שְׁטָרָחֵל – רשרוש כנפי ההיסטוריה

אחד הדברים הקשים בחיים בחברת המון, הוא תחושת חוסר ההשפעה של האדם הבודד. אתה עובד ומתאמץ, אבל מה יזכרו ממך, אם בכלל יזכרו אותך? ומה היכולת שלך להשפיע ולהשאיר את רישומך על מהלך הדברים? השבוע שעבר הביא איתו חדשות משמחות עבורי ואת אחד הרגעים הנדירים, שמראים שלא הכל חסר משמעות ושלעיתים ניתן בהחלט להשאיר טביעת רגל בין דפי ההיסטוריה.

במשך כחמש שנים היה שותף התצפיתן בצוות ההדרכה של "המחנות העולים" במוזיאון שהלך והוקם במבנים המשוחזרים של חצר כנרת (השלב הנוכחי של תהליך השימור והשחזור נמשך, דרך אגב, כבר יותר מעשר שנים וטרם הסתיים. זה ארוך בערך פי ארבע ממה שלקח להקים את מבני החצר אי-אז בראשית המאה הקודמת). ההדרכה באתר היסטורי היא למעשה מהלך של עיצוב (בעיקר מודע וגם לא מודע) של הזיכרון הציבורי, ואני מודה שאני נושא איתי לא מעט גאווה על חלקי בשלבים האלה של עיצוב הזיכרון של סיפור חלוצי העליה השניה בעמק הירדן, שיש בו מבחינתי שורשים משפחתיים ורעיוניים חשובים.

בכל מקרה, בשלהי שנת 2010 פורסם בכלי התקשורת שדמותה של המשוררת רחל תופיע על אחד משטרות הכסף בסדרה החדשה, שהיתה צפויה לצאת לשימוש בשנת 2012. מכיוון שרחל היא דמות בולטת בסיפור העליה השניה בעמק הירדן בכלל ובחצר כנרת בפרט, ומכיוון שאת הסיפור שלה, כמו כל סיפור, אפשר לספר באופנים שונים עם דגשים שונים, הרגשנו בצוות ההדרכה שכדאי שננסה להתערב בתהליך. איך עושים? פנינו לדוברות בנק ישראל, שהפנתה אותנו לועדה הרלוונטית (הועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זכרון  – ועדת המשנה לעיצוב שטרות כסף, אם אתם סקרנים).

שלחנו אל חברי הועדה מכתב פניה, שהפסקה המרכזית בו, לאחר אזכור תחנות חיה של רחל בכנרת, בדגניה ובמקומות אחרים, היתה זו:

גם כיום, 80 שנה לאחר פטירתה של רחל, אין בישראל אתר שהוא "בית" עבורה.

כעת, כאשר מתוכנן שטר כסף שישא את דמותה, אנו חושבים שיהיה זה נכון לעצב את השטר כך,שייתן ביטוי, בשיר ובתמונה, לתקופת חייה של רחל בחצר כנרת.

אנו חושבים, שעיצוב כזה יחזק את זיהויה של חוות-העלמות כ"בית" הראוי לרחל, ושיהיה בו מעין מילוי צוואתה הרוחנית והערכית של המשוררת. יהיה זה מעשה חינוכי חשוב עבור הדורות הבאים, וחיזוק למעשה החינוכי, שאנו משתדלים לעשות בפעולות ההדרכה שלנו בחצר כנרת.

לאחר שקיבלנו תגובות מכמה מחברי הועדה, החלטנו לעלות מדרגה ברמת החוצפה, ולהציע עיצוב ראשוני ברוח ההצעה שלנו. כתבנו שוב לחברי הועדה, והצענו את העיקרים הבאים [כדי לקצר כאן, החלפתי את המקורות שצירפנו במכתב בקישורים] :

  1. תמונת מבנה חוות העלמות המשוקם, כפי שהוא ניצב היום בחצר כנרת. זהו הדימוי החזותי העיקרי המזוהה עם חוות העלמות.

  2. דמותה של רחל בצעירותה. רוב תמונותיה של רחל צולמו בשנותיה המאוחרות, כאשר הייתה כבר חולה, וסימני המחלה ניכרים בגופה. אנו חושבים לנכון שראוי לעצב את דמותה של רחל על השטר, כך שתציג את דמותה כנערה צעירה ובריאה, כפי שהייתה בתקופת פעולתה בכנרת.

  3. קטע טקסט מתוך מאמרה של רחל "קרבנות?" העוסק בצורה בה יש לזכור את ראוי לזכור את אנשי העליה השניה, מתאר את החיים בתקופה, ומבטא את הרוח האופטימית של רחל.

  4. שירה של רחל "כאן על פני האדמה" – הקורא להתגייסות משותפת להגשמת השאיפה בחיי היום יום, כאן על פני אדמה, ולא בעבים מעל.

  5. שירה של רחל "עם שחר", המתאר יציאה ליום עבודה בשדות כנרת, ואת השאיפה להיות לעובדת אדמה.

  6. צילום של חצר כנרת והמושבה מהנקודה שנמצאת היום למרגלות בית העלמין של כנרת, בו קבורה רחל. בתחתית התמונה נראים פועלים עם כלי עבודה. בפינה השמאלית העליונה, בולט בין מבני החצר "בית המנהל". בקומתו השנייה התגוררו תלמידות חוות העלמות בתקופת שהותה של רחל בכנרת. במרכז התמונה, על חוף הים למרגלות החצר – דקל שפל צמרת

  7. דף בכתב ידה של רחל ובו טיוטת השיר "כאן על פני אדמה", כפי שנשמר בארכיון מפלגת העבודה.

לעיקרים אלה צירפנו גם הצעה גרפית בסיסית מאוד, על בסיס המבנה של השטרות מהסדרה שבה השתמשו אז (לחצו להגדלה):

%d7%a9%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%97%d7%9c

גם למכתב הזה קיבלנו כמה תגובות, אבל בכל מקרה, המערכות של בנק ישראל עובדות בקצב משלהן, והתברר שגם תהליך העיצוב הוא תהליך מורכב, שלא נעשה ישירות על ידי הבנק (היתה מין תחרות מעצבים שהוזמנו להגיש הצעות בכמה שלבים, שבסופם נבחר מעצב לכל סדרת השטרות, שיעבוד בהנחיית הבנק). מתישהו בקיץ 2011 אפילו קיבלתי פניה מיחידת ההנפקה במחלקת המטבע, לסייע באיתור זכויות היוצרים וסריקה איכותית של התמונה שהצענו. אבל מאז עברו כבר לא מעט שנים, צוות ההדרכה שלנו בחצר כנרת סיים את עבודתו, השטרניחובסקי והשטר החדש של אלתרמן נכנסו לשימוש, ואני פניתי לעיסוקים אחרים ודי שכחתי מהעניין.

ואז, בשבוע שעבר פורסמו הדוגמאות של השטרות החדשים:

s4 s3

90

בסיכום הדברים, ולמרות מה שנראה כמו כמה אי התאמות קלות בין טבלת הסימנים שפורסמה לבין דוגמת השטר (לא ברור איפה מופיע השיר כנרת בטקסט זעיר בחזית השטר, ומה רואים בתמונת הנוף הטיפוסי של חופי הכנרת בגב השטר), אני חושב שאפשר להגיד שהעיצוב הכללי תואם למה שהצענו – עיצוב השטר כך שייתן ביטוי מרכזי לתקופת חייה של רחל בכנרת. כך, יתחזק הקו שביקשנו לעצב, ועד כמה שאפשר להגיד בעקבות מכתביה ושירתה, אני מקווה שזה גם האופן שבו רחל עצמה היתה מעדיפה להזכר – לא כמשוררת חולה ובודדה (יחסית) בתל-אביב, אלא כחלוצה צעירה העובדת לחופי הכנרת, על שטר צנוע של 20 שקלים.

בקרוב אצל כולכם בארנק.

***

לקריאת נוספת – רשומה שלי על רחל המשוררת, ביומן הרשת שהפעלנו בתור צוות ההדרכה בחצר כנרת.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “שְׁטָרָחֵל – רשרוש כנפי ההיסטוריה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s