המלצות קריאה ותזכורות – סוריה, טורקיה, ירושלים ומלחמת יום כיפור

כמה תזכורות והמלצות קריאה בעקבות פרסומים מעניינים מהיומיים האחרונים, שעוסקים בהתפתחות האחרונה בצפון סוריה, במשרד החוץ והמעורבות הטורקית בירושלים, ובפרסומים החדשים מתוך הצמרת הצבאית במלחמת יום הכיפורים.

א. ערוצי הטלגרם שאני עוקב אחריהם (שבד"כ מקדימים את התקשורת הממסדית) די רעשו ביומיים האחרונים, בעקבות ההודעה של ארה"ב על כך שלא תתערב בפעולה צבאית טורקית שצפויה להתרחש לאורך הגבול הצפוני של סוריה, באזור שנשלט על ידי הכורדים. די מהר הופיעה שם גם ידיעה נוספת, על כך שבעקבות נסיגה של כוחות הצבא האמריקאי מהאזור צפויים להכנס אליו כוחות צבא סוריים ורוסיים. כשקראתי את זה חשבתי שכדאי לכתוב בעקבות זה משהו על כלל הסוגיה של הסתמכות ישראלית על הקשר עם ארה"ב, במיוחד לאור הדיבורים של נתניהו לפני הבחירות על "ברית הגנה" ולאור חוסר התגובה להתקפה האירנית על מתקני הפקת הנפט של ערב הסעודית.

ואז נזכרתי שכבר כתבתי בדיוק את הדברים האלה בסוף חודש דצמבר האחרון, בעקבות ידיעות דומות מאוד על נסיגה אמריקאית צפויה מאותו אזור ממש וכניסה צפויה של צבא סורי בגיבוי רוסי במקומו. ועכשיו השאלה היא האם מה שלא קרה בדצמבר 2018 יקרה באוקטובר 2019, או שפעם נוספת הפרסומים יתגלו בדיעבד כפרסומי סרק.

ב. ב"ישראל היום" התפרסמה כתבה מעניינת על מהלך של שר החוץ ישראל כץ לבלום את המעורבות ההולכת ומתרחבת של טורקיה במזרח ירושלים. וזה הזכיר לי רשומה חשובה מלפני כשנתיים, שבה סקרתי בעקבות המהומות והמתיחות שהיו אז בהר הבית את מערכת הגורמים שפועלת סביב ההר, והמקום המרכזי של המעורבות הטורקית בתוכה.

ג. כחלק ממנהגי החג הבא עלינו לטובה, שוב אנחנו נחשפים לרגל החג לפרסום חומרים היסטוריים שהיו סגורים עד כה בנוגע למלחמת יום הכיפורים. הפעם ארכיון צה"ל פרסם פרוטוקולים מפורום מטכ"ל ותמלילים של שיחות טלפון של דדו וכדומה. הכתבות שסקרו את הפרסום התמקדו כרגיל בעיקר ב"צהוב" – העניינים הפרסונליים של מינוי בר-לב מעל גורדיש והנסיונות להרחיק את שרון מהפיקוד על אוגדה בחזית (להם יש גם היבט סמי-פוליטי, אבל כמובן שלא התייחסו לזה שם). היתה שם גם איזו נקודה מעניינת שממנה משתמע שדדו היה שותף לפאניקת "הבית השלישי בסכנה" שהפיץ דיין, והיא מעניינת כי היא לא מתאימה לתזה ההיסטורית שלי לגבי ההנהגה הישראלית במלחמה, אבל מצד שני הדיווח שהוצג היה מקוטע מדי בשביל להבין כמו שצריך מה בדיוק אמר דדו ובאיזה הקשר. הבעיה היא שבינתיים לא מצאתי את הפרסום המלא של המסמכים, אלא רק כתבות שמסקרות אותו ומביאות חלקים קטועים מתוכו. עד שאמצא אותו ואוכל לבדוק את הנקודה יותר ברצינות, אני מזכיר ומזמין לקרוא את סדרת הרשומות שלי על המאבקים המדיניים שמאחורי התנהלות הצמרת הישראלית במלחמת יום הכיפורים.

[עדכון 14.10 – מצאתי את הדברים של דדו, כאן בעמ' 13. מדובר בדברים מבוקר ה-9.10, שבהם הוא אומר שבגלל המצב הקשה הוא רוצה לתקוף חזק מהאויר ולשבור את סוריה כדי שבנוגע לגזרה הזו תעלה קריאה מצד אחרים להפסקת אש [באותו הזמן צה"ל כבר הדף למעשה את הכוחות הסורים כמעט אל קווי פתיחת המלחמה] מה שיאפשר להתפנות ולעשות את אותו הדבר למצרים. בקיצור – אין בזה גילוי חדש.]

גמר חתימה טובה.

7 מחשבות על “המלצות קריאה ותזכורות – סוריה, טורקיה, ירושלים ומלחמת יום כיפור

  1. א. לטרמפ יש נטיה להכריז הכרזה ולנוח, לחכות ולבדוק את התגובה בסקרים, לטעון שלחצו עליו ורק אז לפעול. כך גם היה בנושא הכרזת ירושלים. בארה"ב זו אוירת בחירות כעת הוא לא יבצע צעדים שיראו מעורבות של ארה"ב במלחמות שלא שלה ולא יסכן חילים אמריקאים. זה היה מצע הבחירות שלו והוא די דבק להבטחות הבחירות שלו, גם אם לא כל כך מסתדר עם ,"לעשות את אמריקה גדולה שוב",. אם הוא יזכה שנית האם אז הוא יהיה תקיף יותר נגד אירן ורוסיה?
    ג. נושא פאניקת "הבית השלישי בסכנה" שהפיץ דיין, הוגזם ונופח מעל כל פרופורציות כיוון שדרמה מוסיפה צבע. לאחר המלחמה כשהיו עסוקים בלחפש מנהיגים אשמים הזכירו את ההערה הזו של דין הוכחה לכך שהוא לא תפקד וגם היו סיפורים שהוא נמנע מלקחת החלטות ואחריות.
    ואם בנושא הפניקה ומלחמות מנהיגים וגנרלים, יכולת להביע דעה על הארועים הנוכחיים בממשלה והנזק שהם גורמים. לפני שנה יצחק בן ישראל הודיע שלישראל יש פריצת דרך שאין כמוה בעולם בפיתוח ליזרים לצורכי הגנה ותוך שנה אם יהיה תקציב ניתן יהיה להציב כלי רכב עם ליזר עליהם שיוכל בעלות אפסית לפגוע ולהפיל כל דבר שנזרק עלינו מעזה ומלבנון. בינתיים עם התפטרות שר הביטחון ושתי בחירות אין תקציב ויש הסטריה והאשמות

    • א. זה נכון, אבל מהפיצוצים בשטח אני מבין שהפעם הטורקים אכן יצאו למצע.
      האם הוא יהיה תקיף יותר בקדנציה השניה? אני בספק. כמו שכתבת – המדיניות של טרמפ לגבי המזרח התיכון מסתמנת ככזו שמאוד לא ששה להכניס כוחות אמריקאיים לעימות ישיר, ומעדיפה שאת העבודה יעשו אחרים. זה קשור גם לזה שברמה האסטרטגית שינויים במשק האנרגיה הפכו את המזה"ת חלפחות חשוב עבור ארה"ב.
      ב. זה שזה נופח זה נכון, אלא שלהערכתי בזמן אמת היתה לאמירה הזו מטרה פוליטית קונקרטית ביחס לניהול המלחמה, מטרה שבסופו של דבר הוא לא הצליח להשיג. ולכן אני מעריך שדיין עצמו לא היה בפאניקה.
      ג. אילו אירועים אחרונים בממשלה? זה שאין ממשלה?
      לגבי עניין היירוט בלייזר – זה נושא מעניין, אלא שהתרשמתי שרוב הטענות לגביו מופצות על ידי בעלי עניין ממשי בתחום, וחלק ממנו מדיף ניחוח של תיאוריות קונספירציה.
      בלי הרקע הטכני והיכרות מקרוב עם התחום, אני מתקשה להעריך האם טכנולוגיית היירוט בלייזר אכן בשלה לתת מענה אפקטיבי ברמה שטוענים אלה שמקדמים אותה.

  2. גם אני ראיתי את הכתבות. המסמכים המקוריים נגישים באתר של ארכיון צה" ל. היה מרתק לראות את לקט המודיעין מה-5 לספטמבר 1973.

  3. עדכון 14.10 – מצאתי את הדברים של דדו, כאן בעמ' 13. מדובר בדברים מבוקר ה-9.10, שבהם הוא אומר שבגלל המצב הקשה הוא רוצה לתקוף חזק מהאויר ולשבור את סוריה כדי שבנוגע לגזרה הזו תעלה קריאה *מצד אחרים* להפסקת אש [באותו הזמן צה"ל כבר הדף למעשה את הכוחות הסורים כמעט אל קווי פתיחת המלחמה] מה שיאפשר להתפנות ולעשות את אותו הדבר למצרים. בקיצור – אין בזה גילוי חדש.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s