קשיי העברית של הציונות

בימים האחרונים, השקעתי זמן כדי לתקן את אחד המקרים המצערים בהם אני קורא טקסט מעניין, סומך על עצמי שאדע למצוא אותו בקלות כשארצה, ואז מגלה בדיעבד שזה לא כזה קל. בכל מקרה, הדברים הבאים מדורגים אצלי גבוה מאוד בדירוג הטקסטים המופלאים הקשורים לציונות.

בקיץ 1897, שבועות ספורים לפני כינוס הקונגרס הציוני הראשון, כתב הרצל אל הרב ד"ר מרדכי אָרנפּרייז בדיאַקובאַר:

וינה, 24 ביולי 1897

דוקטור מכובד מאוד.

[…]

אבקשך למסור לדפוס מיד הזמנה עברית (בקיצור) על חשבון הוועדה המכינה, ולשלוח אותה בלא דיחוי למובהקים שבציוני רוסיה. הדגש הדגשה נמרצת ביותר, כי הקונגרס הראשון הזה מוכרח להצליח בהחלט, שאם לא כן יוּכּה ענין-ציון לאחור למשך שנים. […] וכן תבאר, כי אפשר יהיה, כמובן מאליו, להשתמש גם בשפה העברית בקונגרס.

[…]

 

והנה תיאורו המדהים של הד"ר ארנפרייז את ההתמודדות עם המשימה שהטיל עליו הרצל:

הזמן היה קצר ובעיר־מושבי דיאַקובאַר לא היו קיימים לא בית־דפוס עברי, לא אותיות עבריות ולא סדר עברי

. אצל מדפיס אחד – מאַכּס בּרוּק – נמצאו אך אותיות עבריות מעטות, שהיה משתמש בהן בשביל כרטיסי־ברכה לראש־השנה. לכן נגשתי בעצמי לעבודה, בה עזר לי כל היום [מיכה יוסף] ברדיצ'בסקי כשולית־סדרים… וכיון שהיו בנמצא אותיות מועטות ביותר, הייתי נאלץ להדפיס את ההזמנה על־ידי שהרכבתי פעמיים חלק ממנה. מלבד זה לא יכולתי לבחור אלא במל

ים, שבשבילן היו ברשותי אותיות.

 

 

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “קשיי העברית של הציונות

    • את הרשומה אצל זאב גלילי הכרתי. אני מקווה שבמאמרים הוא מקפיד יותר, כי בסיפור על היחס של הרצל לעברית בתרגום של "מדינת היהודים" הוא מחפף בפרטים. אבל בהקשר הזה הכרתי גם את הקדמת המתרגם של ברקוביץ למדינת היהודים וגם את המכתב ל"המגיד", ושניהם כלולים במהדורה הדיגיטילת של מדינת היהודים שפרסמתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s