עלילת ילדי תימן – טיעוני אד-הומינם ו"גילוי נאות"

לצד השיח האלים שליווה את הפרשה לפחות מאז פעילותו של עוזי משולם, מאז חשיפת הארכיונים, שאפשרה להפריך את כמעט כל סיפורי החטיפה שלא הוגשו לבדיקת ועדת החקירה הממלכתית [תודה לכל מי שדחפו לחשיפה – זו היתה יריה ברגל מפוארת מצדכם], הולכת ומתחזקת תופעה נוספת – מכיוון שטענות החטיפה עצמן מופרכות על ידי מסמכים באופן שקשה מאוד להתווכח איתו, עברו מפיצי העלילה להתמקד בטיעוני אד-הומינם כנגד מי שמערערים על הטענות שלהם. במקום לענות, מאשימים את המערערים בכך שהם "משתמשים פיקטייבים" (גם כשזהותם ידועה למי שרוצה), וכאשר זהות המערערים גלויה, מפיצים את החשד שאבותיהם היו מעורבים בפרשה, והם מנסים להשתיק אותה  כדי להסתיר זאת. אני מוכרח להודות שטיעון הפסילה על רקע מעורבות משפחתית הוא טיעון מעניין כשהוא מופנה מצד פעילים שכל אחד מהם מתהדר באח/אחות חטוף (הפעילים הותיקים) או לפחות בדוד/דודה חטופים (הפעילים מהדור החדש).

בכל מקרה, בימים האחרונים כנראה שזכיתי לשדרוג בעיניהם, ו/או שסתם היה שם למישהו מזל בנבירה בתיקי הארכיון, וגם אני הפכתי למטרה, באמצעות ה"הוכחה הבאה": להמשיך לקרוא

כלב השמירה של ההון – כשלים מובנים בתקשורת מסחרית בבעלות פרטית

כמה מחשבות, לא לגמרי מעובדות, על הבעיות שבתקשורת מסחרית.

פעם היה נהוג לראות בכלי התקשורת ה"עצמאיים", שאינם מסונפים לתנועה/מפלגה פוליטית, ככלי תקשורת עדיפים, מכיוון שהם חופשיים מהטיות. מאז נעלמו פחות או יותר כל כלי התקשורת הפוליטיים, והתוצאה, אם נסתכל סביבנו, רחוקה לטעמי מלהיות מעודדת יותר. להמשיך לקרוא

ילדי תימן ב"מעברות" – ליקויים בתחקיר והטעיות בעריכה

ב-20.2.19 שודר ב"כאן 11" הפרק הראשון של הסדרה הדוקומנטרית "מעברות", שעסק בתקופת מחנות העולים. יש מקום לביקורת גם על חלקים אחרים בפרק, אך סקירה זו תתמקד בבחינת הצגת "פרשת ילדי תימן" – הטענות להיעלמם/חטיפתם של ילדי עולים. מהסקירה עולה שהצגת הנושא מתבססת על תחקיר לקוי ביותר או על בחירה מגמתית ביותר של המידע המוצג לציבור, וחוטאת גם בעריכה מטעה שאינה יכולה להתפרש אלא כהטעיה מודעת.

הדברים הועברו לפני מספר ימים ליוצרי הסדרה, ואם הם יעבירו את תגובתם, היא תפורסם כאן.

להמשיך לקרוא