית מיסים מהציבור] – הוא הרווח של המגזר הפרטי. ולכן טוב שהמדינה מגדילה הוצאות (גם על חשבון גירעון) במצבים של מיתון, כי זה מונע או מחליש את המיתון. אלא שבמדינת ישראל – במיוחד כשאין לה ממשלה נבחרת ומי שמנהל אותה גם בגלוי אלה פקידי האוצר – לא אוהבים גרעון ציבורי, ולכן צפוי קיצוץ בתקציב, שמשמעותו צמצום ההוצאה הציבורית, שהיא גם ההכנסה של המגזר הפרטי. או במילים אחרות – חיזוק המיתון בפעילות הכלכלית.

ולכן חשוב שתיבחר ותוקם בהקדם ממשלה חדשה שתעשה שני דברים חשובים מאוד:

א. תכפיף את פקידי משרד האוצר לשלטון ממשלת ישראל. במידה רבה כדי שתוכל לבצע את הסעיף הבא.

ב. תנהל מדיניות תומכת צמיחה (ברת-קיימא) שלא מתבטאת בנתונים מצרפיים בלבד אלא בתעסוקה מלאה בדברים מועילים ובשכר הולם, בשימוש יעיל בתחבורה ציבורית על חשבון צמצום השימוש ברכב פרטי, ובשיפור הרווחה הממשית של התושבים.

ובבניין ציון ננוחם.

7 מחשבות על “על צמיחה(?) ונתונים מצרפיים

  1. מכיוון שאני רוצה לשלוח את המאמר המצוין הזה לסטודנטים בקורס היסטוריה של הכלכלה הפוליטית אשמח אם תתקן שתיים שלוש טעויות הקלדה שעשית…
    בתאריך יום א׳, 15 בדצמ׳ 2019, 18:32, מאת עמדת תצפית ‏:
    > avshalombz posted: “אחד המדדים העיקריים שאנחנו משתמשים בהם כדי להעריך את > מצב הכלכלה שלנו הוא שיעור הצמיחה (הגידול בפעילות הכלכלית). עם הדבר הזה יש > שתי בעיות עיקריות: לפעמים גידול הפעילות הכלכלית נובע מפעילות שפוגעת באיכות > החיים במקום לשפר אותה. הנטיה להסתכל על הנתו” >

    אהבתי

    • הכנסות המדינה ממיסוי על רכב הן היבט אחר, שיש לו כנראה משקל לגבי ההעדפה להשקיע בתשתיות לרכבים פרטיים למול השקעה בתחבורה ציבורית, אבל זה בעיקר בגלל תפישה שגויה של משמעות הכנסות המדינה ממיסוי.

      אהבתי

  2. באופן כללי כלכנים ניאו קלאסיים לא אוהבים גרעון, הבעיה היא שרוב הציבור חושב שמדינה זה כמו משק בית וגרעון זה רע נקודה.
    מה ששוכחים זה שבכלכלה SAVINGS=INVESTMENTS כל מה שהממשלה משקיעה בגרעון זה חסכון של המגזר הפרטי לכן מהיום במקום הגרעון הממשלתי אמור: "החסכון הלאומי" – נשמע הרבה יותר טוב לא?
    מעבר לכך כיום המדינה צריכה לשלם ריבית על הגרעון אך כלכלית אין שום סיבה לכך, המדינה יכולה להדפיס כסף ללא חוב למימון הגרעון.
    בנוסף מדינה היא לא משק בית גם בגלל שהיא יכולה פשוט להדפיס כסף וגם בגלל שאם המדינה חוסכת ולא משקיעה אז ההכנסות שלה בשנה הבאה ירדו (פחות מיסים) לעומת משק בית שאם הוא חוסך בשנה הבאה יהיה לו יותר כסף.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s