הפופוליסטים והרצל: חלופות כלכליות-חברתיות לקפיטליזם בסוף המאה ה-19

בקיץ האחרון כתבתי עבודת סמינריון שמשווה את ההצעות הכלכליות של שלוש חלופות שעלו מול הקפיטליזם של סוף המאה ה-19: האוטופיה הקולקטיביסטית האמריקאית "Looking Backward 1887-2000" שכתב אדוארד בלאמי, התנועה הפופוליסטית בארה"ב, והחזון הציוני של בנימין זאב הרצל. מצאתי שם כמה קווי דימיון מעניינים, ובמיוחד "גיליתי" את בלאמי ואת התנועה הפופוליסטית, שלא הכרתי קודם. הסיפור של התנועה הפופוליסטית הוא לטעמי סיפור מרתק, בגלל הניסיון המרשים ביצירת תנועה לשינוי כלכלי-חברתי שצומחת מהשטח מתוך התארגנויות של חקלאים לרשתות של בריתות קואפרטיביות, בתהליך שהיינו מגדירים היום "העצמה" של ציבור עני, מנוצל ומוחלש מאוד. לי זה העלה הרבה מחשבות גם על הקשר שבין החתירה הרעיונית לשינוי כלכלי וחברתי לבין היכולת להציע תועלת כלכלית ממשית והקלה במצוקה למצטרפים לדרך.

מדיניות הקליטה של עולי "ביתא ישראל"

אחד הדברים המרתקים בשיח הציבורי בישראל הוא כישורי העיוורון שלו. ככל שהלך והתפתח שיח הביקורת כנגד מדיניות "כור ההיתוך" האיומה של זקני מפא"י, התבצעה באותם הימים ממש מדיניות המחיקה התרבותית האגרסיבית ביותר שאני מכיר בהיסטוריה של הציונות כלפי קהילת עולים לארץ. במהלך שנת הלימודים האחרונה הגשתי עבודת סמינריון שבחנה את מדיניות הקליטה של עולי "ביתא ישראל" שעלו מאתיופיה בסוף שנות ה-80 ובשנות ה-90, על הציר שבין "אסימילציה" ו"רב-תרבותיות. היה מעניין מאוד, אז למה שרק אני אהנה?

המשך הדברים הוא פרק הדיון והמסקנות מהסמינריון, ובסוף יבוא גם קישור לעבודה עצמה, למי שמחפש חומרי קריאה לחופשת החג.

בעין העדשה: נוף לעמק

ליד הדירה החדשה של התצפיתן עומדת אחת הגבעות היפות בארץ, שילוב של המפגש הנופי היפה ביותר לטעמי: חורש אלונים ים תיכוני עם שדות חקלאיים. כמה תמונות מסיבוב של אחרי שקיעה השבוע. לחצו על התמונות לתצוגה מוגדלת.

התת-מיוצגים בשיח תת-הייצוג

מי לא מיוצג כאשר מדברים על תת הייצוג של קבוצות מסויימות בכל מיני עמדות מפתח חברתיות?

צבא עם עני

אחד הדברים המעניינים ביותר במפגש עם צה"ל, הן כחלק משירות סדיר או במילואים, והן במפגש איתו כמערכת ועם החיילים כחלק מעיסוק אזרחי שמביא למפגש כזה, הוא שבגלל מודל הגיוס הנרחב שלו, צה"ל הוא באמת מראה טובה למדי לחברה הישראלית. כלומר, אם שמים בצד את רוב החרדים, הערבים והבנות הדתיות. למעשה, צה"ל הוא אולי מימוש חזון החברה הישראלית "בניכוי החרדים והערבים" כפי שהציע נתניהו לראות. ייתכן שכשרוצים להבין את תמונת המציאות של החברה הישראלית והתהליכים שעוברים בה, התבוננות במה שקורה בצה"ל היא אינדיקציה טובה. במקרה הזה, אינדיקציה מדאיגה למדי.

הבט סביב: הדמוקרטיה של הפלסטינים

על הבחירות המוניציפליות שכבר לא צפויות ברשות הפלסטינית, ועל משמעות ההחלטה לדחות אותן למועד לא ידוע.

לפני מות אמת אמור – "ירח הדבש" המשונה של רבין ופרס

האגדה הידועה, המוכרת גם כ"הסיפור שהתקשורת אהבה לספר לציבור", מספרת שאחרי עשורים של יריבות פוליטית ארוכה ומרה, כהונת ממשלת רבין השניה, בה פרס כיהן כשר החוץ, היתה "ירח דבש" של שיתוף פעולה בהובלת תהליך השלום. תהליך השלום הוביל להסכמי אוסלו ולחתימת הסכם השלום עם ירדן ונקטע רק עם רציחתו של רבין, שאת דרכו המשיך פרס.

מובאת בזאת אנקדוטה עסיסית בנוגע לרמת האמינות של האגדה הזו.

הזהות המובנית שלי היא הזהות שלי

אחד הדברים שלמדנו בעשורים האחרונים ממדעי החברה, הוא שהזהות שלנו היא לא דווקא זהות "אותנטית" שצומחת במעמקי נפשו של כל אחד מאיתנו, אלא תוצר של השפעה חברתית, שבשפה של מדעי החברה קוראים לה "הבניה". אבל מה עושים עם המודעות לכך?

המלצות לפעילות ברשתות החברתיות ובתקשורת

הפייסבוק הפך לזירת תקשורת עיקרית (שלא לומר, האינטרט הפך לכל מיני דפים שמגיעים עליהם מהפיד), והפיד של אנשים מעורבים פוליטית עובר מסוגיה אחת לאחרת ונותן להם תחושת אקטיביזם. אז אני רוצה להציע כאן טיפ בסיסי לעיסוק פוליטי בזירת הרשתות החברתיות ובזירה התקשורתית. הטיפ הזה רלוונטי במיוחד להתמודדות מול אשף תקשורת וספינים כמו נתניהו:

בחירת הנושא שממלא את הפיד והכותרות חשובה יותר מאשר התוצאה בויכוח. אחד האלמנטים המכריעים בשאלת הניצחון במאבק הוא ההצלחה בקביעת הזירה שבה הוא יתנהל.  כלומר, אם נתניהו ספג אש והפסיד ניקוד על נושא לא חשוב בעליל כמו פקק תנועה מלאכותי וחד פעמי שהוא יצר בראשון שעבר, כנראה שהיה נושא אחר חשוב יותר שלא עלה על סדר היום. וזה אפילו אם מתעלמים מהיתרונות שהשיג, בסיוע מקהלת האוטומטים-ליברלים, בהרחקה ההדית של "חילונים" ו"חרדים".

למי שמעדיף את זה גרפית, הכנתי תרשים זרימה קטן:

המשך הדיון על שלילת הגולה

הבלוגר המעניין (והאנונימי לצערי) "תמריץ" פרסם רשומת תגובה לטור שלי בנוגע לשלילת הגולה ולצורך הציוני בבניית חברת מופת בישראל עבור יהודי הארץ והגולה כאחד. אביא כאן את עיקרי דבריו, ואת תגובתי להם.