טעימות מתוכנית הייצוב – מצב חירום יזוּם או איך מבצעים הפיכה בלי בריקדות

בתחילת חודש יולי, שלושים שנה אחרי ההתרחשות ההיסטורית, פורסם פרוטוקול ישיבת הממשלה שהחלה ב-30.6.1985 והסתיימה ביום שלמחרת, ובמהלכה אושרה "תוכנית הייצוב" – נקודת המפנה של ההפיכה הכלכלית-חברתית בישראל.

לאחר קריאת הפרוטוקול (חלק א' וחלק ב') אביא כאן סדרה של שלוש רשומות, שיציגו, באופן לא רציף, נקודות חשובות מתוך הדיון. רשומה זו, השלישית בסדרה, תעסוק באופן שבו התקבלה התוכנית. באופן חסר תקדים, היא יושמה באמצעות צווי חירום, לאחר שאושר בישיבת ממשלה מרתונית שנמשכה כיממה וחצי. אבל במבט לתוך הדיון, מתגלה שרובו עוסק לא בעקרונות התוכנית עצמה, אלא במאבק על מה לא יקצצו. התוכנית דרשה קיצוץ של 750 מיליון דולר (בגלל האינפלציה הדוהרת, אי אפשר היה לנהל דיון על סכומים בשקלים) בתקציב הממשלה, אחרי שמעצבי התוכנית עשו לממשלה "הנחה" ביחס לסכום של מיליארד דולר שלטענתם היה נחוץ באמת לקצץ על מנת שהתוכנית תצליח. ומה שיותר מדאיג, שוב ושוב עולות בתוך הישיבה אמירות של שרים שמתקוממות נגד הליך אישור התוכנית בסד לחץ של "מצב חירום", שחלקם מטילים ספק בטענה שהוא אכן קיים כמצב חירום, ולא כאמצעי לחץ של יוזמי התוכנית. להמשיך לקרוא