שאלה של זהות

המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם לפני כמה ימים את דו"ח מדד הדמוקרטיה שלו לשנת 2016. בדו"ח
יש המון דברים מעניינים: למשל, במדדים הבינלאומיים, מצבנו לא רע בכלל ביחס למצב הכללי (אחרונים בערך בעולם הראשון, אבל עדיין בעולם הראשון) ונראה שהמדדים לרמה גבוהה של אופטימיות הם להשתייך לימין הישראלי, להיות בעל הכנסה גבוהה מהממוצע, או להיות לא-יהודי שמצביע למפלגות ציוניות.

בנוסף, מצאתי שם שלוש שאלות שמציעות לטעמי הצצה מרתקת על תפישת הזהות של הישראלים בשני הנושאים שמסעירים את הזירה הציבורית של החברה בישראל: הנושא העדתי והמתח היהודי-ערבי. 

בנושא העדתי, כשראיתי את השאלה הזו, חשכו עיני:

adati1כמעט כולם מופיעים כאן לפי העדה, ורק מעטים הם מעורבים או מגדירים את עצמם שלא לפי העדה או שמגדירים את עצמם כישראלים. אבל רגע. שמתם לב לספרה הקטנטנה 3 שצמודה לשאלה? היא מפנה להערת שוליים, לפיה התשובות האפשריות שהוקראו לנשאלים היו רק "אשכנזי", "מזרחי" ו"ספרדי". למעשה, לא נראה לי שסביר גם שיש כל כך מעט מעורבים. בכל מקרה, מה קורה כששואלים את היהודים בישראל מהי הזהות החשובה מבחינתם, ומציעים אופציות לא עדתיות?

adati2

שימו לב: היהודים בישראל הם בראש ובראשונה יהודים וישראלים. פחות משני אחוז מהם הגדירו את הזהות העדתית שלהם כחשובה יותר מהזהות הכללית. והנתון הזה בצניחה ביחס ל-2008. לא רק זה, גם הבחירה בזהות היהודית כחשובה ביותר צונחת אל מול הבחירה בזהות הישראלית.

ועכשיו לעניין השני – הזהות של הערבים-אזרחי-ישראל, שיש מי שמכנים אותם "פלסטינים". אני חושב שזו טעות. היותם בני התרבות הערבית ואזרחים במדינת ישראל הם עובדות אובייקטיביות לא מעורערות. מה לגבי היותם פלסטינים? כאן כדאי לשאול אותם, ותראו מה הם עונים:

zehut-arabs

עכשיו, אפשר לסייג את זה ולטעון שהאזרחים הערבים נוטים יותר לשקר לסוקר ולענות את התשובה שהם חושבים שתרצה אותו בגלל שהם חוששים מהממסד (ולפי הסקר, הם אכן חוששים יותר מיהודים להתבטא באופן חופשי בנושאים פוליטיים), אבל אפשר לראות גם את מגמות השינוי:

אם ב-2008 רוב הנשאלים בחרו לזהות את עצמם כערבים, אחר כך כפלסטנים (בערך חצי לעומת המזדהים כערבים), ורק אחר כך כישראלים, ב-2016 אחוז המזדהים כערבים צנח בכמעט חצי, אחוז המזדהים כישראלים זינק ועבר אותו, אחוז המזדהים לפי העדה הדתית זינק פי ארבע(!), ואחוז המזדהים כפלסטינים נחתך ביותר מחצי.

אז אני חושב שכותב הגון לא אמור לכתוב על הערבים-אזרחי-ישראל כעל "פלסטינים" כשרק 11.9% מהם בוחרים בזהות הפלסטינית כזהות החשובה ביותר מבחינתם (אפילו אצל מצביעי הרשימה המשותפת רק 16%). למעשה נראה שההתייחסות אליהם כאל "פלסטינים" מקורה יותר בפטרנליזם פוסט-קולוניאליסטי בשמאל היהודי מאשר בזהות העצמית שלהם. לפי תוצאות הסקר בפילוח החברה הערבית, אפילו לא בטוח שנכון להתייחס אליהם כאל חברה אחת.

zehut-arabs2

אולי הוגן יותר להתייחס אליהם, על פי הבחירות שלהם, כאל:

מוסלמי-ערבי-ישראלי-פלסטני

או ערבי-ישראלי-נוצרי-פלסטיני (לא סתם הנוצרים הם הקבוצה היחידה שמזהה את עצמה כערבית לפני הזיהוי הדתי שלה. זה קשור גם לרמת חילון גבוהה יותר, וגם למקום המרכזי שלהם בלאומיות הערבית בכל המזרח התיכון כאמצעי הגנה נגד דיכוי דתי מצד הרוב המוסלמי).

או דרוזי-ישראלי טיפה ערבי (לא נמצאו דרוזים פלסטינים לפי הסקר).

***

התשובות לשתי שאלות הזהות האלה הפתיעו אותי לטובה, בטח ביחס לתמונה המצטיירת בתקשורת ובשיח החברתי. בזמן שזה מבליט את המתחים והסכסוכים, ולמרות המתאם הברור שבין רמת הדתיות של הישראלים לעמדות ימין פוליטי לא ממש דמוקרטי, אני מעדיף להסתכל בתשובות האלה, לראות שהחברה בישראל הופכת ליותר ויותר ישראלית, ולזמזם ברקע את מילותיו של עלי מוהר:

ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
עם נוצר וארץ קמה
[…]
איך ישראל צומחת מסביבנו
היא חזקה יותר מכל חסרונותינו
[…]

מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.

וכמו שכתבתי, יש בדו"ח הזה עוד המון מידע מעניין. שווה לדפדף בו.

 

 

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “שאלה של זהות

  1. פינגבק: על סדר היום: אתגרי הבניה למגורים של ערבים-אזרחי-ישראל | עמדת תצפית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s