מתי תשעה באב?

תשעה באב, על זה אין מחלוקת, הוא יום צום לזכר חורבן בתי המקדש, למרות שקרו בו עוד שלושה דברים רעים לאבותינו. אבל מאיפה הופיע תשעה באב?

מלכים ב':

(ח) וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ־בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם: (ט) וַיִּשְׂרֹף אֶת־בֵּית־יהוה וְאֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל־בָּתֵי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת־כָּל־בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ:

ובכן, ייתכן ששמתם לב כאן לדבר מביך. לפי ספר מלכים ב', כתוב במפורש שבית יהוה נשרף ב-ז' באב. למעשה, אפילו לא כתוב אב אלא החודש החמישי, כי בתקופת בית ראשון עם ישראל עוד לא השתמש בשמות החודשים בלוח "העברי", שיובאו מגלות בבל. הוא גם ספר את תחילת השנה מניסן, כפי שנאמר לו בתורה, אבל זה עניין לסיפור אחר. בכל מקרה, התנ"ך מביא לנו גם עדות של הנביא ירמיה, שחי והתנבא בירושלים ובבית המקדש, והיה עד ישיר לתהליך החורבן. לפי ירמיהו, ל"ט:

(א) בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל וְכָל-חֵילוֹ אֶל-יְרוּשָׁלִַם וַיָּצֻרוּ עָלֶיהָ.  (ב) בְּעַשְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר.

(יב) וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ־בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם: (יג) וַיִּשְׂרֹף אֶת־בֵּית־יהוה וְאֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל־בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת־כָּל־בֵּית הַגָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ.

אז לא רק שהעיר הובקעה בט' בתמוז ולא בי"ז בו (כך גם בירמיהו נ"ב ובמלכים ב'), בית יהוה נשרף לפי ירמיהו ב-י' באב. אז מאיפה הופיע ט' באב? כמו י"ז בתמוז, גם ט' באב הופיע במשנה במסכת תענית, פרק ד':

(ו) חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבָטַל הַתָּמִיד, וְהָבְקְעָה הָעִיר, וְשָׂרַף אַפָּסְטְמוֹס אֶת התּוֹרָה, וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. בְּתִשְׁעָה בְאָב נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, וְנִלְכְּדָה בֵּיתָר, וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר. מִשֶּׁנִּכְנַס אָב, מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה

עכשיו תשאלו: חז"ל לא קראו תנ"ך? הם לא ידעו שהם קובעים מועדים שסותרים את מה שכתוב במפורש בתנ"ך? התשובה היא לא. חז"ל הכירו את התנ"ך היטב, אבל בין אם כתגובה לשינוי במציאות החיים של העם (היעדרו של בית מקדש) ובית אם מכיוון שרצו להוביל שינוי אידיאולוגי-תיאולוגי-חברתי (שחרבן בית המקדש סייע לו), חז"ל לא היו אורתודוכסים כמו מי שיכונו לעתיד "הקראים", אלא רפורמים. אם לא היו רפורמים, לא יכלו להמציא את היהדות כמו שאנחנו מכירים אותה. ואיך תירצו חז"ל את הסתירה בין המועד החדש לבין הכתוב? את התשובה נמצא בתלמוד הירושלמי, שנערך ונחתם בטבריה [תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, כ"ב, ע"ב :

והובקעה העיר. כתיב (ירמיה ל"ט, ב') "בתשעה לחדש הובקעה העיר" ואת אמר הכין? א"ר תנחום בר חנילאי: קילקול חשבונות יש כאן. הה"ד (יחזקאל, כ"ו): "ויהי בעשתי עשרה שנה בא' לחדש היה דבר ה' אלי לאמר: בן אדם יען אשר אמרה צור על ירושלם האח." מהו האח? אין תימר בא' באב, עדיין לא נשרף. אין תימר בא' באלול, ביום ולילה נפק בלדרה [יצא שליח] מן ירושלם ואתי [ובא] לצור. אלא קלקול חשבונות יש כאן.

[חז"ל מביאים פסוק לפיו אלוהים מפנה את תשומת ליבו של יחזקאל, הנביא התל-אביבי היושב בבבל, שבצור חגגו בא' בחודש את חורבן ירושלים. אבל בא' באיזה חודש? לא יכול להיות א' באב, כי בית המקדש עוד לא נשרף. לא יכול להיות בא' באלול, כי מספיקה יממה אחת לשמועה להגיע מירושלים עד צור. מה המסקנה? ירמיהו, הירושלמי, התבלבל!]

ר' יוחנן ורשב"ל: ר' יוחנן אמר למלך שהיה יושב ומחשב חשבונות באו ואמרו לו נשבה בנך ונתקלקלו חשבונותיו. אמר יעשה זה ראש לחשבונות. רשב"ל אמרא למלך שהיה יושב ומחשב חשבונותיו באו ואמרו לו נשבה בנך ונתקדש אמר יעשה זה ראש לחשבונות.

[למה זה נמשל? למלך שהיה עסוק בחשבונות, וקיבל בשורה רעה על בנו שנשבה – מרוב צער התבלבל בחשבון, וקבע בטעות את היום ההוא לתחילת החודש. או אם תרצו, מרוב צער על המאורע, החליט שבאותו יום תתחיל ספירת זמנים חדשה. עד היום רובנו חיים את חיי היום-יום לפי ספירת שנים המתחילה מלידתו של מי שקובעי הלוח חשבו שהוא בנו של המלך.]

רבי מנא בעי ניחא נתקללו לשעבר דילמא להבא. בין כמ"ד [כמין דאמר, כמי שאמר] בתשעה לחדש בין כמ"ד בי"ז מה ביניהון. כ"א יום מיום שהובקעה העיר ועד יום שחרב בהמ"ק. א"ר אבונה: סימנא (ירמיהו, א') "מקל שקד אני רואה". מה הלוז הזה משהוא מוציא את ניצו ועד שהוא גומר את פירותיו כ"א יום, כך מיום שהובקעה העיר ועד יום שחרב הבית כ"א יום. מ"ד ב-ט' לחדש, ב-א' באב חרב הבית. מ"ד ב-י"ז, ב-ט"ב חרב הבית.

[ואחרי שהתקלקלו, מה הדילמה שנוצרה? מכיוון שמוסכם על כולם (לפי פסוק אחר מירמיהו!) שפער הזמנים בין פריצת החומות לחורבן הבית הוא 21 יום, לפי מי שמקבל את עדות ירמיהו על פריצת החומות ב-ט' תמוז, חרבן הבית התרחש ב-א' באב (כמו לפי יחזקאל), ולפי מי שמקבל את גרסת המשנה שפריצת החומות התרחשה ב-י"ז בתמוז, חרבן הבית התרחש ב-ט' באב.]

ומה נעשה בתשעה באב במדינת ישראל? שאלה זו קדמה אפילו לקביעת המועד תשעה באב. כבר הנביא זכריה, בימי שיבת בבל, התייחס לשאלת מעמדם של צומות החורבן, ואמר (זכריה, ח', ט"ז-י"ט):

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם: וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל תֶּאֱהָבוּ כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי נְאֻם יְהֹוָה: וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֵלַי לֵאמֹר: כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.

אז יום "צום" או "ששון ושמחה ומועדים טובים"?

שוב, שאלה זו העסיקה כבר את חז"ל. בתלמוד הבבלי, ראש השנה, י"ח, ע"ב:

אמר רב חנא בר ביזנא, אמר רבי שמעון חסידא: מאי דכתיב "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה" – קרי להו צום וקרי להו ששון ושמחה? –  בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, אין שלום – צום. אמר רב פפא: הכי קאמר: בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות – צום. אין גזרת המלכות ואין שלום – רצו מתענין רצו אין מתענין.

כלומר לפי רב חנא בר ביזנא מפי בי שמעון חסידא, אם יש שלום אלה ימי שמחה, ואם אין שלום אלה ימי צום. ולפי רב פפא, גם אם אין שלום, אם אין גזרות מלכות – מדובר בימי רשות.

ובמדינת ישראל של היום? זה לרשומה הבאה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s