פריימריז בעבודה – הרשימה

ובכן, מחר (שני) יש בחירות מקדימות במפלגת העבודה, וצריך לבחור את המועמדים לרשימה לכנסת. אני לא בא לשכנע, אבל זו הרשימה שלי. 

תחילה, כמה דברים שצריך להגיד:

א. לאור מצב המפלגה בסקרים, אני מבין שהוא לא מאוד רלוונטי לפריימריז. צריך להרכיב את הרשימה הטובה ביותר, ואחרי קביעתה לפעול כדי שכמה שיותר מהאנשים יכנסו לכנסת. מבחינתי, המטרה היא כמה שיותר ח"כים כמה שיותר סוציאל-דמוקרטים פעילים ויעילים במקומות הגבוהים ברשימה. האנשים  שאינם סוציאל-דמוקרטים ברשימה בכל מקרה פחות חשובים לי (הם לא יהיו בהכרח ח"כים טובים יותר מאשר ח"כים ממפלגות אחרות), פרט לכך שהישג משמעותי בבחירות לכנסת (תרחיש שנראה כיום רחוק למדי) יכול לסלול את הדרך לשותפות בקואליציה ולשדרוג נציגים סוציאל-דמוקרטים מתפקיד ח"כ לתפקידים ביצועיים בכירים יותר. במובן מסויים, אם תהיה רשימה שהצמרת שלה "אדומה" והזנב ורוד במקרה הטוב, יכול להיות שיהיה לנו טוב יותר להשאר עם מפלגה אדומה ובלי הזנב.

ב. אני מודה שלא עקבתי מקרוב אחרי הפעילות של כל חברי הכנסת והפעילות האזרחית של כל המתמודדים (שחלקם הם טיפוסים שלא שמעתי עליהם מעולם ואין לי מושג אילו נסיבות הביאו אותם לזרוק 10,000 ש"ח, מינימום כדמי הכניסה, על ההתמודדות הזו). אז זו הרשימה שלי, אבל אני לא בהכרח בטוח ב-100% שהיא הרשימה האופטימלית ולא כל המועמדים הם אנשים שאני נלהב ב-100% להצביע עבורם. מצד שני, אני בסה"כ חושב שיש לא מעט אנשים טובים לבחור.

ג. לא היתה לי אנרגיה לעסוק בחישובים אסטרטגיים, חלוקה למחנות, השוואות מגדריות, עדתיות וגיאוגרפיות. אז יכול להיות שהרשימה לא מאוזנת, ואני גם לא בהכרח כולל מומלצים להבטחות הייצוג (התיישבות, מיעוטים וכו').

הרשימה היא אישית בלבד, ולא מצייגת בשום צורה אף אחד מהמעגלים שבהם אני חבר.

 

ובכן – מותר לבחור בין 8 ל-10 מועמדים. אם לא יהיה שינוי ברגע האחרון, אלה הנבחרים שלי, לא דווקא לפי סדר חשיבות:

  1. הבכירים: שלי יחימוביץ ועמיר פרץ. למרות שהסכסוך הפוליטי או האישי ביניהם (כמו שכבר כתבתי בעבר, אני חושד שהוא יותר מאישי אבל עדיין לא הצלחתי להבין אותו עד הסוף) הופך אותם לכמעט לא כשירים להובלת מחנה סוציאל-דמוקרטי רלוונטי, עדיין מדובר בשתי הדמויות הפוליטיות הבכירות והעקביות ביותר שמניפות את הדגל הזה (לפחות במפלגת העבודה), ואובדן של אחת מהן יהיה לטעמי נזק גדול למחנה.
  2. ח"כים טובים: עמר בר-לב – הוא הכי שאני רואה בזירה הפוליטית לעמדה שלי בתחום המדיני-בטחוני, וגם פעל באופן רציני ואפור בכמה תחומים חברתיים (למשל בפנסיה ובקשרים עם אוכלוסיות שונות), ולכן חשוב לי שהוא יהיה לא רק ברשימה אלא גם בצמרת. תמכתי בו בבחירות ליו"ר המפלגה, ואני חושש שיתברר שהוא אכן יכל להיות יו"ר אפקטיבי לא פחות מהכוכב שהבוחרים הצניחו לתפקיד; סתיו שפיר – אני יודע שרמת ההתלהבות ממנה ירדה ביחס לתקופות קודמות, וכנראה שיש פער משמעותי בין החשיפה התקשורתית שלה לבין האפקטיביות בשטח (וגם עניין השקיפות הוא לא בראש סדר העדיפויות בעיני), אבל מצד שני אני חושב שהנוכחות שלה חשובה, והעובדה שאני מתרשם שמבין הח"כים שלנו היא אחת היותר מותקפות מימין (ולא בגלל אמירות פרובוקטיביות שגם אני הייתי תוקף) גורמת לי להעריך שהיא כנראה עושה משהו משמעותי; איציק שמולי – לא עוקב אחריו מקרוב, אבל אני מבין שהוא עוסק בנושאים חשובים בפרופיל נמוך, ומחזיק בעמדות הנכונות; מיכל בירן – כנ"ל. לגבי שניהם, אני חושב שיש משמעות גם בטיפוח דור המשך צעיר (יחסית) של הנציגים הסוציאל-דמוקרטים בכנסת. לגבי איתן כבל אני מתלבט. יש לו רקורד ארוך שנים של פעילות ומעט הישגים שאני יודע להצביע עליהם, אבל כשהסתכלתי במה שכתבתי לפני המערכת הקודמת, ראיתי שאנשי עבודה מאורגנת מעריכים אותו על תמיכתו, וזה חשוב.
  3. חדשים מהשטח: מיכל צ'רנוביצ'קי – חברת חוג יסו"ד. זה די מספיק מבחינתי. בנוסף היא פעילת שטח בתחומי הפמיניזם והחינוך החרדי, וטוב שלאנשים כאלה יהיה בית במפלגת העבודה; לילי בן-עמי – פעילה מתחום איגוד העובדים בחינוך (למען העסקה ישירה של מורות קבלן); יאיא פינק – היצירה וההובלה של לובי 99 היא הוכחה ליכולות ביצועיות, והעמדות שלו, ככל שאני יודע ועל סמך תפקידים קודמים, הן גם במקום הנכון. וכן, הוא עם כיפה על הראש, וטוב שגם אנשי השמאל מהציונות הדתית ימצאו את הבית במפלגת העבודה; גלעד קריב – מנכ"ל התנועה הרפורמית. חשוב בתחום יחסי חברה ומדינה. מצד שני, אם אבחר בכל זאת בכבל, קריב יהיה כנראה זה שיידחק לצערי מהעשיריה שלי.

 

זהו. אלה העשרה. אם הייתי צריך לבחור פחות, הייתי מתלבט יותר. אם הייתי יכול לבחור יותר, הייתי מוסיף כנראה את כבל ואולי את רן שוסטרמן, אבל לא בטוח שיותר מזה. ואין לי כוח באמת להתווכח על הנושא הזה, אז אין צורך לפתוח ויכוח כזה בתגובות. אתם מוזמנים להגיב את תגובותיכם, אבל אני לא מתכוון להשקיע בזה אנרגיה. אחרי הפריימריז אולי אעלה כאן שוב את ההצעות שלי לגבי שינויים רצויים במבנה הרשימה לכנסת (אפשר למצוא אותם כאן, בין עוד כמה דברים מעניינים), וגם את ההצעה לקיים את הפריימריז אחרי הבחירות לכנסת ולא לפניהן.

שיהיה לנו בהצלחה, ונוכל לעבור לבחירות לכנסת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s