נשיא חדש

בזמן שכמה מהחברים הימנים בפיד שלי חגגו את נצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות, אני הולך ומקבל את הרושם שהצד השמאלי של הפיד נהנה מהשידור החוזר של מופע התקווה המופרזת, ההפתעה המחרידה ואחריה ההלקאה העצמית, תהליך שבעשור האחרון הוא נאלץ לשמור רק לאכזבה התורנית בבחירות לכנסת ישראל. באמצע, אני אנסה להציע כמה נקודות למחשבה על משמעות הבחירה בטראמפ. 

בניסיון שלא להסחף בשטף הפסיכו-מדעי-המדינה שמנסה לגבש נראטיב שיסביר את ההפסד של הילרי על בסיס נתונים שמגיעים מאותה שיטת סקרים שאם היתה אמינה היתה חוסכת את הצורך להסביר הפסד, אני אנסה להצמד בנקודות הראשונות למה שהם נתונים קשיחים:

א. הילרי ניצחה ב"פופולר ווּט", כלומר בספירה של סה"כ הקולות. זה נכון, אבל זה לא חשוב. כמו שלא היתה שום חשיבות לסקרים שניבאו לה הצלחה בספירת הקולות הזו. במציאות, מתמודדים כל פעם לפי חוקי המשחק הנתונים, וחוקי המשחק הנתונים הם שסופרים אלקטורים מטעם מדינות, לפי העיקרון של "ווינר טייקס איט אול". נכון שזה מוזר, אבל זו ארה"ב, שהיא בכל זאת פדרציה ולא מדינה. מי שרוצה להיבחר לכס הנשיאות שלה, צריך לזכות במספיק קולות של אלקטורים, ולא ברוב קולות המצביעים. אם אזרחי ארה"ב היו רוצים להפוך למדינה, הם כנראה היו עושים את השינוי הזה, אבל בינתיים הם מעדיפים להישאר פדרציה.

ב. לפי הנתונים שהתפרסמו, אני מבין שטראמפ לא קיבל יותר קולות מאשר מקיין ורומני, שני המועמדים הרפובליקניים שהתמודדו מול אובמה במערכות הבחירות הקודמות. קלינטון, לעומת זאת, קיבלה הרבה פחות קולות מאובמה. זה, יותר מכל פילוח אתני/מגדרי/גילאי/כלכלי לפי סקרים ביציאה מהקלפיות, נתון אמין, והוא נראה לי משמעותי. זה אומר שקלינטון היתה מועמדת לא פופולרית ביחס לאובמה. הסיבות למה זה קרה הן פרשנות, אבל אי אפשר לחמוק מזה שהיא היתה מועמדת פחות פופולרית.

ג. טראמפ הולך לכהן כנשיא בזמן שלפחות בשנים הראשונות (נדמה לי ששנתיים לכל הפחות) לרפובליקנים יהיה רוב בסנאט ובקונגרס. יש להם גם 33 (או משהו כזה) מושלי מדינות. טרמפ צפוי למנות את השופט התשיעי לבית המשפט העליון (כלומר, את זה שיהיה לשון המאזניים), ויש הערכות שבקדנציה שלו הוא צפוי למנות עוד שניים נוספים, אם אכן שני מקומות כאלה יתפנו. זה אומר שעל פניו, צפויה לו סביבה שבה אפשר לממש את המדיניות שהוא ירצה לממש.

ד. טראמפ נראה גם כעצמאי מאוד – גם בגלל שהוא בעל הון בעצמו שלא תלוי בבעלי הון אחרים לרווחתו האישית, גם בגלל שמימן חלק ניכר מהקמפיין מהונו האישי ובכך הפחית את המחוייבות שלו לתורמים, וגם בגלל שהוא לא צמח במנגנון של המפלגה הרפובליקנית (שחלק ממנו התמיד בהתנגדות למועמדותו עד הבחירות ממש), כך שגם בתחום הזה הוא מחוייב פחות לאחרים. עד כאן העובדות, ומכאן להערכה. מצד שני, טראמפ לא עומד בראש תנועה חברתית-פוליטית, ולכן כשיפנה לאייש את מנגנון הממשל שלו, נראה לי שיש סיכוי סביר שהוא יאייש אותו ברפובליקנים, שיכול להיות שיהיה להם סדר יום ומחוייבויות שונים משלו.

ה. קשה מאוד לדעת מה תהיה המדיניות של טראמפ. מה שאנחנו יודעים עליו סובל משתי בעיות קשות: הראשונה היא שהוא תווך על ידי ממסד תקשורתי שנראה שתמך יותר מאי-פעם בגלוי (אך ספק אם באופן אפקטיבי) במי שהתמודדה נגדו. השניה היא שקמפיין מנהלים על מנת לנצח, וכדי לנצח הפוליטיקאי אומר את מה שהוא אומר ובסגנון שהוא אומר כך שיקדם אותו אל הניצחון. מהימים שאחרי הבחירות, נראה שטראמפ כבר התחיל לדבר בשפה אחרת ובסגנון אחר.

ו. אני לא לקחתי קשה מאוד את תוצאות הבחירות. גם כי אני לא אזרח ארה"ב, ובשביל אהדה רגשית יש לי קבוצת כדורגל שלא כבשה כבר שלושה משחקים ברצף. גם בגלל שכציוני-סוציאליסט, אני לא מתלהב מאוד מהמפלגה הדמוקרטית. ביל קלינטון היה אחראי למהלך הדה-רגולציה שהכשיר את השטח לשלב האחרון של השתוללות ההון הפיננסי הגלובלי, ובתקופת כהונת אובמה (לזכותו יאמר שכיהן כנשיא עם קונגרס אופוזיציוני במיוחד שלא אפשר לו לעשות הרבה), הוא ניסה להתמודד עם המשבר הפיננסי בעיקר באמצעות חלוקת כסף נוסף למגזר הפיננסי. וזה בלי להזכיר את המדיניות הבעייתית שלו בסיוט שנקרא המזרח-התיכון.

ז. אבל מעבר להסתייגות ממה שהיה לקלינטון להציע וגם בגלל חוסר הודאות לגבי המדיניות הצפויה מטראמפ, יש לי גם עוד סיבה אחת לא לקחת קשה מאוד את הבחירה בו לנשיאות. כסוציאליסט, אני לא מתלהב יותר מדי מהשיח הליברלי. כמובן שאני בעד שיוון זכויות לכל האזרחים בלי הבדל דת, גזע, מין ונטיה מינית, אבל אני חושב שהשיח הליברלי בעייתי מאוד ככל שהוא נודד לתחומי שיח הזהויות (שלטעמי הוא מזיק ממש), ובכל מקרה עוסק יותר מדי בשיוויון זכויות ופחות מדי בשיוויון יכולות והזדמנויות ממשיות לממש את שיוויון הזכויות הזה. וכשמחזירים את שיח הזכויות למקומו הראוי ומקשיבים לטראמפ, כמו שכתבתי אי-אז בחודש מאי, קצת לפני שזכה במועמדות מטעם המפלגה הרפובליקנית, אפשר לשמוע שהוא בועט לא רק בשיח הפוליטיקלי קורקט, אלא גם בשיח הצנע התקציבי, הגלובליזציה והמדיניות המוניטרית שלא הצליח להוציא את כלכלת העולם מהמשבר מאז 2008. כי אם מקשיבים לטראמפ, מגלים שהוא מציע מדיניות אולי קיינסיאנית – הזרמת כסף למשק האמריקאי באמצעות השקעות ציבוריות גדולות בתשתיות, וגם באמצעות הפחתת מס חברות. זה אולי נשמע צעד לא חברתי, אבל כמו שלמדתי מהכלכלן אבא לרנר, מיסים הם קודם כל דרך שבה הממשלה מוציאה כסף מהמשק (השאלה אם היא מחזירה אותו אחר כך בצורת השקעה היא שאלה אחרת). במקביל, טרמאפ הציע לגבות כסף מחברות גלובליות שמחביאות את ההכנסה שלהן מחוץ לארה"ב כדי לחמוק מתשלום מס. באופן כללי, נראה שההצעות המדיניות שלו מכוונות להאצת המשק האמריקאי, גם על חשבון פגיעה ברווחים של תאגידים אמריקאיים מפעילות ברחבי העולם. הגברת הרגולציה על הסחר באמצעות תיקונים בהסכמי-סחר בינלאומיים יכולה לתקן עיוות גדול, שבמסגרתו חברות מייצרות את הערך המוסף שלהן באמצעות ייבוא תוצרים של עבודה זולה ממקומות שבהן אין רגולציה על העבודה. סחר חופשי זה טוב בין שווים. כשהיתרונות המקומיים שהוא יודע למקסם הם היעדר רגולציה על העבודה ועל הפגיעה בסביבה, לא מדובר בסחר חופשי אלא בכיסוי לניצול ולהשלכת עלויות על אחרים.

ומה לגבי החוב שעלול לגדול? מדינה שמנהלת מטבע עצמאי ושהחוב שלה נקוב באותו המטבע לא מפחדת מחוב. היא תמיד יכולה להדפיס את הכסף שבו ישולם החוב, וטראמפ אמר ממש את זה ככשאלו אותו. ומה לגבי האינפלציה? אם משתמשים בכסף שהודפס בצורה יעילה, לא צריכה להיות אינפלציה חריגה. למעשה בדרך כלל המציאות היא הפוכה – אינפלציה פרועה היא דרך מצויינת להיפטר מחוב ציבורי במציאות שבה הנסיבות הפוליטיות מונעות את היכולת להיפטר ממנו באמצעות הדפסת כסף.

מי שרוצה לקרוא עוד על הרעיונות המעניינים של טראמפ בתחום הכלכלי, התקשורת התחילה לשים אליהם לב בימים האחרונים, ואפשר לקרוא עליהם כאן וכאן.

ח. כמו הרבה דברים שהגיעו אלינו מארה"ב באיחור אופנתי של עשור, הולך ומתגבש אצלי הרושם שהמערכת הפוליטית בישראל מקבלת את דמותה של המערכת הפוליטית של ארה"ב, הימין הולך ומתעצב בדמותה של המפלגה הרפובליקנית אחרי מסיבת התא – אוסף של ליצנים שמתחרים אחד בשני על יוזמות נאו-ליברליות מופרכות ותסביך רדיפה (בהבדל קטן – המפלגה הרפובליקנית היתה באופוזיציה בעשור האחרון, בשונה מהליכוד). הימין-הדתי הולך ומתעצב בדמותם של החלקים הנוצרים של הימין האמריקאי: שמרנות בתחום החירויות, ליברטניזם כלכלי-חברתי ודמוניזציה של היריב. גם השמאל, במיוחד הציוני, מאמץ אופנות ושיח מהפוליטיקה הליברלית האמריקאית.

אנחנו במזרח, אבל המימון לפוליטיקה שלנו (חוץ מבל"ד) מגיע מקצה מערב, ואנחנו בוחנים איך אנחנו נראים ביחס אליהם.

ט. בתמונה הגדולה – ההקצנה הפוליטית שאנחנו רואים באירופה ובארה"ב היא תוצאה של כשלון הקפיטליזם להחלץ בעזרת הכלים המקובלים שלו מהמשבר הכלכלי הריאלי שנוצר בעקבות המשבר הפיננסי של 2008 בפרט, ושל אופי הגלובליזציה של העשורים האחרונים בכלל. כמו שראינו ביוון ואולי נראה גם בארה"ב, הנבחרים עצמם יכולים להתגלות כמתונים יותר מהשיח שהלהיב את הבוחרים שלהם. אבל לתופעה הזו יש בטווח הארוך גם מחירים – כשלון מדיניות "מתונה" של נבחרים שניהלו קמפיינים בשם הקצוות יביא להקצנה חזקה יותר. ככל שטראמפ יתגלה כיותר נשיאותי וכפחות רדיקלי ממה שצייר את עצמו לטובת הקמפיין, כך יצוצו גורמים ואישים שיבקשו "לעקוף אותו מימין", ולדרוש פתרון רדיקלי יותר. לרכיבה על גב נמר יש הרבה כוח, אבל מעטים הם מי שיכולים לרסן את הנמר אחרי שהביאו אותו לתחושת כוח ולעמדות כוח. ככל שיתעכב הפיתרון שיצליח לבסס מחדש את מעמד הביניים האמריקאי (והאירופי), כך יתחזקו הזרמים שיחפשו פתרון מחוץ לגבולות הדמוקרטיה הליברלית. מציאת פתרון כזה דורשת התגברות על "חוקי השוק" של "הכלכלה החופשית". בהיעדר מעורבות ממשלתית שתעשה זאת, עלול הקפיטליזם להוביל שוב אל חורבנו.

***

בשורה התחתונה – על סמך מה שטראמפ אמר עד עכשיו, קשה לדעת מה הוא באמת ינסה לעשות, ואני בטוח שאם הוא ינסה ברצינות לעשות שינויים בכיוון הדברים שעליהם דיבר בתחום הכלכלי, אני בטוח שכוחות אדירים יתגייסו כדי לבלום אותו. אבל נכון לעכשיו אני ממתין בסקרנות יותר מאשר בפחד.

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “נשיא חדש

  1. פוסט יפה.
    לגבי סעיף ב, מוקדם לדעת מה יקרה עם מניין הקולות הסופי. כמה מדינות מסיימות לספור באיחור רב. אלו אינן מדינות מתנדנדות, כך שהתוצאה לא תשנה כלום.

  2. כל ניסיון ללמוד על המדיניות הצפויה של טראמפ מתוך ההצהרות שלו שקול לניסיון ללמוד על המדיניות של יאיר לפיד מתוך ההצהרות שלו.

  3. וכדאי גם לזכור שרק כדור עופרת קטן מפריד בין סגן הנשיא האלמוני לחדר הסגלגל. או אימפיצ'מנט. וכן, הבחירות הבאות לשליש מהסנאט ולכל בית הנבחרים בדיוק בעוד שנתיים.

  4. לגבי סעיף ב' – צריך לרדת לרזולוציות בשביל להסיק מסקנות – חשוב לדעת איפה קיבלה קלינטון פחות קולות מאובמה. אם זה בערים הגדולות במדינות שהיא ניצחה משום שהיא עוררה פחות התלהבות אז זה פחות משמעותי כי תוספת קולות כזו לא היתה עוזרת לה. מנגד אם טרמפ קיבל פחות קולות(ממקיין ורומני) בערים הגדולות של המדינות של קלינטון משום שעורר יותר אנטגוניזם זה לא פגע בו. אם הוא קיבל יותר קולות במדינות המתנדדות זה מה שעשה את ההבדל.

    • אלה שאלות רלוונטיות לניתוח הסיבות להפסד. אני לא הצעתי ניתוח כזה, אלא רק הצעתי שהיא היתה מועמדת פחות פופולרית מאובמה.

      • כתבת ב ב` שזה שהיא היתה פחות פופלארית נראה לך [משמעותי] ואני אמרתי שזה לא בטוח כי [אולי] היתה פחות פופלארית באיזורים פחות משמעותיים וטראמפ היה יותר(ממקיי ן ורומני ) באיזורים המשמעותיים.

  5. פוסט כרגיל טוב מאד ועושה סדר בשאלות הנכונות.
    פתיחה לדיון בעקבות מה שכתבת על מס חברות: אני מסכים לגמרי עם הגישה לך למיסויי – הגישה הלרנרית. השאלה על מה הממשלה רוצה להוציא כסף. מתוך תפיסה זו אחת הבעיות המרכזיות של הקפיטליזם המערבי היום היא עודף של כסף בידי השכבות העליונות – מה שמכונה פערים חברתיים. אם זו בעיה של עודף כסף בשכבות העליונות אז צריך להוציא אותו משם – למס חברות באופן כללי יש פוטנציאל לעשות את זה. צריך לזכור שהשטן או אלוהים הוא בפרטים. אם טראמפ מתכוון להורדת מס חברות לחברות קטנות ובינוניות אשר הן מקומיות וכל הפעילות שלהן היא פנים ארה"ב אז זה רעיון טוב להוריד אותו. אם המהלך של הורדת מס חברות הוא לכל החברת כולל וולמרט וחברות שבבעלות הילדים של טראמפ, מה שנראה לי שהולך לקרות, אז הוא בעייתי כי הוא מחריף את הבעיה של הצטברות ההון בידי האליטות, אשר מוביל אותם להמשך של דחיפת כסף למערכת הפיננסית. מה שמעניין לראות על מס חברות הוא אם הוא חלק מעיסקת חבילה שאומרת אני מוריד לכם את הרווחים במקום אחד, למשל מחייב אותם לשלם יותר לעובדים או נלחם נגד פעילות כלכלית נבזית כמו להחביא כסף מחוץ לארץ, ומצד שני מוריד לכם את מס החברות כך שאתם נשארים מאוזנים, אבל הכסף זורם למקומות יותר אפקטיביים. אבל בכך חרגתי מהתפיסה הלרנרית כי חיברתי בין מס להוצאה של הכסף.

    • דן, אלה שאלות מצויינות, ואני חושב שחידדת כאן בדיוק את הנקודות החשובות שלפיהן צריך יהיה לבחון את המהלכים של טראמפ בנושא.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s