בעין העדשה – סתיו ה'תשע"ח

מקבץ תמונות שצילמתי בהזדמנויות שונות בחודשים האחרונים

התמונה שלמעלה צולמה בעין אקליפטוס/אמפי שברמת הגולן.

א. בראש השנה טיילתי עם חבר מחרבת עמודים שמעל בקעת נטופה אל מגדל שלחוף הכנרת. ביקרנו בשרידי בתי הכנסת בחורבת עמודים ובארבל, בשניהם ישנם עמודים בחתך של לב (כמו שנהוג לצייר אותו). בתמונה לא ממש רואים את זה, כי היא מהצד.

בדרך עלינו לתצפית מהקצה של הר ניתאי, שזה בערך כמו התצפית מפסגת מצוק הארבל, בתוספת מצוק הארבל עצמו. אם תלחצו על התמונה שבקישור, תוכלו לראות פנורמה נחמדה מאוד שצילמתי מראש ההר, שבגלל תצורת התצוגה שלה, מוצגת לצערי ברזולוציה לא אופטימלית, אבל את החוויה תבינו.

 

ב. באחת השבתות של אוקטובר הלכתי לסיבוב בשכונה שבה אני גר, וגם במרכז רסקו, שהוא אחד המרכזים המסחריים הטובים בארץ (רובו לא פעיל בשבת). בימים אלה הוא עובר שיפוץ שבמסגרתו מישהו קיבל החלטה אומללה להחליף את הקירוי שלו בחיפויים כחלחלים, שנותנים לו אווירה שבין אקווריום לבין סרט אסונות שבו האוקיינוסים הציפו את כדור הארץ.

כחלק מהשיפוץ יש תוכנית לשפץ את המדרגות של מגדל המים הזה, ולאפשר ביקורים בראשו, שצפוי להיות אחת מנקודות התצפית רחבות הנוף והיפות בארץ.

 

ג. בשנה הנוכחית אני מגיע יחסית הרבה לתל-אביב. אלה צילומים מביקורים בסוף אוקטובר ותחילת נובמבר. הראשונה גם היא תמונה של שיפוצים, במגדל האופרה.

הספסלים העירוניים משאירים עדויות לגשם:

 

ד. בתחילת נובמבר ביקרתי במושב שבו גדלתי, ובו צילמתי חיפושית מסתתרת בתוך פרח, וגם דלעת שהדודים ובני הדודים הכינו כחלק מהכנת הבית להאלווין:

 

ה. בשבת שעברה יצאתי לטיול באזור: ירדתי מפסגת הר הקפיצה אל העמק, חציתי אותו וטיפסתי על גבעת המורה, וממנה ירדתי בצד השני אל עין יזרעאל. חודש נובמבר היה חם ויבש, אז הנוף הרגיש קצת קיצי, אבל מזג האוויר הלך והתקדר לאורך היום.

בפינת מנוחה שהכשירה הקק"ל ביער מעל הכניסה לאיכסאל:

בין אחוזת ברק לקיבוץ דברת עומד נטוש בניין "מחנה ישראל", ששימש למגורים של קבוצת מתיישבים חרדים בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, ושל ראשוני דברת בזמן שהקימו את הקיבוץ שלהם מאוחר יותר. המבנה מוזנח ומלוכלך, אבל בראשו עמדת תצפית יפה מאוד על נוף הסביבה:

בדרך מגבעת המורה דרומה, עברתי ליד מטע שקדיות. זו לא העונה שבה העצים פורחים בלבן, אבל היתה שלכת חלקית יפה:

לעין יזרעאל הגעתי כבר בסוף היום, מעט לפני השקיעה, ומכיוון שמזג האוויר הלך ונהיה חורפי, ויתרתי על טבילה במים, שמילאו את הבריכה לגובה שיא, והציפו כמעט את כל האבנים שמאפשרות להגיע למבנה המשאבה:

ו. את התמונה הזו צילמתי בסמינר אורנים, ותהיתי אם יש מונח מהתחום החזותי ל"אינטרטקסטואליות":

 

ז. מאז תחילת הסתיו יש לתצפיתן דירה חדשה, שבתהליך הדרגתי שכמעט הושלם הולכת ונהיית יפה יותר

לעומת עיצוב הפנים, הנוף מהחלון לא צריך הדרגתיות. רק ראות טובה. הוא פשוט נמצא שם, כל יום, וכל היום (וגם בלילה, בפרישת האורות). ר' ברי סחרוף היה דורש ("כלום זה לא סתם"):

"לא תשֹבע, לא תשֹבע העין לראות"

שבת שלום

מחשבה אחת על “בעין העדשה – סתיו ה'תשע"ח

  1. אתה צלם מוכשר מאד, מהנה מאד לטייל אתך. יש לך עיין טובה שמציגה דברים פשוטים נוגעים ללב, אפילו אם הם בתל אביב. אהבת הארץ שלך בולטת מהתמונות. אולי תוכל להעלות תצוגות של תמונות במוזיאונים או להדפיס ספר קפה ואולי תפתח אתר שכולו תמונות מטיולים שלך עם הסברים.
    עברתי לפני מספר ימים ליד האופרה בתל אביב ולא ידעתי אם זו הזנחה ארץ ישראלית משוועת או תחילת שיפוצים. אני זוכר אותו כקולנוע קסם לשעבר

    הפרח שהעלת הוא רוזל. מקובל מאד לעשות ממנו תה וריבות. הדרום אמריקאים קוראים לו חמיקה ושותים אותו חם. קל מאד לגדל אותו. ממליץ מאד לנסות. יגדל אפילו במרפסת בעציץ. אם תקח את הזרעים השחורים בפרח כשהוא מתיבש ותשתול אותם לאחר ראש השנה הסיני. הערבים מוכרים אותו מיובש בשווקים אולי תמצא בנצרת התחתית כמדומני הם קוראים לו הביסקוס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s