בועות המספרה: על פשיטת הרגל והחוב המצטבר

דימיתי פעם (יותר מפעם אחת) את המשבר בקפיטליזם לבועה מתחת לרצפת לינולאום. המערכת הקפיטליסטית לא יודעת להתמודד עם הבועה. היא יודעת רק להעביר אותה ממקום למקום. וכך גם המשברים נודדים ממקום למקום ולא נפתרים, כי הם לא כישלונות במערכת אלא חלק מהמערכת עצמה. אז הנה משהו על צמיחה שמחלחלת, על חוב שגדל, ועל המפקחת על המספרה של אליעזר פישמן. 

הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה, פרסם השבוע סקירה שבועית שהתמקדה במגמות בצריכה הפרטית, שאמורה לגרום לנו לצאת במחול בתוך סוכת אבלים.

למה? כי מצד אחד יש צמיחה בצריכה, והיא אפילו מחלחלת:

צריכת מוצרי המותרות מחלחלת

גידול בהיקף התצרוכת של מוצרים בני-קיימא ובני-קיימא למחצה, אם אינו משקף במקביל ירידה בסך הצריכה הפרטית, הינו אינדיקציה חיובית לעלייה ברמת החיים של הפרטים במשק.

תופעה זו "חיובית יותר", ככל שהשינוי מחלחל כלפי מטה לרמות ההכנסה השונות. בניתוח שהתפרסם לאחרונה במסגרת הסקירה השבועית  הוצג כי בשנים האחרונות גדל היקף הצריכה של משקי הבית בחמשת העשירונים התחתונים בקצב מהיר משמעותית מהגידול בהיקף הצריכה של משקי הבית בחמשת העשירונים העליונים. ניכר כי מגמה זו באה לידי ביטוי גם בתצרוכת של מוצרים שנתפסים מסורתית כמוצרי מותרות. מתרשים ש 4 עולה כי בשנים האחרונות שיעור משקי הבית בעשירון התחתון הצורכים מוצרי מותרות, גדל משמעותית, ביחס לגידול שנרשם בצריכתם בקרב משקי הבית בעשירונים הגבוהים יותר. כך למשל, בשנת 2014 , שיעורם של משקי הבית בעשירון התחתון בבעלותם רכב אחד לפחות, גדל ב 10- נקודות אחוז (מ- 23 ל- 33 אחוזים).

ייתכן ותופעה זו מאותתת על צמצום פערים בין שכבות האוכלוסייה בישראל. ייתכן ומגמות אלו משקפות שינוי ב"סטנדרט הצריכה" לפיו מוצרים שבעבר לא נרכשו על ידי העשירונים הנמוכים הפכו להיות נחלת הכלל.

טוב. ייתכן שהתופעה מאותת על צמצום פערים. ייתכן שגם אתם, כמו הלמ"ס והכלכלן באוצר מגדירים את ההחזקה של מכונית כמשהו שנתפש באופן מסורתי כמותרות. ייתכן שאתם חושבים שמכשיר טלפון נייד שני במשק בית נתפש באופן מסורתי כמותרות (אני לא יודע איפה מסתובבים אנשי האוצר והלמ"ס, אבל אני בטוח שאפילו יותר מבסביבה שלי, גם בסביבתם אף אדם מכיתה ד' ומעלה לא נותר ללא מכשיר טלפון חכם, ומשק בית עם טלפון נייד אחד זו תופעה שהם ראו לאחרונה אי שם בשלהי שנות ה-90). יכול להיות שמחשב כמו זה שעליו אני כותב, לומד ועושה כמעט את כל הדברים המועילים שאני יודע לעשות (וכמוני עוד רבים, ובעיקר רוב מי שמרוויחים טוב בהרבה ממני) נתפש כמוצר מותרות. מילא, נפלאות דרכי ההגדרה הסטטיסטית, שלא מסוגלת להבדיל בין מה שפעם נתפש כמוצר מותרות ומה שהיום נתפש באופן מסורתי כ"הכרחי אם אתה לא רוצה להתפש כאיש מערות בכל סביבה חברתית מתקדמת מהסגנון שאנחנו מתיימרים להיות". אלוהי כל הכלכלנים והסטטיסטיקאים, אפילו לאמא של התצפיתן יש כבר מחשב וטלפון חכם, אבל זה לא מותרות כי היא נחשבת למשק בית ויש לה רק טלפון אחד.

כל כך נפלאות דרכי הסטטיסטיקה שמישהו יכול לראות את הנתון לפיו השינוי בשיעור משקי הבית שיש להם יותר מטלפון נייד אחד גדל יותר בעשירון התחתון מאשר בעשירון העליון (מה יכול להיות שיעור הגידול בנתון שמתחיל ב-100%?) מסוגל להעיד על צמצום פערים או על "חלחול" של צריכת מוצרים כאלה אל השכבות הנמוכות, ולתת "אינדיקציה חיובית" לעליה ברמת החיים של הפרטים במשק.

אבל תדלגו רגע מהריקודים של עמ' 9, וכבר בעמ' 11 של אותה הסקירה אפשר להתחיל לתלוש שערות:

(מ)איפה הכסף?
המידה בה המגמות בצריכה הפרטית, משקפות תמונת מצב חיובית לגבי המשק הישראלי, תלויה במידה רבה במשקלם של שלושת הגורמים שתוארו לעיל. למשל, גידול בהיקף הצריכה הפרטית הנובע בעיקר מגידול בכוח הקנייה, הינו אינדיקציה חיובית. מנגד, גידול בצריכה הפרטית היום שמקורו העיקרי בעלייה משמעותית במינוף של משקי הבית, על רקע רמת הריבית הנמוכה ואופטימיות לגבי רמת ההכנסה העתידית, יכולה להיות תופעה בעייתית.
בשנת 2016 גדל היקף האשראי למשקי הבית בקצב של כ- 7.5 אחוזים ואילו האשראי שלא למטרות דיור התרחב בקצב מהיר מכך, כ- 9 אחוזים. תופעה הגידול המהיר באשראי למשקי הבית (שלא למטרות דיור) נמשכת כבר כ- 3 שנים, לאחר 5 שנות צמיחה איטית (ראה תרשים ש 6). צמיחה שנתית דומה בהיקף האשראי למשקי הבית (שלא למטרות דיור) נרשמה לאחרונה בתקופה שקדמה למשבר הסאב-פריים, לו קדמו כידוע, רמות גבוהות של מינוף של הציבור במדינות מפותחות רבות.

הגידול המהיר יחסית בהיקף החוב של משקי הבית בישראל, מאותת כי תופעת ההתרחבות של הצריכה הפרטית, ובמידה מסוימת, המעבר לתצרוכת עתירת מותרות אכן ממומנת, לפחות חלקית, באמצעות אשראי. לאור העדר בסיס נתונים מהימן לגבי היקף האשראי החוץ בנקאי לפרטים ייתכן והגידול הכולל באשראי הוא אף מהיר יותר.

עקבתם? הנה עברנו רק שני עמודים, והגיע הזמן להזכיר שהשאלה אם גידול בצריכה הוא מגמה חיובית או שלילית תלוי בשאלה מאיפה מגיע הכסף, כלומר, האם הוא מגיע מגידול בהכנסה או מ"עליה במינוף של משקי הבית" [בעברית הכוונה היא ש"יעבודם לחוב"], מה ש"יכולה להיות תופעה בעייתית." [בכלכלנית הכוונה היא "משבר מתקרב, תברחו!"] נו, אז מה התשובה לשאלה?

 

הגידול המהיר יחסית בהיקף החוב של משקי הבית בישראל, מאותת כי תופעת ההתרחבות של הצריכה הפרטית, ובמידה מסויימת, המעבר לצריכת מותרות אכן ממומנת, לפחות חלקית, באמצעות אשראי.

כמה הגדלת אשראי למשקי הבית? כמה שקורה בסביבה שבה הגורם השני שמציף אותי במיסרונים אחרי הקמפיינים השליליים של המועמדים בעיני עצמם ליו"ר מפלגת העבודה הוא חברות שמנסות להציע לי הלוואה של 20,000 ש"ח על המקום. אז כמה? 9% בשנה. שלוש שנים של גידול מהיר. מהי נקודת היחוס שמציע הכלכלן הראשי באוצר?

צמיחה שנתית דומה בהיקף האשראי למשקי הבית (שלא למטרות דיור) נרשמה לאחרונה בתקופה שקדמה למשבר הסאב-פריים.

אבל העיקר שהכלכלן שומר על אופטימיות בנוגע להמשך הגידול בצריכה, כשההקבלה ההיסטורית שהוא מציע לממצאי הסקירה שלו היא הדרך למשבר הכלכלי הכי גדול מאז 1929. אופטימיות, כי כמו שאמר מי שקפץ מבניין ונשאל לשלומו על ידי יושבי אחת הקומות שמול חלונם חלף בדרכו מטה: "בינתיים הכל בסדר". בסדר כמו לפני משבר הסאב-פריים, אבל העיקר שיש צמיחה בצריכה הפרטית, שאפילו מחלחלת למטה. באמת לתלוש את השערות. התזמורת על הטיטניק. חוסר הגיון פנימי ואופטימיות זחוחה שרק בוגר לימודי כלכלה יכול ליצר.

***

ואם כבר תלישת שערות, הרי שאין מועד מתאים יותר משבוע שבו דנים בשאלה האם אליעזר פישמן יתברר כספר הגדול ביותר או כפושט הרגל הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. אז כן, התספורות האלה (לא של פישמן לבד, של כל החבורה ביחד) עוסקות כבר בחובות גדולים יותר מאשר כל החובות המיתולוגיים של התנועה הקיבוצית (רק שאת פישמן לא ישעבדו ל-25 שנות עבודת פרך בשכר מינימום בעקבות החובות שלו), שהם עצמם דומים בהיקף לחובות (ובעיקר להסדר החובות) המודר מהשיח של תנועת המושבים (לא קיבוצניקים, לא מאיימים פוליטית, פחות אשכנזים. לא מעניין). בכל מקרה, בזמן שרוב התקשורת עוסקת בניקוז הזעם הציבורי במטרה שהבנקים יהפכו את פישמן מספר לפושט רגל ממש, רק בשולי הדברים מתייחסים לשאלה איך הגענו עד הלום?

מסתבר שחלק מהתשובה טמון במפקחת על הבנקים חדוה בר. ואיך חדוה בר הגיעה עד הלום?

למדה כלכלה (עד תואר שלישי כולל) בירושלים (דור שלישי לנערי פטנקין?). החלה לעבוד ככלכלנית בבנק ישראל בחטיבת הפיקוח על הבנקים ובהמשך כיהנה כראש תחום שוק ההון במחלקת המחקר של הבנק.

ב-2008 עברה למגזר הפרטי, ומונתה למנהלת הסיכונים של חטיבת שוקי ההון בבנק לאומי. משנת 2010 עד שנת 2015 כיהנה כמנהלת הסיכונים הראשית (CRO), ראש החטיבה לניהול סיכונים וסמנכ"לית בנק לאומי.

ב-2015 חזרה למגזר הציבורי, ומונתה למפקחת על הבנקים.

איך היא היתה בתור מנהלת סיכונים בבנק הבינלאומי? אפשר לענות על זה כך:

פישמן חייב לבנק לאומי 1.1. מיליארד ש"ח.

 

ומה תהיה התחנה הבאה בקריירה שלה?

במדינה מתוקנת, התחנה הבאה שלה היתה בתא הכלא של גליה מאור, עוד מפקחת על הבנקים מיתולוגית, שאיפשרה להם להגיע במהלך כהונתה אל סף פשיטת רגל (ממנה נחלצו רק בזכות הסדר שיעבוד הקיבוצים), ובתמורה מונתה למנכ"לית בנק לאומי שתחת ניהולה הסתבך ביוזמת מכירת שירותי העלמת מיסים לאזרחי חו"ל שעלתה לו כמעט 2.5 מיליארד ש"ח (שגימדו את רווחיו בחו"ל באותן שנים).

מכיוון שהכלכלה שלנו רחוקה מלהתנהל כמו במדינה מתוקנת, גם הסטטיסטיקה, גם מסלול הקריירה וגם התפקוד של חדוה בר במהלך הכהונה שלה כמפקחת על הבנקים מעידים שהתפקיד הבא שלה יהיה ככל הנראה תפקיד ניהולי בכיר מאוד ומתגמל מאוד באחד הבנקים הגדולים. את הקריירה שלה הצגתי, את התפקוד אתם יכולים לראות בדמות התספורת של פישמן, והסטטיסטיקה, הנה:

ובבניין ציון ננוחם.

 

נ.ב. – אם כבר בנק ישראל, הוא נוהג לפרסם את יתרות המט"ח שלו פעם בחודש בערך. אז בפעם הבאה שבאוצר מנסים להבהיל אותנו לגבי החוב שלנו, כדאי להזכיר להם שלא רק שאנחנו לא בחוב אלא בעודף, אלא שבבנק ישראל יש יתרות מטבע חוץ בערך של 107,367 מיליון דולר (107 מיליארד, אנד סאם צ'יינג'), למקרה שיהיה בהם איזשהו צורך. שנאמר: "אין כסף? יש כסף כמו זבל. רק לא בשבילכם."

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “בועות המספרה: על פשיטת הרגל והחוב המצטבר

  1. מילים כדורבנות, אני מקווה שאתה גם מעלה את זה באיזה עתון שרואה קהל נרחב של קוראים.
    עונג שבת, מצויין, פרט לזה שחסרה ה במילה להביל 3 שלוש שורות מהסוף הכל מושלם

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s