חיים באוויר – הישראלים חיים על בועת חוב

בכלכליסט חושפים מציגים באינפוגרפיקה מצויינת את אחד הדברים הגדולים שמסתתרים מתחת לסיקור הבעייתי מאוד של הכלכלה הישראלית – בועת האשראי של משקי הבית שמתחזקת את מעט הצמיחה שעוד יש כאן, ואת הרווחים הפנטסטיים של המגזר הפיננסי. הבעיה היא שלבועות יש נטיה להתפוצץ בצורת משברים, ושלממשלה יש נטיה לחלץ את הבנקים ולהפקיר את משקי הבית.

אז אחרי שתעברו על האינפוגרפיקה המצויינת הזו, מה אנחנו יודעים:

אז מה אנחנו יודעים עד עכשיו:
א. בישראל יש בשנים האחרונות צמיחה כלכלית נמוכה, אולי אפילו מיתון. קשה לראות את זה, גם כי יש פה בועת נדל"ן (שמתודלקת על ידי ריבית זולה למשכנתאות ועל ידי כך שהנדל"ן הפך לאפיק ההשקעה היחיד שנותר לאור ביצועי הבורסה, התספורות באג"ח הקונצרני בשנים האחרונות, והריבית הנמוכה מאוד מאוד), וגם בגלל ש
ב. הייתי אומר שמחלקים פה הלוואות כמו לחמניות בשוק, אבל לפחות בסביבה שלי כבר מזמן לא קונים את הלחמניות בשוק, ובכל מקרה עוד לא שמעתי על אופה שמתקשר אליך לנייד ומציע לך 5 ארגזי לחמניות. טלפונים ומיסרונים שמציעים לי הלוואה של 20 אלף ש"ח למטרת "לא משנה ולא אכפת לנו" עוד לפני ששואלים איזו הכנסה יש לי, לעומת זאת, אני מקבל לא מעט, וגם אתם מקבלים. זה חלק מהסיפור שמראים בקישור למעלה, לפיו
ג. נראה שחלק ניכר מהצריכה *השוטפת* של הישראלים בשמונה השנים האחרונות ממומנת מהלוואות, כלומר שגם היא בועה – בועת אשראי.
ד. הבועה הזו היא כנראה האחראית לרווחים הפנטסטיים של המגזר הפיננסי (בנקים, חברות אשראי, ביטוח ועוד גופים מלווים), מכיוון שהם רושמים את ההלוואות האלה כנכסים.
ה. בנק ישראל אמור לפקח על ההתנהלות של הגופים האלה, כי הוא מחוייב בחוק לדאוג ליציבות של הבנקים. כנראה שהוא לא עושה את זה מספיק. אבל זה לא מדאיג את הגופים המלווים כי
ו. כאשר הבועה תתפוצץ, האזרחים לא יוכלו להחזיר את ההלוואות שלהם, המשק ייכנס למיתון, והגופים המלווים יצטרכו למחוק המון כסף מהמאזנים שלהם. אבל יש גוף (בנק ישראל) שמחוייב בחוק לדאוג ליציבות הבנקים, ואין גוף שמחוייב בחוק לדאוג ליציבות הציבור, ולכן
ז. המדינה מוכנה לספוג בלי הרבה בעיה את המצב שבו אזרחים יפסיקו להוציא כסף לצריכה (כי לא תשאר להם הכנסה אחרי ההחזר החודשי), יאבדו את הבתים שלהם לבנקים (כי לא יעמדו בהחזרי המשכנתא), יפוטרו ממקומות העבודה שלהם (שיצמצמו את ההעסקה בגלל שהאזרחים יפסיקו להוציא כסף לצריכה) ושאר ההיבטים המוכרים האלה של משבר מיתון. אבל המדינה לא מוכנה לספוג מצב של קריסה של בנק בגלל שהוא חילק הלוואות לאנשים שלא יוכלו להחזיר אותן. ולכן בשלב שבו זה יאיים על הגופים המלווים, המדינה תיתן כנראה לאחד או שניים לקרוס (כנראה הם יהיו מגופי הפנסיה או הגופים המלווים הקטנים), כדי ליצור את הפאניקה הציבורית שתכשיר את השטח ל"חילוץ" פיננסי ממשלתי בכספי ציבור עבור הגופים הגדולים יותר (הבנקים וחברות הביטוח הגדולות). זה לא צריך להפתיע – הממשלה כבר הצילה כאן את הבנקים פעמיים בשנות השמונים: פעם אחת אחרי משבר מניות הבנקים ב-1983, ופעם שניה במה שנקרא בטעות "הסדר הקיבוצים" אחרי שניפחו את חובות הקיבוצים והמושבים באופן מלאכותי לגודל שהביא את הבנקים עצמם אל סף פשיטת רגל (1989, והשלמה ב 1996).
זה לא אמור לנחם אף אחד, אבל אם וכאשר זה יתממש לפחות זה לא יפתיע אתכם. כמו כל האופנות שמגיעות אלינו מארה"ב, גם זו מגיעה באיחור של כעשור, אבל נראה שהיא לא תפספס אותנו. הדקו את חגורות הבטיחות (ונסו לצאת מהאוברדרפט ולהימנע מהלוואות מיותרות).

 

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s