סילופים, מניפולציות ועידית בן שימול – סיבוב שלישי (ואחרון?)

תקציר הפרקים הקודמים:

הסיבוב הראשון – בחודש יוני שודרה בחדשות כאן כתבה של עידית בן שימול שסיקרה את יום המחאה השנתי של מפיצי עלילת ילדי תימן וגו' (היא כמובן לא קראה לזה ככה). הכתבה היתה מוצר עיתונאי גרוע במיוחד, ואני הצבעתי על כשליו הרבים כאן.

הסיבוב השני – אני עם כמה חברים הגשנו תלונה לנציבת תלונות הציבור של התאגיד, בה ציינו את ההטעיות הבולטות בכתבה ואת העובדה שבן שימול לא טרחה לציין שהיא היתה שותפה באחת העמותות שסוקרו בה בהרחבה. בן שימול רצה לפרסם בפייסבוק שמנסים להשתיק אותה, ואח"כ ענתה תשובה שמיעוטה דבקות בהטעיות ועיקרה הרחבתן בצורה לא עניינית. ענינו בתגובה מפורטת, והנציבה נפנפה אותנו באמירה ש"מי שמנו לקבוע שבן שימול טועה?" ובקביעה שלא היה צורך בגילוי נאות. את כל העניין הזה הצגתי בפירוט כאן.

הסיבוב השלישי – תלונה למועצת העיתונות.

בעקבות התגובה המביכה של הנציבה הגשתי תלונה למועצת העיתונות. שם החליטו שגם להם אין להם כלים וסמכות להכריע בטענות הקונקרטיות להטעיה, אבל שיש מקום לדיון בבית הדין לאתיקה האם היעדר הגילוי הנאות מהווה עבירה על תקנון האתיקה.

ובכן, הדיון התקיים בנוכחותי ובנוכחות סגן מנהל חטיבת החדשות של התאגיד, צ'יקו מנשה, נציבת תלונות הציבור, אורלי ממן, והגברת בן שימול. והפלא ופלא – מנשה אמר ש"בדיעבד היינו צריכים להיות יותר רגישים בנושא זה", והגברת ממן, שניפנפה אותנו בשלב הקודם בטענה שלא היה צורך בגילוי נאות, אמרה ש"בדיעבד ראוי היה לציין" את עובדת השתייכותה בעבר של הכתבת לעמותה.

רוצה לומר – אנשי התאגיד הודו שאכן היה צריך להציג גילוי נאות בכתבה. אני אוסף שאורלי ממן, לצד חביבותה ברמה האישית, ייצרה אצלי את הרושם שהיא תפשה את הצד של בן שימול ביחס לפרשה ולעיסוק בה, אבל לא קיבלתי את פרוטוקול הדיון כדי להביא ציטוטים מדוייקים.

בכל מקרה, לצערי חברי ההרכב החליטו שמכיוון שאנשי התאגיד התנצל למעשה והבהיר שנקט בצעדים למניעת שגיאות כאלה בהמשך, הם לא רואים צורך לקבוע רשמית שהיתה כאן עבירה על תקנון האתיקה – וזאת למרות שנציגי התאגיד לא התנצלו בשום דרך רלוונטית בפני ציבור הצופים בערוץ, אלא רק הודו בטעות מול בית הדין. אבל זה מה יש. אם קראתם את זה, אתם מוזמנים לראות את הדברים כהתנצלות מצד תאגיד השידור.

למי שרוצה קצת יותר, הנה פס"ד אבשלום בן-צבי נגד תאגיד השידור 2019, וגם סיקור של המקרה ב"העין השביעית".

בינתיים זה הסיבוב האחרון, אלא אם מישהו רוצה לארגן הרכב מוסכם של היסטוריונים שיהיה מוכן לבחון את הטענות הקונקרטיות שלנו בנוגע להטעיות שהציגה בן שימול ולקחת על אחריותו לחוות את דעתו ולהכריע בהן.