המדריך להתעשרות בישראל – פרק ה' – ויתור על תחרות

בסדרת הרשומות "המדריך להתעשרות בישראל" אציע דרכים איך לעשות כסף, הרבה. ובפרק הרביעי – לקבל זיכיון במכרז לפעולה בשוק התקשורת על מנת להגביר את התחרות, ואז לקבל תשלום מהמתחרה תמורת הימנעות מתחרות. חושבים שזה דימיוני? תתפלאו.

המדריך הפשוט:

א. משרד התקשורת מבקש להגביר את התחרות בתחום מסויים באמצעות הכנסת מתחרים חדשים.

ב. זכה במכרז על כניסה לפעילות בתחום.

ג. לאחר שהמשרד האחראי מפסיק לשים לב, פרק את התשתיות שבנית בהתאם לדרישות המכרז, כדי לחסוך בהשקעה.

ד. חתום על הסכם לשימוש בתשתית של החברה שמולה היית אמור לייצר תחרות, במקום להשקיע בבניית תשתית מתחרה.

ה. אם ההסכם לא מאושר, מכור את החברה לחברה שמולה היית אמור להתחרות, וקח את הכסף הביתה.

***

במקרה הספציפי של החברה שניסתה את זה, זה דווקא לא עובד חלק, ומשרד התקשורת מפעיל מולה רגולציה שקשה למצוא בעידן ההפרטה של ישראל, למרות שהיא עדיין יכלה להיות חריפה יותר. אני לא יודע אם זה בגלל שבאמת התחרות חשובה לו, או בגלל שמישהו עם אינטרס עסקי בעניין מפעיל הרבה לחץ, או שלא נעים להם שהחברה המדוברת עושה את ההפרות שלה פחות או יותר מהמקפצה. בכל מקרה, נראה שזה המהלך העסקי שניסתה לעשות גולן טלקום.

בשנת 2011 זכתה גולן טלקום במכרז  להכנס לתחרות בשוק הסלולר, שבמסגרתו היא הייתה מחוייבת להקים רשת סלולרית עצמאית (כלומר, הפסידה במכרז ונכנסה במקום זוכה שלא הצליחה להעמיד את ההון הדרוש). במסגרת המכרז היא התחייבה לפרוס רשת סלולרית שבתוך 7 שנים תגיע לכיסוי מלא של ישראל, ועד אז השתמשה תמורת תשלום ברשתות של סלקום ופרטנר להשלמת הכיסוי. בשנים 2014-15, במקום להשלים את הפרישה, גולן טלקום פירקה את הרשת שלה וחתמה על הסכם שימוש ברשת של סלקום, צעד שהיה מנוגד לתנאי המכרז, ולכן ההסכם שלה מול סלקום לא אושר במשרד התקשורת. גולן טלקום, בתגובה, ניסתה לחתום על עסקה שבמסגרתה סלקום המתחרה פשוט תקנה אותה (תמורת 1.17 מיליארד ש"ח, וויתור על חוב של 600 מיליון ש"ח). הנקודה של החוב מעניינת למדי בפניה עצמה, כי היא רומזת שגולן טלקום לא לגמרי שילמה לסלקום על השימוש ברשת שלה, מה שמעלה חשד או לגבי היכולות של גולן טלקום והנכונות של בעליה להשקיע בכלל כסף, או לגבי הכוונות של סלקום וגולן טלקום כבר משלב מוקדם בנוגע לתחרות ביניהן. בכל מקרה, משרד התקשורת לא אישר גם את העסקה הזו, מה שלטענת גולן טלקום השאיר אותה עם חוב שהיא לא באמת יכולה לשלם, והביא אותה לאיים בפשיטת רגל ובהפסקת השירות לכל לקוחותיה, משהו שבינתיים טרם קרה.

במבט כללי, עולה אצלי חשד שהמודל העסקי של גולן טלקום היה פחות להתחרות בשוק הסלולר, ויותר להכנס אליו ואז למכור מוצר אחר לגמרי – במקום למכור למשתמשי הסלולר שירות משתלם, לקבל מהמתחרות מולה תשלום עבור זה שתימנע מלהתחרות מולן. נכון לעכשיו, גולן טלקום ערערה לבג"צ נגד פסילת מכירתה לסלקום, ומשרד התקשורת חילט 31 מיליון ש"ח מהערבויות שהפקידה אצלו, בגלל מה שהגדיר

אי ציות להוראה מהותית מצד שחקן מרכזי בשוק, שגרם למצב של חוסר ודאות מתמשך אצל השחקנים אחרים, ובאופן שפגע בתחרות וגרם לחוסר שיוויון בהשקעות ובעלויות הנדרשות לשחקן בעל תשתית, ובכך גרם לתחרות לא הוגנת ולא מאוזנת. […] מדובר בהפרה בהיקף משמעותי ונרחב של היעדר כיסוי באזורים רבים המוביל להפרה שיטתית של הוראות הרישיון בעניין פרישת רשת וכיסוי בהיקפים ובמועדים הקבועים ברישיון.

אפשר לקרוא על הדברים עוד כאן וכאן, ואני כבר הזכרתי את הסוגיה הזו כאן.

במבט על, כפי שציינתי, התנהלות משרד התקשורת במקרה הזה היא יחסית חריגה, אל מול היעדר אכיפה יעילה מל הפרות שיטתיות, חוזרות ונשנות, של תנאי מכרזים וזכיונות בתחום התקשורת. שדוגמאות בולטת הן שילוב פרסומות סמויות ותוכן ממומן וריבוי שעשועונים בערוצים המסחריים, "זליגת תכנים" לערוצים בתשלום וריקון מתוכן של הערוצים הבסיסיים בתחום שידורי הספורט, אי-עמידה במחוייבויות להפקות מקומיות ותוכן איכותי בערוץ 10, והמהלך הבוטה לניצול הזיכיון לשידור ערוץ "מורשת יהודית" לטובת הקמת ערוץ טלוויזיה של הימין הפולטי.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “המדריך להתעשרות בישראל – פרק ה' – ויתור על תחרות

  1. אבשלום, יש בעיה בטיעון שלך. לפי הנתונים שאתה עצמך מוסר, הפטנט לא הצליח, ולכן קשה להביא אותו כ"שיטה להתעשרות" או כראיה לכך שהשלטון לא מרסן את הברונים השודדים… במלים אחרות: אני לא יכול להביא את זה לסטודנטים שלי.
    אז אנא: תן לנו דוגמא מפורטת יותר, או לפחות הסבר יותר לעומק את הדוגמא הזאת.
    הסמסטר מתחיל עוד מעט…

    • כתבתי שזה לא עובד חלק. אני לא בטוח שהם לא יצאו בסוף עם משהו ביד (אני מניח שכן). אני חושב שזה כן דוגמה טובה לאחת התכונות של הקפיטליזם – כל דבר יכול להפוך לסחיר, כולל התחרות עצמה. וזו גם דוגמא לאתגר של זיהוי המוצר שנמכר: לא תמיד ברור ממה חברה מרוויחה באמת: מהמוצר/שירות שהיא מספקת? מהפרסומות שהיא מוכרת בתוכו? ממכירת המידע שהיא אספה על לקוחותיה? מספקולציות פיננסיות?

      • אתה צודק כמובן, אבל כמי שיש לו קצת נסיון בפדגוגיה אתה ודאי יודע איך זה עם דוגמאות: אם הן לא מושלמות, הן מקשות על התלמידים (והמורים) להתמקד בעיקר

  2. פינגבק: על סדר היום: גז, תקשורת ורפואה ציבורית | עמדת תצפית

  3. פינגבק: הקפיטליזם המשונה של שוק התקשורת הסלולרית | עמדת תצפית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s