על סדר היום: הבנקאות הישראלית כפשע מאורגן

כשאנחנו שומעים את המונח "פשע מאורגן" אנחנו חושבים לרוב על קזינו לא חוקי, סחר בסמים, סחר בנשים או גביית פרוטקשיין. תחשבו שוב. בישראל של העשורים האחרונים, כשאתם שומעים את שמו של אחד הבנקים הגדולים, אתם צריכים לחשוב על פשע מאורגן. כשהתקשורת מתייחסת לבנק ישראלי, היה ראוי שתכנה אותו "ארגון הפשיעה בנק…" כמו שהיא מכנה כמה ממשפחות הפשע המאורגן שעוסקות בעבריינות זוטרה יותר ופחות לבנת צווארון.

למי שלא יודע, שלושת הבנקים המרכזיים בישראל עסקו בשנים האחרונות בשירותי העלמות מס עבור אזרחים זרים, רבים מהם יהודים שחיים בארה"ב. בנק הפועלים כבר הודה וישלם מיליארדים (הערכת הסכום עולה מפעם לפעם). בנק לאומי הודה ושילם יותר מ1.5 מיליארד ש"ח. בנק המזרחי עדיין לא הודה, אבל לאחר שהפריש לכיסוי התשלום הצפוי 45 מיליון דולר, קיבל דרישת תשלום מרשויות המס האמריקאיות ל-342 מיליון דולר.

ומה עשו בבנק המזרחי (בדומה לבנקים האחרים) כדי לארגן לעצמם את כל הטוב הזה?

פתיחת חשבונות במקלטי מס תחת ישויות זרות, תוך שימוש בדרכונים זרים, רישום החשבון תחת בן זוג שאינו אמריקאי, שימוש בשמות קוד לביצוע פעולות בנקאיות ומשיכת כספים באמצעות הלוואות פיקטיביות – אלה הן רק חלק מהשיטות שבאמצעותן סייע בנק מזרחי טפחות ללקוחותיו האמריקאים להעלים מסים.

וזה לא שבנק מזרחי היה מוכן להעלים עין מנסיונות העלמת מס שנעשו דרכו.

מזרחי טפחות שלח נציגים ממזרחי טפחות ישראל ומזרחי טפחות שוויץ לארה"ב כדי לפתות לקוחות חדשים וכדי להיפגש עם לקוחות אמריקאים קיימים בלוס אנג'לס, קליפורניה, ניו יורק ומקומות אחרים, ולשכנע אותם לפתוח ולנהל חשבונות במקלטי מס תוך הסתרת הזהות שלהם.

ולכן, אני נוטה להציע הצעה דומה ברוחה לזו שהעלתי בנוגע להתמודדות עם השחיתות בשלטון המקומי [כדי לחסוך בהוצאות חקירה ומשפט, ראש מועצה מקומית/עירייה ייבחר לכהונה בת ארבע שנים בראש הרשות ושנתיים במאסר], ולהציע שבתום כהונת אדם כיו"ר דירקטוריון בנק בישראל, הוא ייקנס בחצי מעלויות שכרו לאורך כהונתו וירצה שנתיים מאסר בפועל. כדי להקדים רפואה למכה ולנוכח אוזלת היד של רשויות האכיפה בהעמדה לדין של האחראים הישירים, מי שסיים את תפקידו כמפקח על הבנקים בישראל ירצה שנתיים מאסר בטרם יוכל להתמנות ליו"ר דירקטוריון של אחד הבנקים בישראל, במקום לאחר תפקידו באותו הבנק. ובמאסר גליה מאור ננוחם.

***

ואם כבר בנקים, שימו לב לדוגמה המרהיבה של ה"שיחדש" הכלכלני שהפיקו בבנק ישראל לאחרונה, לאחר החלטה שלא להעלות את רמת הריבית:

סביבת האינפלציה ממשיכה לעלות בתמיכת המדיניות המוניטרית המרחיבה, ומסתמן שהיא מתחילה להתבסס בתחום יעד יציבות המחירים

בפרשנות לעברית – האינפלציה עולה מעט, ומתחילה להתייצב בתחום עליית המחירים המתוכננת, שלה אנחנו מעדיפים לקרוא "יציבות מחירים". לבנק ישראל יש בעיה, כי הוא צריך לשרת שתי גברות אגדתיות שונות: האחת מהם היא הברונית "יציבות המחירים" הקדושה, שהרי התורה הכלכלית אוסרת מלחמת קודש כנגד שד האינפלציה המאיים. אבל מצד שני, בשעורי המבוא לכלכלה מלמדים שהדוכסית  הנאווה "צמיחה" מלווה בבת לוויה עדינה של אינפלציה קלה, לא יותר משני אחוזים לשנה. ומכיוון ששדה הראיה של הבנק המרכזי צומצם באמצעות הדבקות הדוגמטית בנתונים מצרפיים שאומרים שהדוכסית "צמיחה" מלווה באינפלציה קלה" (בלי לשאול צמיחה איפה, אינפלציה איפה, ושאר זוטות פחות מקרו-כלכליות שמתחבאות מאחורי הנתונים המצרפיים), הרי שמדיניות שמבקשת להשיג צמיחה דורשת להראות אינפלציה, אבל אחת מהוגנת ומנומסת ולא אחוזת שד. ולכן בנק ישראל מעוניין שהמחירים יעלו, אבל רק בקצב מתון. לעליה הזו קוראים בכלכלנית "יציבות".

 

 

18 מחשבות על “על סדר היום: הבנקאות הישראלית כפשע מאורגן

  1. אבשלום, הקישור להפקות של כלכלני בנק ישראל מקולקל.
    לגבי שאר הפסקה: צמיחה וקצת אינפלציה הם בדרך כלל איתות על מצב טוב.
    קצת אינפלציה היא בדיוק הסימן לממשלה שכל גורמי הייצור במשק מועסקים ביצרת התוצר וזו הנקודה בה ביקושים נוספים של הממשלה או הפחתות מס יצרו יותר אינפלציה. במצב זה של אינפלציה מעל 2% לשנה(*) אינפלציה היא מס רק שלא מכנים אותה מס (אמרת שיחדש?) שפוגע בעיקר בשכבות החלשות כלכלית שיש להן פחות כלים להתגונן בפניה.
    יש לך ביקורת לגבי סטנדרט מדידות האינפלציה? בסך הכל זה נראה כלי די יעיל ויציב למדידה בין תקופות עם מגבלות שיש לכל כלי שאינו משולם.
    כנ"ל לגבי מדידות הצמיחה. אני מודה שיש תחומי צמיחה עסקית שהם לא לטעמי
    … אבל אם אלו תחומים בהם יש ביקוש של הציבור אז זה לא עסקי להתערב לו בעסקים.

    (*)מבחינה קפיטליסטית אינפלציה כזו שוחקת שכר של עובדים לא יעילים ולא מתאמצים שהמעסיקים גם הפרטיים וגם הממשלתיים לא חפצים ביקרם.

    • תיקנתי את הקישור. תודה.
      אבל מה שאתה כותב בהמשך זו בדיוק הבעיה. "קצת אינפלציה היא בדיוק הסימן לממשלה שכל גורמי הייצור במשק מועסקים ביצרת התוצר וזו הנקודה בה ביקושים נוספים של הממשלה או הפחתות מס יצרו יותר אינפלציה." המשפט הזה הוא דוגמה אמונית, לא תיאור מציאות. האם קצת אינפלציה היא תמיד הסימן שכל גורמי הייצור במשק מועסקים ביצירת התוצר? האם אכן המצב היום הוא שכל גורמי הייצור במשק מועסקים (להבנתי לא). האם יש משמעות מעבר לנתון האינפלציה המצרפי לשאלה ממה הוא מורכב, באילו ענפים המחירים עולים ובאילו הם יורדים?

      מכיוון שכך, נסיון לסמן "יעד אינפלציה" ולהביא את המחירים אליו הוא לנסות לצייר את המטרה מסביב לחץ. אם אינפלציה נמוכה היא עדות לתעסוקה מלאה, אני מציע שבמקום לקבוע יעד אינפלציה, נקבע יעד של תעסוקה מלאה, שכשנגיע אליו הממשלה תוכל להקטין ביקושים קצת ובזהירות. אבל להגיד "אם תהיה פה 2% אינפלציה זה עדות שהמשק במצב טוב" זו איוולת ממדרגה ראשונה.

      • אתה צודק. הבנתך נכונה. כתבתי קשקוש. כנראה לא הייתי מרוכז.
        קצת אינפלציה אינה סימן שכל גורמי הייצור במשק מועסקים ביצירת התוצר.
        קצת אינפלציה סימן לממשלה שעוד ביקושים שהיא תיצור במשק יביאו ליותר אינפלציה והיא אינה יכולה להגדיל את הביקושים שלה בלי עלות למשק.

        מתי היא יכולה להגדיל ביקושים ללא עלות למשק?
        כשאין אינפלציה או שיש אינפלציה נמוכה מהיעד היא יכולה להגדיל את הביקושים שלה בלי להעלות מיסים וחשש מגרעון או שהיא יכולה להפחית מיסים בלי חשש מגרעון.
        הנקודה שאין בעיה עם גרעון במטבע מקומי כל עוד אין אינפלציה.

        מהרגע שיש קצת אינפלציה כל הוצאה נוספת שלה תצטרך לבוא על חשבון מיסים אחרים או אינפלציה שתיווצר( שהיא מס לא מוכרז) …. זה מה שרציתי לטעון בתגובה הקודמת ללא הצלחה מרובה.

        לגבי יעד תעסוקה מלאה .אישית, אני בהחלט חושב שזה אמור להיות מיעדי הממשלה אבל זו שאלה ועמדה ערכית ולא מתודולוגית. במובן שאם זה היעד ואנו במצב שהביקושים של השוק הפרטי והממשלה כבר הביאו לאינפלציה של כ2% אז אם הממשלה רוצה להגיע ליעד בעזרת הוצאות על תוכנית של מעסיק של הברירה האחרונה (למשל) אז היא צריכה לוותר על הוצאות אחרות שלה או שתגרום לאינפלציה( שהיא מס).

        "אם תהיה פה 2% אינפלציה זה עדות שהמשק במצב טוב" זו איוולת ממדרגה ראשונה.
        אוקיי , זה מצב שהממשלה מיצתה את יכולת מדיניות ההוצאות שלה ללא לקיחת משאבים נוספים מהסקטור הפרטי.

        כתבת.
        "לנתון האינפלציה המצרפי לשאלה ממה הוא מורכב, באילו ענפים המחירים עולים ובאילו הם יורדים?"
        אינפלציה נמדדת לפי סל מוצרים ושירותים הנצרכים על ידי קבוצת צרכנים סטנדרטית.
        אני יודע שמידי פעם יש שינויים עקב שינויים בהרגלי הצריכה. בסך הכל זה כלי די אמין.
        יש לך הצעות אחרות?

        • ואת "כלכלת התעסוקה" של אבא לרנר לגבי החשיבות של מדיניות תעסוקה מלאה דווקא עבור הדוגלים במודל של שוק חופשי

          • אני מסכים כאמור לגבי חשיבות תעסוקה מלאה.
            אומנם לא קראתי את "כלכלת התעסוקה" של אבא לרנר אבל יש לי כאן ציטוט שלו:

            ===============================
            The central idea is that government fiscal policy, its spending and taxing, its borrowing and repayment of loans, its issue of new money and withdrawal of money, shall be undertaken with an eye only to the results of these actions on the economy and not to any established traditional doctrine what is sound and what is unsound …Government should adjust its rates of expenditure and taxation such that total spending is neither more or less than that which is sufficient to purchase the full employment level of output at current prices. If this means there is deficit, greater borrowing, "printing money," etc., then these things in themselves are neither good or bad, they are simply the means to the desired ends of full employment and price stability.
            ==============================
            בדגש על

            Government should adjust its rates of expenditure and taxation such that total spending is neither more or less than that which is sufficient to purchase the full employment level of output at current prices

            כלומר ממשלה צריכה ל[התאים] את הוצאותיה והמיסוי שלה כך באופן שיספק פחות או יותר תעסוקה מלאה ב[מחירים הנוכחיים].
            כלומר רצוי שלא תייצר אינפלציה תוך כדי.
            אח"כ הוא ממשיך שאם יש גרעון ( בהמשך לזה שהמחירים לא עולים אז אין בעיה עם גרעון כזה
            full employment and price stability.)

            שזה בדיוק מה שטענתי לעיל בתגובה השניה שלי שלא הייתה קשקוש.

            ממליץ על הציטוט השני שלו ומזכיר שהוא נאמר בזמן השפל הגדול.
            =====================================
            https://en.wikiquote.org/wiki/Abba_Lerner

            The scholars who understand it hesitate to speak out boldly for fear people will not understand. The people, who understand it quite easily, also fear to speak out while they wait for the scholars to speak out first. The difference between our present situation and that of the story is that it is not the emperor but the people who are periodically made to go naked and hungry and insecure and discontented – a ready prey to less timid organizers of discontent for the destruction of the civilization.

            =====================================

            • אהה, ותמיד את הכי חשוב אני שוכח.

              הוא מסיים ב [price stability]
              they are simply the means to the desired ends of full employment and price" "stability.
              באנגלית זה אומנם נשמע יותר טוב אבל המשמעות של יציבות מחירים, איתה התחלנו את הדיון, זהה גם שם:
              עולה בקצת ולא בהרבה
              Price stability in an economy means that the general price level in an economy does not change much over time

  2. מר(וב עצים לא רואים את ה)פורסט
    יעד יציבות המחירים זה שיחדש קלאסי. אם זה היעד והוא יציב אז אני רגוע. איך יכול להשתמע משהו רע ממשהו יציב? זו שטיפת מוח עדינה או בקצרה, סיבון.
    אין בעייה עם התאוריה וה@% אינפלציה, אבל שיקראו לכלב בשמו.

  3. galgal21 , רואים את העצים גם רואים.

    בנק ישראל מכריז בעצמו בלי למסך
    סביבת האינפלציה ממשיכה לעלות בתמיכת המדיניות המוניטרית המרחיבה, ומסתמן שהיא מתחילה להתבסס בתחום יעד יציבות המחירים. האינפלציה השנתית נמצאת בחלק התחתון של היעד, והציפיות לאינפלציה לשנה מצויות בסביבת הגבול התחתון של טווח היעד. הסיכון העיקרי להתבססות האינפלציה ביעד הוא האפשרות לייסוף חד בשקל.

  4. מ מטרותיו ותפקידיו של בנק ישראל
    —————————————————————————————
    3(ב) "הממשלה, בהתייעצות עם הנגיד, תקבע את תחום יציבות המחירים".
    תחום יציבות המחירים מוגדר כיעד אינפלציה שנתי – כיום 1 עד 3 אחוזים.
    ההחלטה על רמת הריבית לטווח הקצר הנדרשת כדי לעמוד ביעד האינפלציה שקבעה הממשלה היא באחריותו של בנק ישראל, וחוק בנק ישראל מקנה לבנק עצמאות בהחלטה זו.
    —————————————————————————————
    כלומר האינפלציה הייתה מ[תחת] ליעד בשנים האחרונות (בסביבות האפס שנתי) והיא מתחילה להעלות ולהתבסס ביעד היציבות שהוגדר(בלי למסך וכל אחד יכול לחפש את מה שהוגדר ומוזכר כל העת) ( 1 עד 3 אחוזים).
    "יציבות מחירים, המתאר מצב בו אין שינוי או שיש שינוי זעיר ברמת המחירים".
    שינוי של כ 2% למשהו הוא בדרך כלל שינו בטווח הקצר… ושוב אינפלציה קלה היא אינדיקטור מעולה שיש מספיק ביקושים במשק והממשלה לא צריכה להגביר אותם עצמאית או לעודד את הסקטורים הפרטיים לעשות כך.
    כמובן שאינפלציה קלה(או כבדה) יכולה להעיד שממשלה מטופשת דפקה את צד ההיצע אך לא בכך עסקינן אצלינו.

    חוצמזה איך פתאום מפריע לך יעד יציבות מחירים של כולה 1-3% לשנה כשהצעת שהמששלה תממן מתקציבה את קרנות הפנסיה הוותיקות והגירעוניות?

  5. במחשבה שנייה אולי אתה צודק ועדיף שיקראו לזה יעד עליית מחירים מתונה.
    אבל מצד שלישי אז בטח יבואו פוליטיקאים שיאמרו שלדידם גם 5% אינפלציה שנתית היא מתונה.

  6. פעם הבנקים היו משרתים אותנו. לא היו עלויות לפעולות רגילות, עשינו טובה לבנק כשהפקדנו את השכר אצלם. כיום הם שותפים שלנו בכל עסקה. בקרוב הכל כמעט יעשה דרך אפליקציות טלפוניות ולא תהיה להם היכולת לדחוף את היד לכיסים שלנו. הכל השתנה בנק דיסקונט הוא עול טורדני ולא ידיד, המשטרה כבר נוכלת שמתפרנסת מלרדוף אחרנו בחסות החוק ולא לשרת ולהגן, שופטי בית המשפט מתיחסים אלינו כאילו היו אצילים ואנחנו אריסים, העולם מתעוות.

  7. אם הבנתי נכון, המהלכים של הבנקים הם סימפטום לכל התהליך שהחל עם הנאו-ליברליזם במערב והתפשט לישראל באמצע שנות השמונים. התהליך התבטא בתוכנית היצוב הכלכלית ב 85 ששינתה את המשטר מסוציאל-דמוקרטי ובהמשך חוק ההסדרים, צמצום מעורבות הממשלה, הפגיעה של רמון בסוף שנות התשעים בהסתדרות והיקף העובדים המאורגנים במשק והחלשת כוחם המשותף.
    כל התהליך בארץ כמו בעולם, הטיב עם קבוצה מצומצמת של אנשי הון. קבוצה קטנה של תעשיינים ועובדים נהנית משגשוג כלכלי בעוד שאר המגזרים נותרו מאחור לכן למרות השגשוג הכלכלי חלה עלייה ברמות העוני והאי-השוויון. הבנקים הם רק מגזר אחד שעושק את הציבור בחסות החוק. כל מי שהצליח להגיע לעמדת מעילה ינצל את ההזדמנות. ממש כפי שקיים באפריקה, דרום אמריקה והיה קיים באירופה קודם למהפכה התעשיתית. לכן הצעת החוק שלך להתמודדות עם השחיתות בשלטון המקומי הגיונית ביותר 🙂
    מאחר ואנחנו נוטים לעבור מקיצוניות אחת לשניה יתכן ועוד בימינו עם עלית הדמוקרטים לשלטון בארה"ב נחזור ונראה נטיה למשטר סוציאל-דמוקרטי (אחרי נתניהו.

    • את הסיפור על מקור הביטוי אני מכיר. אני רואה בו עדות לא רעה ליחס הנפוץ בקרב יהודים כלפי השלטון. הצרה היא שברוב השנים שבהם הם חיו, זה היה גם נכון והגיוני למדי להניח שלא צפויה שום תועלת מכסף שעובר מידייך לידי השליט. הבעיה היא כשהגישה הזו משתמרת גם במדינת היהודים הריבונית והדמוקרטית…

  8. https://finance.walla.co.il/item/3194809

    נפתחה הישיבה הראשונה של ועדת החקירה בנושא האשראי ללווים הגדולים. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, הטיח בבכירי בנק הפועלים: "קיים חשש כבד שהאשראי שהבנק העניק ניתן בשת"פ בין הבנק ללווים הגדולים תוך פגיעה במשק ובציבור
    "לאחר חודשים שאנו מבקשים שוב ושוב לקבל את המידע כדי לבדוק בצורה הוגנת, אני יכול לקבוע בוודאות: מישהו לא רוצה שנעשה את עבודתנו. גם הבנקים לא רוצים, אבל גורמים ממשלתיים לא רוצים בכך".

    עוד הוא הוסיף: "אנו מקבלים כל הזמן מכתבים מעורכי דין עם תירוצים, שמביאים אותנו למסקנה כי מערכת הבנקאות בישראל מאותרגת
    היום נפתחה הישיבה הראשונה עם בכירי המערכת הבנקאית של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האשראי ללווים הגדולים, וזאת אחרי יותר משנה מאז הוחלט על הקמת הוועדה. נקודת המחלוקת המרכזית בין הצדדים היא בנוגע להעברת המידע על הלווים. ועדת החקירה – הנעזרת ביועצים החיצוניים פרופ' ניתאי ברגמן, פרופ' אשר בלס ועו"ד רמי תמם – ביקשה מהבנקים ומהפיקוח על הבנקים לקבל לידיה מסמכים של הקשורים במתן האשראי ללווים השונים, וסורבה בנימוק כי מדובר בסודיות בנקאית. על כן, בוועדה נאלצו להסתמך על נתונים גלויים בלבד הקשורים לאותם אשראים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s