ענייני הבדואים בנגב – עדכון לא טרי

בסוף שנת 2013 ראש הממשלה (גם אז זה היה) נתניהו בלם את החקיקה שנועדה לקדם את "מתווה פראוור" להסדרת ההתיישבות של הבדואים בנגב באמצעות התמודדות עם תביעות הבעלות על הקרקע (בגדול – ויתור על תביעות תמורת פיצויים). בינתיים, גם בלי פתרון מלא להסדרה, הבדואים ממשיכים לגור בנגב (ועם השנים האוכלוסיה הולכת וגדלה כמובן), והמדינה ממשיכה לעסוק בנסיונות להסדיר את ההתיישבות הזו, באמצעות גוף שנקרא "הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב". לפני מעט יותר מחודש התפרסמה כתבה ב-ynet על המהלכים האחרונים והצפויים של הרשות.

התוכנית צפויה להקצות מגרשים לבניית עשרות אלפי יחידות דיור ביישובים הבדואים המוכרים, כאשר המדינה אחראית להוצאות הפיתוח של המגרש ולפיצוי לתושבים עבור בניה לא מוכרת שהם מפנים, והם אחראים לבנות את ביתם החדש במגרש שהוקצה להם. לפי הכתבה:

השכונות החדשות המתוכננות ביישובים בדואים בנגב מיועדות לשני סוגי אוכלוסייה. הראשון הוא 65 אלף תושבי הפזורה הבדואית, החיים בנקודות יישוב לא מוסדרות מאז ומעולם, שאותן המדינה מתכננת לפנות. השני כולל 60 אלף נזקקי דיור החיים ביישובים מוסדרים אך במגורים לא מוסדרים – תוצאה של ריבוי טבעי שלא קיבל מענה תכנוני. סוג תוכנית זה מכונה "הסדרה במקום", אף שהיא כרוכה פעמים רבות בהרס מבנים לא חוקיים ובניית חדשים.

עיקר הבנייה החדשה מתוכננת ביישובים רהט, חורה, כסייפה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע, והשאר – במועצות האזוריות. התוכנית כוללת גם פיתוח אזורי תעשייה ברהט ובשבעה יישובים נוספים, בעלות של 300 מיליון שקל, עד 2021, שבתכנונם ובשיווקם ישתתף גם משרד הכלכלה.

מי שיעברו ממקום מגורים לא מוכר בפזורה למגרש ביישוב מוכר על אדמת מדינה צפויים לקבל כ-250,000 ש"ח עבור המבנים שיפנו, ומי שמגוריהם יוסדרו בישוב המוסדר שבו הם כבר גרים, יקבלו כ-125,000 ש"ח עבור פינוי המבנים הלא מסודרים שהם גרים בהם עכשיו. לפי מנהל הרשות, יאיר מעיין:

התוכנית הנוכחית כוללת הפקת לקחים, כמו הסדרת כמה שיותר תושבים במקום מגוריהם הנוכחי, תכנון שכונות בהתאם לשיוך השבטי-חברתי, קבלת כתב הסכמה לפינוי ושמירת אופי המגורים של האוכלוסייה. כך, כל משפחה מקבלת מגרש להקמת צמודי קרקע, בין 2 ל-5 יחידות דיור, מה שמאפשר הרחבות בעתיד.

אחת הנקודות המעניינות לטעמי הוא שאלת תביעות הבעלות על הקרקע. תביעות הבעלות על הקרקע (כמו בהרבה מקרים אחרים של בעלות פרטית על קרקע) הן סוגיה שמעכבת ובולמת פיתוח רציונלי של התיישבות מודרנית טובה. בהקשר של הערבים-אזרחי-ישראל בכלל (כולל הבדואים), שאלת הבעלות הפרטית על הקרקע מתעטפת במקרים רבים גם באיצטלה "לאומית", שמקשה עוד יותר על פיתוח היישובים. בנקודה הזו, המדיניות החדשה של הרשות שונה ממתווה פראוור:

התוכנית הנוכחית אינה מתיימרת לפתור את סוגיית תביעות הבעלות על הקרקע ובמידה מסוימת מתעלמת ממנה.

"שינינו כיוון לגמרי", אומר מעיין, "כיום אנחנו לא מתעסקים בכלל בתביעות הבעלות, זה ויכוח שלא ייגמר לעולם. אנחנו עוסקים רק בתכנון ופיתוח שכונות על אדמות מדינה ולא נכנסים לדיונים, ויכוחים ושכנועים. כמחצית מהאוכלוסייה לא מוסדרת וצריך פתרון"

לפי שר החקלאות (היוצא) אורי אריאל:

בזמן שהמדינה השקיעה אנרגיות ב-15% מהבדואים שלהם יש תביעת קרקע כלפי המדינה, הוזנח הטיפול ביתר ה-85% שאין להם תביעת קרקע, וזכאים לשירותים וזכויות כמו כל אזרח.

וזו גם נקודה חשובה מאוד – ההתמקדות בשאלת הבעלות הפרטית על הקרקעות, במחיר פגיעה בפיתוח היישובים (וזה נכון מאוד גם לגבי הפיתוח של ישובים של ערבים-אזרחי-ישראל שאינם בדואים), משרתת את האינטרס של מעמד צר יחסית של בעלי אדמות, שמחזיק בידיו את הבעלות על רוב האדמות הפרטיות ביישובים. הציבור הרחב של מי שאינם בעלי אדמות משלם את מחיר תת-הפיתוח שנגרם בעקבות העיסוק בשאלת האדמות (וכאן ניתן לראות שוב כיצד תפישה לאומנית משרתת את האינטרסים של מיעוט קטן של בעלי רכוש).

אז טוב שהמדינה עוסקת במציאת פתרונות דיון מוסדרים ומוכרים עבור כמה שיותר מאזרחיה, וההסדרה הזו היא התשתית היסודית לאספקת שירותים ברמה מתקדמת. מהצד השני, בגלל הנזק הרב שהדבר גורם, אני חושב שהיה ראוי להלאים את זכויות השימוש בכל האדמות הפרטיות במדינה (תוך פיצוי כלשהו לבעלים, אך לא במחיר "השוק" של בניה למגורים). ואני חושב כבר הרבה זמן שהמגזר הערבי היה נשכר אם היה מתחיל לקדם תוכנית כזו בעצמו, קודם כל כלפי פנים. תוכנית כזו יכלה להיות ביטוי לזהות לאומית (ולא לאומנית) בריאה, וגם לשפר מאוד את תנאי חייהם של הערבים-אזרחי-ישראל.

 

לרשומות קודמות בנושא הבדואים בנגב – כאן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s