השלמת פערים: מקרו כלכלה וגז

בתקופה האחרונה הראש שלי היה עסוק באיזו עבודה אקדמית לא-בלתי-מעניינת, ולא התפנתי לכתוב כאן, אלא רק אספתי לעצמי קישורים להתייחסות ותמונות במצלמה. עכשיו נתחיל לסגור פערים. על המקרו-כלכלה של ישראל, ועל השערוריה הגדולה של מחיר הגז.

בסוף חודש ינואר פרסם ה OECD דו"ח מיוחד על הכלכלה הישראלית, ממנו כל אחד בחר וציטט את החלקים שהתאימו לו. אני למשל חושב שכדאי לעשות הבחנות בין המציאות שהדו"ח מתאר (ההדגשות, כאן ובהמשך, שלי):

ישראל בולטת לרעה בנתונים ההשוואתיים בתחומי העוני, רמת החינוך הגרועה (בעיקר בקרב חרדים וערבים), ההשקעה הממשלתית המועטה בתקציבים חברתיים, הזינוק במחירי הנדל"ן (מקום ראשון), מחירי המזון הגבוהים, התחרות המועטה, הרגולציה המכבידה, חסמי הסחר ואיכות הסביבה.

לבין הפתרונות שהוא מציע (תחרות, פתיחת שווקים, הסרת רגולציה ועוד תחרות). בכל מקרה, אני בוחר להתמקד בדברים האלה, שהם אולי העניין הכי יסודי בסיפור:

בפרק המאקרו כלכלי מציין ה-OECD כי נטל המס בישראל נמוך, אך גם ההוצאה האזרחית והחלוקה מחדש של העושר – נמוכים. כך למשל בתקציב החינוך ההשקעה לתלמיד בישראל עדיין נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD, ותשתיות בלתי מפותחות, בעיקר בתחום התחבורה, פוגעות בתחרותיות של הסקטור העסקי. הדוח מותח ביקורת על מגבלת ההוצאה התקציבית ומזהיר כי אם זו לא תשונה תמשיך ההוצאה האזרחית של הממשלה להצטמק ולא תאפשר לממשלה להשקיע ביוזמות חברתיות חשובות.

למעשה, הדו"ח הזה אומר שהבעיה של ישראל היא שפעילות הממשלה שלה במשק קטנה מדי, ולכן לא מסוגלת/רוצה להתערב מספיק כדי לשפר את המצב. מגבלת ההוצאה התקציבית, למי שלא מכיר, היא חוק שבו ממשלת ישראל קשרה לעצמה את הידיים, כשקבעה שהתקציב לא יכול לגדול מעבר לנוסחה מורכבת מאוד של חישוב ממוצע צמיחה של חמש השנים האחרונות (או משהו כזה. בעבר היה יותר גרוע, הגבלה לגידול קבוע שהיה זהה או נמוך לגידול הטבעי של האוכלוסיה), גם אם הוא לא גרעוני. במצב היום, אם לממשלה יווצר עודף תקציבי גדול, היא לא תוכל להשתמש בו כדי להגדיל את ההוצאה בשנה הבאה, אלא תצטרך לוותר על הכנסה ממקור אחר כדי למנוע את גידול התקציב.

מחברי הדוח משבחים את ההנהגה הכלכלית של ישראל על "מדיניות מוניטרית, כלכלית ותקציבית זהירה" שהודות לה נהנית ישראל מקצב בעשור האחרון מקצב צמיחה מהיר יותר מממוצע ה-OECD ומהירידה החדה ביותר ביחס החוב לתוצר מכל מדינות ה-OECD.

אבל תהליך הקונסולידציה או התכווצות התקציבית של ישראל היה בעל השלכות לא רק על רמת החוב של הממשלה – גם הכנסות המדינה ממיסים והוצאות הממשלה בתחומים הציבוריים ירדו בחדות. במלים אחרות תפקידה של הממשלה במשק הצטמצם באופן דרמטי, לטוב ולרע. "אם ב-2007 הכנסות המדינה והוצאותיה היו גבוהות במקצת מהממוצע ב-OECD, הרי שכיום הן נמוכות מידה ניכרת מהממוצע" קובע הדוח.

[…] במקום להמשיך ולקצץ בהוצאה האזרחית המצומקת ממליצים עורכי הדוח לממשלה לפעול בדרך של הגדלת הכנסות. […] הדוח מותח ביקורת מסוימת על החלטתו של שר האוצר משה כחלון להפחית את המע"מ באחוז ואת מס החברות באחוז וחצי – בעקבות הגידול בהכנסות ממיסים. וקובע כי ככלל אין זו התנהלות זהירה להשתמש בהפתעה לטובה בגביית המיסים לצורך הורדת מיסים.

***

ולעניין הגז – העתירה לבג"צ נגד המתווה חושפת לא מעט דברים מהמהלך הרע הזה, מעבר לרמת המחוייבות של נתניהו לעניין, שדחפה אותו עד להופעת אורח חסרת תקדים בדיון המשפטי. בכל, מקרה, הנה כמה עניינים שעלו מתשובת המדינה בנוגע למחירי הגז. גם כאן ההדגשות שלי:

בתגובה שהגישה לפני כשבוע פרקליטות המדינה לבג"ץ, בעקבות העתירות שהוגשו נגד מתווה הגז, היא הודתה באופן רשמי כי בעלי מאגר תמר גובים רנטה מונופוליסטית שניפחה לכאורה את מחיר הגז ביחס למחיר התחרותי התיאורטי. לפי התגובה, חישוב העלויות שבהן נשאו בעלי המאגר — בתוספת תשואה — מביא למחיר גז נמוך מזה שנגבה כיום במשק.

לפי התגובה לבג"ץ, הממשלה נמנעה מלהורות על הפחתת מחיר הגז מחשש להשלכות רוחביות של הטלת פיקוח מחירים — ולא מכיוון שמצאה כי פיקוח כזה אינו מוצדק.

[…] ועדת הפיקוח הבין־משרדית למחירי הגז מצאה כבר לפני כמה שנים כי הטלת פיקוח ממשלתי על מחיר הגז שמופק מתמר, ללא התחשבות בהשלכות הרוחביות של פיקוח על ענף הקידוחים, היתה מקבעת את מחיר הגז במשק ב–3.7 דולרים ליחידת חום. לפי הערכות, המחיר הנמוך יחסית התקבל הודות לעלויות הפקה נמוכות יחסית במאגר, לצד שורת הטבות המס שלהן זכו בעליו במסגרת "ריכוך" חוק מיסוי רווחי נפט (חוק ששינסקי) — שתרמו לרווחיות החריגה של פרויקט הפיתוח.[…]

די בתג מחיר של 3.7 דולרים כדי לכסות על עלויות החיפושים והקידוחים, בעבר ובעתיד, של פרויקט פיתוח תמר, וכן לכסות על עלויות ההון והתפעול השוטף של בעלי המאגר. זאת, לרבות הבטחה לתשואה סבירה על ההון היזמי, שתהיה 18% לפחות — בהתאם לחישובי ועדת ששינסקי לחלוקת רווחי הגז. [להבנתי תשואה של 18% על ההון היא לא תשואה "סבירה" אלא תשואה "פנטסטית", לא סבירה בעליל, עבור כל עסק נורמלי, שפועל בתחומים החוקיים של הכלכלכה. התצפיתן]

מחיר של 3.7 דולרים נמוך בכ–30% ממחיר הגז הממוצע כיום במשק — 5.4 דולרים ליחידת חום — שאותו מתווה הגז הציע לקבוע כתקרה עבור החוזים החדשים במשק. [כלומר, הרווח על הגז מתמר הוא הרבה יותר מפנטסטי, הרבה הרבה יותר מפנטסטי. התצפיתן]

וזו כנראה השורה התחתונה:

בשלב זה הפרקליטות מנמקת את החלטת הממשלה שלא להפחית את מחיר הגז במשק בהתאם. "בתום עבודת מטה באו משרדי הממשלה למסקנה כי התוצאה הרצויה בשוק הגז היא מחירים הנקבעים באמצעות מנגנון שוק"

המדינה טוענת שפיקוח על המחירים ימנע השקעה נוספת בפיתוח מאגרים נוספים, למרות שועדת הפיקוח למחירי הגז העריכה שמחיר של 3.7 דולר ליחידת חום יספיק גם לכסות על הפיתוח היקר יחסית של מאגר ליוויתן. היא טוענת שלפיקוח מחירים על מאגר תמר יהיו השלכות רוחביות שימנעו פיתוח מאגרים אחרים, למרות שברור שאפשר במסגרת פיקוח לקבוע מחיר שונה לגז ממאגרים שונים, בהתאם לעלויות הפיתוח שלהן. אבל נראה שהבעיה היא הרבה יותר פשוטה: מתוך הנימוק שרצוי שהמחירים יקבעו באמצעות מנגנון השוק, הממשלה מבקשת לא להטיל פיקוח על מכירת הגז, ובכך להבטיח לבעלי שדות הגז מחיר שנקבע לא ע"י מנגנון השוק אלא ע"י אינטרס מיקסום הרווח של מונופול.

אבל אולי ההסבר לכך שהממשלה מתגייסת בכזו נחישות להעברת המתווה היא שהחברה שעומדת במרכזו, ושמ"בריחתה" מנסים להפחיד אותנו, נובל אנרג'י, היא חברה כושלת, שהפסידה 2.4 מיליארד דולר בשנה שעברה, שאגרות החוב שלה נחשבות לגרועות במיוחד (כלומר, הערכות סבירות ל"תספורת למשקיעים", ושהמניה שלה איבדה 70% מערכה בשנה האחרונה. אם המתווה לא יעבור, נובל לא תברח. יש יותר סיכוי שהיא תפשוט רגל.

אני אישית חושב שמול עניינו ניצב פתרון פשוט מאוד, שיציל גם את החברה וגם את המשק הישראלי: ממשלת ישראל (או הקק"ל), צריכה לנצל את מחיר המניה הנמוך ואת המצב הרעוע של החברה, לבצע השתלטות באמצעות רכישת מניות, להיפטר מאחזקות החברה ההפסדיות בחו"ל, וכך להחזיק את השליטה במאגרי הגז בבעלות הציבור, לפתח אותו במימון נטול ריבית מבנק ישראל, ולהשתמש בגז לפי האינטרס הציבורי הרחב של אזרחי ישראל.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s