המלצות קריאה ותזכורות – סוריה, טורקיה, ירושלים ומלחמת יום כיפור

כמה תזכורות והמלצות קריאה בעקבות פרסומים מעניינים מהיומיים האחרונים, שעוסקים בהתפתחות האחרונה בצפון סוריה, במשרד החוץ והמעורבות הטורקית בירושלים, ובפרסומים החדשים מתוך הצמרת הצבאית במלחמת יום הכיפורים.

א. ערוצי הטלגרם שאני עוקב אחריהם (שבד"כ מקדימים את התקשורת הממסדית) די רעשו ביומיים האחרונים, בעקבות ההודעה של ארה"ב על כך שלא תתערב בפעולה צבאית טורקית שצפויה להתרחש לאורך הגבול הצפוני של סוריה, באזור שנשלט על ידי הכורדים. די מהר הופיעה שם גם ידיעה נוספת, על כך שבעקבות נסיגה של כוחות הצבא האמריקאי מהאזור צפויים להכנס אליו כוחות צבא סוריים ורוסיים. כשקראתי את זה חשבתי שכדאי לכתוב בעקבות זה משהו על כלל הסוגיה של הסתמכות ישראלית על הקשר עם ארה"ב, במיוחד לאור הדיבורים של נתניהו לפני הבחירות על "ברית הגנה" ולאור חוסר התגובה להתקפה האירנית על מתקני הפקת הנפט של ערב הסעודית.

ואז נזכרתי שכבר כתבתי בדיוק את הדברים האלה בסוף חודש דצמבר האחרון, בעקבות ידיעות דומות מאוד על נסיגה אמריקאית צפויה מאותו אזור ממש וכניסה צפויה של צבא סורי בגיבוי רוסי במקומו. ועכשיו השאלה היא האם מה שלא קרה בדצמבר 2018 יקרה באוקטובר 2019, או שפעם נוספת הפרסומים יתגלו בדיעבד כפרסומי סרק.

ב. ב"ישראל היום" התפרסמה כתבה מעניינת על מהלך של שר החוץ ישראל כץ לבלום את המעורבות ההולכת ומתרחבת של טורקיה במזרח ירושלים. וזה הזכיר לי רשומה חשובה מלפני כשנתיים, שבה סקרתי בעקבות המהומות והמתיחות שהיו אז בהר הבית את מערכת הגורמים שפועלת סביב ההר, והמקום המרכזי של המעורבות הטורקית בתוכה.

ג. כחלק ממנהגי החג הבא עלינו לטובה, שוב אנחנו נחשפים לרגל החג לפרסום חומרים היסטוריים שהיו סגורים עד כה בנוגע למלחמת יום הכיפורים. הפעם ארכיון צה"ל פרסם פרוטוקולים מפורום מטכ"ל ותמלילים של שיחות טלפון של דדו וכדומה. הכתבות שסקרו את הפרסום התמקדו כרגיל בעיקר ב"צהוב" – העניינים הפרסונליים של מינוי בר-לב מעל גורדיש והנסיונות להרחיק את שרון מהפיקוד על אוגדה בחזית (להם יש גם היבט סמי-פוליטי, אבל כמובן שלא התייחסו לזה שם). היתה שם גם איזו נקודה מעניינת שממנה משתמע שדדו היה שותף לפאניקת "הבית השלישי בסכנה" שהפיץ דיין, והיא מעניינת כי היא לא מתאימה לתזה ההיסטורית שלי לגבי ההנהגה הישראלית במלחמה, אבל מצד שני הדיווח שהוצג היה מקוטע מדי בשביל להבין כמו שצריך מה בדיוק אמר דדו ובאיזה הקשר. הבעיה היא שבינתיים לא מצאתי את הפרסום המלא של המסמכים, אלא רק כתבות שמסקרות אותו ומביאות חלקים קטועים מתוכו. עד שאמצא אותו ואוכל לבדוק את הנקודה יותר ברצינות, אני מזכיר ומזמין לקרוא את סדרת הרשומות שלי על המאבקים המדיניים שמאחורי התנהלות הצמרת הישראלית במלחמת יום הכיפורים.

[עדכון 14.10 – מצאתי את הדברים של דדו, כאן בעמ' 13. מדובר בדברים מבוקר ה-9.10, שבהם הוא אומר שבגלל המצב הקשה הוא רוצה לתקוף חזק מהאויר ולשבור את סוריה כדי שבנוגע לגזרה הזו תעלה קריאה מצד אחרים להפסקת אש [באותו הזמן צה"ל כבר הדף למעשה את הכוחות הסורים כמעט אל קווי פתיחת המלחמה] מה שיאפשר להתפנות ולעשות את אותו הדבר למצרים. בקיצור – אין בזה גילוי חדש.]

גמר חתימה טובה.