עלילת ילדי תימן – עוד טענה שפורקה לתפארת

השבוע, במהלך עוד אחד מהדיונים ברשת שעוסקים בפרשה, נתקלתי בטענה לגבי אי-מיצוי חקירת היבטי הפרשה בארה"ב. כמו בפעם קודמת, גם כאן היא עלתה מצד אישיות בולטת בעמותת עמרם, וגם כאן, היא נסתרה באופן שמעלה אצלי תהיות לגבי מידת המחוייבות של האנשים האלה לאמת[1].

*** עריכה 16.5.19 – נעמה קטיעי, כותבת הטענה המדוברת, הגיבה לביקורת שלי. קישור לתגובה ובחינתה – בהמשך הרשומה***

מה קרה הפעם? בקבוצת acdemia-il בפייסבוק (קבוצה של אנשי אקדמיה) התנהל דיון בעקבות פרסום של יום עיון לרגל פרסום מאמר וספר של ד"ר נתן שיפריס, שמקדם את טענת החטיפה עוד מאז פעילותו של הרב עוזי משולם (פרשה בעקבותיה הורשע שיפריס וריצה שלוש שנות מאסר). בכל מקרה, בשלב מסויים הצטרפה לדיון נעמה קטיעי. קטיעי, למי שלא מכיר, היא ממייסדי עמותת עמרם (מהגופים המובילים את טענת החטיפה), מנכ"לית העמותה ואחת משני חברי הועד שלה (לפחות נכון ליולי 2018), ודוברת בולטת במיוחד בנושא. בתגובתה, בין שאר דברים שכתבה, היא כללה את הטענה הבאה:

פרקליטת הועדה […] מציינת שבעניין מכירת ילדים לחו"ל – יש לבדוק את הסוגייה בכובד ראש. חוקר הועדה [ועדת החקירה הממלכתית. התצפיתן] יוסיפוב [כתב] שחקירת העברת ילדים לחו"ל לא מוצתה, וכי על אף שהציע לועדה על חשבון זמנו הפרטי להמשיך את החקירה בחו"ל – הוא סורב.

אני עניתי לה שם על הנקודה הזו ש:

לגבי החקירה בחו"ל, קטיעי לא מזכירה שפרקילטת הועידה נסעה בליווי חוקר נוסף לארה"ב כדי לקבל את המסמכים שעניינו אותה, ושחקירה בארה"ב בוצעה כבר על ידי חוקרים מטעם וב"מ. [ועדת בהלול-מינקובסקי, הגוף הראשון שחקר את הפרשה, בשנת 1967. התצפיתן]

ובתוגבה לכך ענתה קטיעי את התשובה הבאה:

 הדו"ח שמוסר יוסיפוב ודבריה של פרקליטת הועדה מגיעים הרבה אחרי החקירה של וב"מ בחו"ל, והדו"ח של יוסיפוב בדבר אי מיצוי כיווני החקירה מגיע בתום פעולת הועדה – ביוני 2000.

ובכן, מי משנינו צודק? האם החקירה בארה"ב מוצתה, או שגם בתום פעולת הועדה חשב יוסיפוב שהיא לא מוצתה?

בואו נתחיל מלבדוק את מקור הטענה עצמה. קטיעי, שלרוב לא מציגה את המקורות לטענות שלה (די אופייני לטועני החטיפה, שבמקרה הטוב נוטים להסתפק בצילומי מסך קטועים), מתבססת על הדו"ח האחרון שהגיש עו"ד יוסיפוב לחברי ועדת החקירה, בתאריך 27.6.2000, שכותרתו "דו"ח לענין – הנושאים הפתוחים". אתם יכולים לעיין בו כאן (החלק הרלוונטי בעמ' 3-4 בדו"ח, שהם עמודים 5-6 בתיק:

כפי שכתבה קטיעי, יוסיפוב אכן ביקש ביקש לאסוף מידע בנוגע לחקירה פלילית שנוהלה בארה"ב (בעילה אחרת) נגד "אישיות דתית רבת מעלה ששמה נקשר בפרשת ילדי תימן". לנוחות הקוראים נציין שמדובר ברב בשם יששכר דב ברגמן, ששמועות שנקשרו בו היו הבסיס לכתבה סנסציונית ידועה מאוד אך לא מבוססת שפורסמה ב"העולם הזה" בשנת 1967.

בכל מקרה, בסטנדרטים שלי ניתן לצפות מפעילה מרכזית כמו קטיעי, גם אם שוללת את מסקנות ועדת החקירה הממלכתית ומבקרת קשות את איכות עבודתה, לכל הפחות לקרוא ולהכיר את הדו"ח המסכם שלה. מי שקרא את הדו"ח  אמור לדעת שעניין החקירה הזו בארה"ב הוזכר בו פעמים (עמ' 143-142, ו-229-228):

כלומר, מדו"ח הועדה עולה שבניגוד לטענתה של קטיעי, לא רק שחקירה כפי שהציע יוסיפוב בארה"ב בוצעה (ולא העלתה תוצאות), אלא שיוסיפוב עצמו השתתף בה.

ואיך נסביר את העובדה שהדברים שהזכירה קטיעי הועלו בדו"ח "בתום פעולת הועדה – ביוני 2000"?

ובכן, קטיעי פשוט טועה (או מטעה). בתיק המכתבים הזה של הועדה אפשר לראות בין השאר (בעמ' 28-27) מכתב שכתבה חברת ועדת החקירה השופטת קובל למשנה לתובע הכללי של מדינת ניו-יורק לקראת הנסיעה הזו, מתאריך 1.5.2001. בנוסף, המסמך הראשון בתיק הוא מכתב של יוסיפוב עצמו בנוגע לנסיעה, מתאריך 10.5.2001:

ולמי שמתעניין, את חומרי החקירה וקטעי העיתונות שאספו קובל ויוסיפוב בארה"ב ניתן למצוא בתיקים הרבים כאן.

אז מה הסיכום? הסיכום הוא שקטיעי, מהדוברות הבולטות של טועני החטיפה, העלתה טענה מאוד לא מבוססת, שלהבנתי ניתן להסביר את הצגתה כפי שהוצגה בשתי דרכים בלבד:

א. קטיעי לא טרחה מעולם לקרוא את דו"ח ועדת החקירה, שהוא המסמך הבסיסי ביותר הקשור בפרשה. למרות זאת, היא מעלה טענות לא בדוקות על סמך שברי טקסטים שלוקטו מכאן ומשם, כאשר היא סובלת מחוסר בקיאות יסודי בנוגע לפרשה.

ב. קטיעי מודעת להשלמת החקירה בארה"ב, ופרסמה את הטענה הזו מתוך מודעות לכך שהיא טענה כוזבת, במטרה להטעות את הקוראים.

יחליטו הקוראים מה האפשרות הפחות גרועה בעניין.

כמובן שגם בדיון המקורי עימתתי את טענתה של קטיעי עם הדברים שהובאו כאן. בינתיים, מאז ה-9.5.2019, היא נמנעה מלהגיב עניינית על נקודה זו. בידה ותסביר מה הביא אותה להציג טענה כוזבת שכזו, אעדכן.

***

עדכון 16.1.2019 – נעמה קטיעי הגיבה לביקורת שלי (בדף הפייסבוק שלה, ולא בתוך הדיון המדובר), ואתם יכולים לעיין בתגובתה כאן. אז מה היא עושה בתגובתה?

ראשית, היא מנסה לחמוק בצורה לא-מאוד אלגנטית ממה שטענה במקור, וכותבת:

אחת מהטענות שלי היתה שחקירת הפרשה בחו"ל לא מוצתה, יחד עם נושאים נוספים. כמובן שבן צבי קפץ מיד על המציאה ומצא "הוכחה" לכך שהחקירה דווקא מוצתה ממש לפני סיום עבודת הועדה. מהי ההוכחה? נסיעתם של השופטת קובל והחוקר יוסיפוב לניו יורק לבדוק את פרשיית ברגמן שנקשר לחטיפות, וקבלת חומרים על חקירות שנעשו עליו בחו"ל בקשר להונאה במסגרת עסקיו שם.

אלא שקטיעי לא טענה סתם לגבי מיצוי החקירה, אלא הציגה טענה קונקרטית שנשענה על דו"ח ספציפי של יוסיפוב, שעוסק אך ורק באיסוף חומרי החקירה של הרב ברגמן בארה"ב, והתגובה שלי עסקה בטענה הקונקרטית הזו. תוך כדי כך, אתם יכולים להבחין שקטיעי מודה בעיקרי הביקורת שלי ובעובדות שהצגתי כשסתרתי את הטענה שלה. בנוסף כשהיא מתארת את הנסיעה של קובל ויוסיפוב לארצות הברית (ממנה התעלמה בטענתה המקורית):

עכשיו בואו נעשה קצת סדר. השופטת קובל ועו"ד יוסיפוב נוסעים לניו יורק במאי 2001 שזה שניה וחצי לפני שהועדה מסיימת את פעילותה

אתם יכולים לשים לב בקלות שהיא סותרת מבחינת לוח הזמנים את טענתה המקורית לפיה:

הדו"ח של יוסיפוב בדבר אי מיצוי כיווני החקירה מגיע בתום פעולת הועדה – ביוני 2000.

אז קטיעי עדכנה את העובדות בהתאם לדברים שהצגתי, והתעלמה מכך שהצגתי אותם כסתירה לטענה המקורית שלה.

ומה הלאה? מכאן היא עושה את מה שטועני החטיפה נוהגים לעשות כאשר טענה שלהם מתבררת כשגויה – היא עוברת הלאה לטענה אחרת, ועכשיו היא עוברת לעסוק בשני מסמכים (מוקדמים עוד יותר לדו"ח של יוסיפוב) של הפרקליטה המלווה של ועדת החקירה, דרורה נחמני רוט, שבהם היא המליצה לקיים חקירה משטרתית בארה"ב ובקנדה – זאת במטרה להוכיח שועדת החקירה לא מיצתה את כיווני החקירה בארה"ב. אלא שגם כאן, קטיעי מציגה תמונה חלקית בלבד, בין השאר בגלל שהיא נשענת על מסמכים מוקדמים.

בנוגע למסמך הראשון מתאריך 20.3.1998, שהופנה לסגן ראש אגף החקירות במשטרה, קטיעי מביאה את החלק העוסק בהמלצה על אופי החקירה (עמ' 200 בתיק זה). מי שיעיין בעמודים הקודמים במסמך ימצא שם את יעדי החקירה אותם המליצה נחמני רוט לבדוק, ועיקרם:

בארה"ב – איסוף חומרי החקירה המדוברים של הרב ברגמן; פרשת אימוצם של שני ילדים מאומצים שגדלו במשפחה בארה"ב המקורבת לרב ברגמן; מקרה של אדם שנטען לגביו שאימץ ילד; חקירת רקע בנוגע לנהלים הרלוונטיים כניסת ילדים לארה"ב באותן השנים.

בקנדה – חקירת רקע בנוגע לנהלים הרלוונטיים לכניסת ילד מישראל או מארה"ב; בדיקה בנוגע לאדם מסויים שנטען לגביו שאימץ ילד.

בארה"ב ובקנדה – בירורים בקהילות היהודיות.

קשה לדעת פרטים לגבי חלק מהמקרים הספציפיים, מכיוון שהמסמך עצמו נמצא בתיק כאחד הנספחים למסמך השני, ללא המסמכים שצורפו לו כנספחים במקור.

המסמך השני של נחמני, מה-9.1.2000 עוסק בעיון בתיקי אימוץ והתייחסות לרקע ולשיטות שעולות מהמסמכים. קטיעי מביאה מתוכו קטע (עמ' 160 באותו התיק) שבו ממליצה נחמני להמשיך בנסיונות לברר האם הוצאו ילדים לחו"ל, שבו נשענת נחמני בין היתר על מכתב שמעיד שמישהי בעיריית תל-אביב היתה מודעת כבר ב-1954 לאפשרות של הוצאת ילדים מהארץ על ידי אמריקאים המשלמים סכומי כסף. המסמך נמצא בעמ' 187 בתיק, והנה הוא:

מכתב ליעקבסון

חדי עין יבחינו שהכותבת מדברת על "סכנה" של הוצאת ילדים באופן שלא ברור לה, ולכן לא ברור לי אם היא מדברת על מקרים שידוע לה שקרו, או על סכנה פוטנציאלית.

בכל מקרה, מעניין לראות מה קטיעי בחרה לא להציג מהמסמך של נחמני. קטיעי הציגה את סעיף 7 ב'. מעניין לראות שכותרת הסעיף הקודם, 7א' היא: מדיניות השוללת העברת ילדים לאימוץ בחו"ל. 

נחמני 1נחמני 2

כלומר, קטיעי מציגה חיזוק כביכול לאפשרות שהילדים הועברו לאימוץ בחו"ל באמצעות מסמך הקובע שהמדיניות התנגדה להעברה כזו.

אז מה עלה בכל זאת בגורלה של חקירת המשטרה המדוברת שעליה המליצה נחמני?

אני לא בטוח. אני מעריך שעם ההתקדמות בבירור המקרים הספציפיים הנוגעים לפרשת הרב ברגמן וביסוס ההבנה שכל המידע הקונקרטי הנוגע לילדים המאומצים בארה"ב יסודו בשמועות שהופרכו, הסתבר ככל הנראה שלא נותרו קצות חוט רלוונטיים לחיקור דין בינלאומי באמצעות המשטרה, ובמצב זה הוחלט שלא תצמח תועלת מקיום חקירה שכזו ושניתן להסתפק בהשלמת החלק החסר – איסוף חומרי החקירה של הרב ברגמן שבוצע על ידי קובל ויוסיפוב, ולא הוביל למידע רלוונטי. ממכתב ששלח יו"ר הועדה למחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים ב-12.9.2000 כדי שזו תפנה לרשויות החוק בארה"ב, הוא כותב (המכתב בתיק הזה, בעמ' 78-77):

אנו מבקשים להדגיש כי הבקשה מדברת בעיון בלבד בחומר החקירה שנאסף בשעתו בענינו של הרב ברגמן המנוח; וכי אין המדובר בקיום פעולת חקירה כלשהי.

לזאת ניתן להוסיף שהועדה פנתה באמצעות גורמי הסוכנות ופעילי העדה התימנית בצפון אמריקה לקהילות היהודיות בארה"ב ובקנדה בבקשה שיפנה אליה כל מי שיש לו מידע בנוגע לילדים בעלי חזות תימנית שגדלו במשפחות אשכנזיות, ומידע כזה לא הגיע.

***

[1] בנקודה הזו, וגם באופן כללי, אני מעדן את הביטויים שאני בוחר בהם, כי בפעם הקודמת אנשי עמרם איימו בתביעת דיבה, והסמנטיקה לא שווה את הטרחה שבעניין. אבל טוב שתדעו שהם מאיימים בתביעות דיבה, ושאני עדין כאן בביטויים שלי לעומת מה שאני חושב.

2 מחשבות על “עלילת ילדי תימן – עוד טענה שפורקה לתפארת

  1. http://rotter.net/forum/scoops1/551314.shtml
    ד"ר נתן שיפריס : 'חטיפת ילדי תימן הייתה מהלך רחב היקף בידיעת ובתמיכת כל זרועות המדינה'
    "הדבר שאני הכי גאה בו הוא העיסוק שלי בפרשת ילדי תימן"
    ד"ר נתן שיפריס מפרסם מחקר עב כרס, שבו השקיע את חייו ושלטענתו מוכיח כי 'חטיפת ילדי תימן הייתה מהלך רחב היקף בידיעת ובתמיכת כל זרועות המדינה'

    הוא דוקטור, הוא אשכנזי, הוא השקיע את כל חייו, לא יכול להיות שהוא טועה, חייב להיות משהו במה שהוא אומר, זה פשוט לא נשמע הגיוני אחרת. לא אני לא אכנס לויכוחים ואין לי זמן ללמוד לעומק זה לא ממש חשוב לי אבל ההרגשה שלי שיש פה משהו רציני, בחייך הבן אדם כתב ספר עב כרס. נעשה פה עוול איום.

    זה מה שתקבל ביום שישי משלושת רבעי המדינה. הם יקראו את הכותרת, או חצי מאמר בריפרוף זה מספיק. אפילו לבחירות רוב המצביעים לא קוראים את מצעי המפלגות וכשצריך להצביע בין אמת לדרמה, דרמה לוקחת בגדול.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s