הצעת חוק ההחברה – טיוטה ראשונה

ניסיון להציע טיוטה ראשונית למהלך שהוא "game changer" אמיתי בתחום הכלכלי-חברתי מצד אחד, ומצד שני להערכתי לא לחלוטין אוטופי. אשמח שהטיוטה הזו תהיה פתח לדיון ולחידוד בנוגע לשיטה ולפרטים. כל זאת תוך מודעות לכך שהבעיה העיקרית שלנו היא לא בלדעת מה לעשות כשנגיע לשלטון, אלא בלהגיע לשם, והבנה שבכל זאת, גם הצעת מדיניות היא חלק מהדרך להגיע לשלטון.  

מטרת הצעת החוק היא להתמודד עם בעיית היסוד של החברה הקפיטליסטית-תעשייתית – הניתוק (ומכאן גם הניכור) שבין העובדים השכירים לבין אמצעי העבודה (ההון) – שלא באמצעות ביטול הסדר התעשייתי, אלא באמצעות חיבור מחודש בין העובדים לאמצעי העבודה.

השיטה: יצירה ראשונית והרחבה הדרגתית של בעלות העובדים על אמצעי הייצור במקומות העבודה שלהם, ומתוך כך ביטול הדרגתי של ניצול העובדים השכירים באמצעות שיתופם ברווחים והגברת הדמוקרטיה במקומות עבודה באמצעות שיתופם בקבלת ההחלטות. כל זאת בלא הלאמה או פגיעה חמורה בזכויות הקניין.

הערה – ברור שההצעה הזו לא מהווה פיתרון מלא בפני עצמה. ההנחה שלי היא שהיא תהיה טובה כאשר תיושם כחלק ממערכת רחבה יותר, שעיקריה מדיניות רווחה אוניברסלית רחבה, חתירה לתעסוקה מלאה, להלאמה של משאבי הטבע והמונופולים הטבעיים, ולשליטה ממשלתית אפקטיבית (אם לא הלאמה ממש) בתחום הפיננסים והאשראי. עם זאת, אני מניח שיכולות להיות לה השפעות חיוביות גם בהיעדר האלמנטים האלה.

כאמור, מדובר בטיוטה ראשונית בלבד. בטח יש בה חורים ומקומות לשיפור.

המשגה:

"ארגון עובדים" – גוף שבו חברים כל השכירים המועסקים בחברה המעסיקה. את החברות בו אפשר להקביל לאזרחות במדינה.

"אסיפה כללית" – הפורום הבוחר של ארגון העובדים, הממנה מתוכו נציגים נבחרים לגוף ביצועי, קובע קווי מדיניות ונותן משוב על פעולתם של הנציגים. מקביל לפרלמנט במדינה.

"ועד-עובדים" – הגוף הנבחר והמבצע של ארגון העובדים. מקביל לממשלה במדינה.

באדום – נתונים כמותיים. ניתן לשנות ולדייק אותם בהתאם לצורך ולהגיון.

בסגול – מקודמות שבהם יש לי התלבטות ואשמח לדיון לגביהם.

סעיפי החוק:

א. בכל חברה שבה מועסקים 5 עובדים שכירים או יותר יוקם ארגון עובדים, שמתוכו ייבחר ועד-עובדים בבחירות דמוקרטיות אחת לשנתיים על ידי אסיפה כללית של העובדים, ויציג דין וחשבון לעובדים על פעולותיו באספה חודשית, שתמשך כשעתיים, במקום העבודה ובשעות העבודה. [אפשרות – ליצור דירוג לבחירה מחודשת של חברי ועד, שיגביל את פוטנציאל הקביעות של הועד – למשל: קדנציה ראשונה ושניה ברוב רגיל, קדנציה שלישית ברוב מוחלט, רביעית ברוב של 60% וכן הלאה. בנוסף – לקבוע שכל חבר ועד ממשיך לעבוד בתפקידו הרגיל בחברה במשך יומיים בשבוע].  בחברות שבהן מתקיים פיצול גיאוגרפי או הפרדה מהותית בין יחידות ייצור שונות, יוקם ארגון עובדים המורכב מתת-ארגונים, בהתאם למבנה הייצור בחברה.

הארגון יוכל, בהחלטת חבריו, להצטרף לפדרציות ארגונים אזוריות וארציות.

ב. כל עובד המועסק בחברה יהיה חבר בארגון העובדים בחברה, אלא אם הוא מועסק בחברה באופן זמני באמצעות ספק שירותים, וחבר בארגון העובדים של החברה המספקת את השירותים. במידה ומדובר בתגבור זמני של עובדים בתפקיד המבוצע גם על ידי עובדי החברה, יועסק העובד באותם תנאים של העובדים הקבועים. [כך שלא יהיו עובדי דור א' ודור ב' באותו תפקיד]. [שאלה – האם נכון לכלול את החקיקה הקיימת לגבי החובה לקלוט להעסקה ישירה לאחר פרק זמן של כתשעה חודשים, או שעדיף ליצור את הקביעות אצל החברה הקבלנית? מאוד אפשרי שיש הגיון בקיומן של חברות קבלניות בתחומים מסויימים, אם אינן מבוססות על צמצום זכויות העובדים].

ג. הממשלה תעמיד מתקציבה לארגון העובדים הלוואה ללא ריבית, שתשמש לרכישת 5% ממניות החברה. תמורת ההלוואה תוחזר מכספי הדיבידנדים שתחלק החברה עבור מניות אלו. מניות אלו, ומניות שיירכשו בעתיד על ידי הארגון, ישארו בבעלות הארגון ולא ירשמו באופן אישי על שם העובדים, לא יהיו סחירות ולא ינתנו למכירה. הבעלות על מניות אלו ומניות נוספות שיתקבלו בהמשך תקנה לועד העובדים זכות לנציגות בהנהלת החברה, בהתאם למקובל בחוק החברות. [שאלה – האם יש דרך להכניס גם נציגות גם בניהול יחידות הייצור עצמן, ולא רק בניהול החברה בכללותה?]

ד. כל הכנסה שתתקבל בועד העובדים מדיבידנד לבעלי המניות לפי המפתח הבא: 10% יחולק כבונוס לעובדים בחברה באופן שווה, ללא קשר לותק שלהם במקום העבודה; 20% יוקדשו להחזר ההלוואה מהמדינה; 30% יושקע בקרנות הפנסיה האישיות של העובדים, וישפר את רווחתם לעת זקנה [חלק זה מהווה גם תגמול על וותק, מכיוון שככל שעובד מועסק בחברה יותר זמן, כך תגדל ההשקעה הזו בפנסיה האישית שלו]; 40% יושקע ברכישת מניות נוספות של החברה, כך שיגדל נתח הבעלות של העובדים.

ה. עידוד – המדינה תעודד את התרחבות בעלות העובדים על החברות ואת צמצום פערי השכר בתוכן, באמצעות הטבות במס החברות ובסיוע ממשלתי אחר, בהתאם למדרגות שייקבעו בנתח הבעלות של ארגון העובדים על החברה, ובהתאם לצמצום פערי שכר בין המועסקים בחברה.

ו. חברות ממשלתיות:

חברות ממשלתיות יעסקו בשני תחומים: א. תחום משאבי הטבע, המונופולים הטבעיים והמגזר הפיננסי, [אלמנטים שראוי שיהיו רכוש לאומי]; ב. חברות הפועלות כ"שחקן ציבורי" בתחומים שונים בשוק הפרטי, בעיקר במגזר התקשורת, השירותים והפיננסים;

בחברות אלה לא יחזיק העובדים במניות החברה [מכיוון שהן יהיו בבעלות המדינה, כדי למנוע השתלטות קבוצת עובדים על משאב לאומי השייך לכלל הציבור], אך יקבלו נציגות קבועה בהנהלת החברה. רווחי החברה יחולקו לפי המפתח הבא: תשלום בונוס לעובדים והשקעה בקרנות הפנסיה האישיות שלהם, בהתאם לממוצע השנתי הכללי של חלוקת הדיבידנדים במשק (על מנת שלא תיווצר העדפה לעובדי המגזר הפרטי). הרווחים הנותרים יועברו לתקציב המדינה וישמשו לטובת כלל האזרחים באמצעות השקעה בתשתיות ובפיתוח, שיפור השירותים הציבוריים והרחבת מערכות הרווחה השונות.

ז. הפסקת עבודה –

עובד שעבודתו בחברה הסתיימה, מסתיימת גם חברותו בארגון העובדים באותה החברה, ואין לו זכות בהון הארגון.

במקרה של פירוק חברה והפסקת פעילותה או העברת פעילותה ליעד גיאוגרפי אחר שמביאה לפיטורי העובדים שלה:

אם החברה מפורקת ומשאירה אחריה חוב, יוגנו העובדים מאחריות אישית על החוב בהתאם להגנה על שאר בעלי המניות של החברה, וינתן להם מעמד מועדף כנושי החברה במקרה שהיא הותירה חובות בגין שכר ותשלומים אחרים לעובדים.

אם החברה מפורקת כאשר יש בידיה נכסים, התמורה שתתקבל בארגון ממכירתם תשמש לשני ייעודים:

  1. תשלום הבטחת הכנסה לעובד שתשלים את דמי האבטלה עד לרמת הכנסתו הקודמת, עד לפרק זמן של שישה חודשים מיום סיום עבודתו או עד שייקלט במקום עבודה חדש [המוקדם שביניהם].

  2. באם ייותר כסף לאחר תקופה זו, הוא יחולק באופן יחסי בין ארגוני העובדים שבהם נקלטו העובדים המפוטרים [כל עובד שנקלט יביא איתו את חלקו היחסי מתוך הסכום שנותר], שם ישמשו לרכישת מניות נוספות של החברות בהן נקלטו.

מודעות פרסומת

12 מחשבות על “הצעת חוק ההחברה – טיוטה ראשונה

  1. הסוציאל-דמוקרטים השבדים ניסו פעם משהו דומה בשנות השבעים והשמונים. זה לא היה הצלחה גדולה. אתה יכול לקרוא על זה כאן:
    http://digitalcommons.ilr.cornell.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=2099&context=articles
    http://socav.gu.se/digitalAssets/1557/1557499_transfer_-european-review-of-labour-and-research-151217.pdf
    http://heinonline.org/HOL/LandingPage?handle=hein.journals/intlr120&div=34&id=&page=
    http://gretl.ecn.wfu.edu/~cottrell/OPE/archive/1008/att-0012/Meidner_1993_Why_did_the_wage_earner_funds_fail.pdf
    (האחרון הוא מאמר סקירה כללי על המודל השבדי מאת אחד מהמייסדים של המודל. הוא עוסק בנושא הספציפי הזה בעמודים 12-14).

    • אחרי קריאה, עלו לי שלוש נקודות עיקריות:
      א. הניסיון השבדי הזה היה מוגבל מאוד (בחקיקה שבמובנים מסויימים כמעט עיקרה אותו מתוכן).
      ב. המוטיבציה הבסיסית להתחיל אותו נעשתה מתוך רעיון להתמודד עם הפוטנציאל להופעת פערי שכר כאשר עובדים מאוגדים בחברות רווחיות מאוד יכולים להשיג שכר גבוה משמעותית מאשר בחברות רווחיות פחות. אני לא עוסק בתחום של פערי השכר בין עובדים בחברות שונות, אלא מציע, באופן צדדי, צמצום פערי שכר בין עובדים באותה החברה.
      ג. הוא נבדל באופן יסודי מההצעה שלי, בכך שהוא נוהל כקרנות השקעה כלליות-אזוריות שהשקיעו כספים שהוזרמו אליהן, בעוד שאני מציע רכישת בעלות בחברות באופן ישיר על ידי העובדים שלהן.

  2. אי אפשר להתעלם מאנשים טובים בעיקר צעירים אשר חולמים לשנות את החברה ליותר אנושית בעלת כלכלה שוויונית או קרובה לזה ועוד הרבה דברים טובים נוספים.. צריך לזכור רק מספר דברים שקרו בעבר והובילו להרס בלתי הפיך של תנועות סוציליסטיות בעולם המערבי בראש וראשונה אובדן ערכים שחיתות ציבורית מופגנת הפלייה מכוונת בין המאורגנים ואלה שלא.. ראה את מפלגת "פסוק" ביוון ממפלגה גדולה וחזקה מפלגת שלטון ירדה מגדולתה בגלל ובעיקר שחיתות ציבורית של ועדים ראשי ועדים ועסקנים מרכזיים בעלי מעמד רם בממשלות מכהנות.. זה לא מקרה יחיד אפשר לצרף לרשימה זו גם את מפלגת העבודה על כל שלוחותיה לרבות הסתדרות העובדים בישראל.. אולי צריך להתחיל מהתחלה לבדוק איפה טעו ומה ניתן לעשות בשביל לתקן ולהחזיר את האמון הציבורי אשר אבד.. בשורה תחתונה רצוי תמיד לגשש ולבדוק אם ניצבים על קרקע יציבה
    הצעת החוק נושא הפוסט לא מתיישר עם המציאות ולא נלקחו בחשבון שינויים אשר התרחשו בעשרים השנים האחרונות בישראל ובעולם כולו..

  3. הכיוון מעולה, אבל אני חושה שצריך ללכת במקביל בשני מסלולים פשוטים יותר:
    1. לתת לעובדים נציגות קבועה בדירקטוריון ללא קשר לבעלות על מניות. כך נהוג במדינות הסקנדינביות למיניהן.
    2. לבצע דמוקרטיזציה של קרנות הפנסיה כל שהעובדים ישלטו בהן ובמדיניות ההשקעה שלהן. כך יהיה ניתן לנתב חלק מכספי החוסכים לרכישת מניות בחברות השונות ולהשיג עוד נתח שליטה בהן. כך גם יהיה ניתן לקבוע מדיניות השקעה אשר לא שואפת רק למקסום רווח אלא גם לפי קווי מדיניות שונים (חברתיים, סביבתיים, דתיים וכו׳).

    • לגבי הסעיף השני, אני עוד צריך להגיע לקרוא את הקישורים שאור צירף פה, אבל אני חושב שיש ערך לא רק לבעלות של העובדים כמעמד על ההון, אלא גם לבעלות ממשית של העובדים הספציפיים על מקומות העבודה של עצמם (למרות שיכול להיות שמעורבות בהנהלה של מקום העבודה הספציפי חשוב יותר). אני חושב שאחד מהלקחים שאפשר ללמוד מחברת העובדים של ההסתדרות הוא שהבעלות של ארגון עובדים גדול על מפעלים לא בהכרח מספיקה כדי להפוך את החוויה של העובדים בהם, גם כשהם חברי הארגון, לפחות מנוכרת.

      • צודק, ולכן שמתי דגש על דמוקרטיזציה של קרנות הפנסיה. שתהיינה בחירות לועדת ההשקעות של הקרן. שלכל מקום עבודה תהיה קרן משלו ושהעובדים יחליטו דמוקרטית באיזה סוגי חברות להשקיע (באיזו חברה בדיוק זו כבר החלטה מקצועית).

  4. לא שזו קטסטרופה כלכלית באמת, אבל אם אידאל המשק הוא עדיין צמיחה בלי הגבלה, ואלו ציפיות מדינות שסוחרות עמנו וחלקים מהאליטה אז יבאס אותם מצב בו כשעובדים מרוויחים הרבה בגלל אחזקה רחבה בעסק זה יוביל הדבר לפגיעה בתחלופת העובדים ומכך גמישות המשק.

    אולי כדאי לחשוב על מנגנון פיצוי לעובד שבמהלך העסקתו רווחי החברה ושיעור האחזקה גדלו ועזב או פוטר ומנגד מנגנון וותק בקבלת תגמול דיווינדים לעובד חדש

  5. בחברות STARTUP נותנים אופציות.
    אם חברה תרוויח בעתיד – כל עובד יקבל חלק מהעוגה. אבל בינתיים צריך לעבוד.
    היום כל עובד יכול לרכוש מניה בחברה שבה הוא עובד (בחברה ציבורית) או חברה ארחת וכך להפוך להיות גם כן בעל הון.
    כל וועדי עובדים יצרו עד עכשיו בכל מדינה שניסו את זה (ישראל, USA, מדינות סקנדינביות) מצבים שפגעו ופוגעים מאוד בעסק עצמו בטווח הקצר ובטח בטווח ארוך. ואם עסק/חברה לא מרוויחה מספיק , אז בסוף אין מה לחלק לא לבעלים ולא לעובדים. בנוסף לזה, כל וועד עובדים מתנגד לגיוס עובדים חדשים ולצימצום צוות קיימים במהירות במידה ויש צורך.

    • הסיפור של אופציות הוא נחמד, אבל לא דומה למה שאני הצעתי. מדובר על סוג של בונוס לעובדים, אבל לא על רכישת חלק בבעלות על העסק. עד כמה שאני מכיר, העובד לא רוכש את העסק, אלא מקבל הזדמנות לרכוש מניות לפי מחיר קודם ולמכור במחיר נוכחי.
      לשאר הקלישאות הלא מבוססות שלך לגבי ארגוני עובדים אין תרומה לדיון, ואת הקלישאה המעליבה בתגובה הנוספת לא אישרתי לפרסום.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s