השלמת פערים – מקרו כלכלה בעולם

בתקופה האחרונה הראש שלי היה עסוק באיזו עבודה אקדמית לא-בלתי-מעניינת, ולא התפנתי לכתוב כאן, אלא רק אספתי לעצמי קישורים להתייחסות ותמונות במצלמה. עכשיו נתחיל לסגור פערים. מתחילים במקרו-כלכלה בעולם, או במילים אחרות, בשאלה האם 2008 חוזרת.

הדרך העיקרית של מוסדות הכלכלה בניסיון להתמודד עם המשבר הפיננסי של 2008 (ועם המשבר בכלכלה הריאלית שבא בעקבותיו), היתה להזרים כמויות עצומות, חסרות כל תקדים, של כסף בחינם למערכת הבנקאית, קודם כל כדי להציל אותה מפשיטת-רגל, ואח"כ בתקווה שאת הכסף הזה המערכת הבנקאית תלווה להשקעות בכלכלה הריאלית, שיניעו את הצמיחה. צעד נוסף שנועד לעודד את הצמיחה היה הורדת הריבית של הבנקים המרכזיים למעשה עד לאפס, במטרה לדחוף גופים פיננסיים להשקיע בהלוואות לחברות עיסקיות ולא "לשמור את הכסף בבנק". הבעיה היתה שהבנקים, אחרי שייצבו את מצב העצמי, לא מיהרו להפוך את הכסף לאשראי נוח לייזמים. כמויות הכסף העצומות פנו להשקעות בבורסה (בישראל לנדל"ן), והצמיחה המשיכה לדשדש. מחירי המניות בבורסה לעומת זאת זינקו בחדות, כמו גם מחירי הנדל"ן בישראל, שבה הביקוש העודף הוא לא לדירות, אלא לדירות כאפיק השקעה בסיטואציה שבה חסכון בבנק מזכה את החוסך בריבית כל כך נמוכה עד שהיא שלילית למעשה, ואג"ח לחברות התגלה בעיקר כ"מספרה". שני גורמים בולטים סייעו למדינות המערב לשמור את הראש מעל המים: מחירי האנרגיה היו גבוהים, מה שאפשר פיתוח עצום של תעשיית קידוחי גז בארה"ב. אולי יותר חשוב מזה – סין ניהלה מדיניות של צמיחה מהירה, שיצרה ביקושים עבור הכלכלות של שאר העולם.ראיתי איפשהו נתון שלפיו סין יצקה בשנתיים הקודמות יותר בטון מאשר ארה"ב בכל המאה ה-20.

הבעיה היא ששני מנועי הצמיחה האלה די מיצו את עצמם: מחירי האנרגיה צנחו לרמה שבלמה את צמיחת הענף הזה בכלכלת ארה"ב (ויש טוענים שהיא צפויה להשיג אותו מאוד לאחור). ישראל במקרה הזה סופגת את הריקושטים – למשל ירידה משמעותית בתיירות מרוסיה ובייצוא החקלאי לרוסיה, עקב הפגיעה הגדולה בכלכלה הרוסית. בהקשר לסין, היא עברה עכשיו פיצוץ של בועת מניות שהפילה את המדד המרכזי שלה ומחקה חצי משוויו, ויש הטוענים שהצמיחה הכלכלית שלה בעשור האחרון נענה בעיקר על בועת אשראי ועל נתוני צמיחה מזוייפים. עכשיו היא מנסה להתמודד גם עם בריחת הון משמעותית.

בכל מקרה, צמיחה ריאלית בכלכלה העולמית (וגם בישראל) כנראה שאין, והבעיה היא שהבנקים המרכזיים, שבמשך שנים קיבעו לעצמם את הגיון המחשבה לפיו "כשיש רק פטיש, כל בעיה נראית כמו מסמר" בגלל שהדוגמה הניאו-ליברלית לא אפשרה להם להתערב בכלכלה מעבר לקביעת גובה הריבית (וחילוץ הבנקים מפשיטת רגל כצריך, וחנק הבנקאות היוונית כשצריך), גילו שפטיש הריבית שלהם נשחק לפני שהבעיה נפתרה, ועכשיו הם מתחילים להשתעשע ברעיון של ריבית שלילית.

אז לשאלה האם אנחנו עומדים בפני משבר גדול, אני ממליץ מאוד לקרוא את הכתבה הזו, שבין השאר נכתב בה:

מאז המשבר של 2008 העולם הכלכלי מתנהל בצורה לא טבעית, שבה הבנקים המרכזיים תומכים בכלכלות המאטות באמצעות ריבית אפסית והזרמה של טריליוני דולרים.

בפעם הראשונה שהודיעו לחולה האמריקאי כי מתכוונים לנתק אותו ממכונת ההנשמה המוניטרית הוא החל לפרכס. וזה עוד לפני שניתקו אותו באמת. החולה האירופי והיפני עוד נמצא בחדר הטראומה, ולמרות הטיפול מצבו סטטי. למצב הזה אין תשובה בספרי הכלכלה. לפיהם החולה אמור להתייצב, לנשום בכוחות עצמו ולגלות סימנים של חיות ואינפלציה. זה לא קורה כבר שמונה שנים. הכלכלות הריאליות מדשדשות ולרופאים נגמרים הרעיונות. זה מה שמפחיד ויכול להביא את הכלכלה למשבר אדיר.

האופטימיים מביניכם יכולים להתנחם בכך שלמרות שמנהל קרן השקעות אמריקאי צופה ש

אם בועת האשראי בסין תתפוצץ, ההפסדים של הבנקים הסינים יהיו גדולים בלפחות פי 4 מההפסדים של הבנקים האמריקאים במהלך המשבר ב-2008 (כ-650 מיליארד דולר). להערכתו, המערכת הבנקאית בסין עלולה להפסיד 10% מהנכסים שלה במקרה של חובות מסופקים בשיעור גבוה. כלומר, הבנקים יאלצו למחוק הון בהיקף של 3.5 טריליון דולר

אנליסטים של "דויטשה בנק" טוענים שמדובר בתרחיש קיצון, שהסבירות להתממשותו היא 20% בלבד.

הפסימיים מביניכם אולי שמו לב לנתון מהכתבה אותה המלצתי לקרוא, לפיו מניית "דוייטשה בנק" עצמו איבדה 45% מערכה בשנה האחרונה (למעשה בחצי השנה האחרונה).

נתונים על הבנקים באירופה. האינפוגרפיקה לקוחה מ"כלכליסט"

נתונים על הבנקים באירופה. האינפוגרפיקה לקוחה מ"כלכליסט"

גם "יוני-קרדיט", הבנק הגדול באיטליה, איבד חצי משוויו מאז חודש אוגוסט. מניית "קרדיט סוויס" השוויצרי בשפל של 27 שנים, ו"בנק אוף אמריקה" איבד שליש מערכו בחודש וחצי.

האם 2008 חוזרת? אני נזהר מלהציע תשובה. אגיד רק דבר אחד: תחזיקו חזק.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s