טעימות מתוכנית הייצוב – הריבית

בתחילת חודש יולי, שלושים שנה אחרי ההתרחשות ההיסטורית, פורסם פרוטוקול ישיבת הממשלה שהחלה ב-30.6.1985 והסתיימה ביום שלמחרת, ובמהלכה אושרה "תוכנית הייצוב" – נקודת המפנה של ההפיכה הכלכלית-חברתית בישראל.

לאחר קריאת הפרוטוקול (חלק א' וחלק ב') אביא כאן סדרה של שלוש רשומות, שיציגו, באופן לא רציף, נקודות חשובות מתוך הדיון. רשומה זו, הראשונה מבין השלוש, תעסוק מעט ברקע לתוכנית הייצוב, ובעיקר בנושא הריבית. כל ההדגשות בתוך הציטוטים יהיו שלי.

***

 פרופ' מיכאל ברונו [אז פרופ' לכלכלה באוניברסיטה העברית, ואחד ממעצבי התוכנית המובילים. זמן קצר אח"כ מונה לנגיד בנק ישראל], מציג את הרקע המשברי לתוכנית. שימו לב למקומם של שני גורמים חשובים במהלך שהוביל אל המשבר: שערוריית ויסות מניות הבנקים, ומדיניות הממשלה:

אני רוצה להזכיר, שבמהלך של כ-4 שנים – 1979-1983, היינו מצויים בקצב אינפלציה של בערך 130% לשנה, 7% לחודש, ולקראת סוף 1983, קפץ קצב האינפלציה, עלה לגבהים האלה ורק לאחרונה היתה התמתנות מסויימת. בחדשים האחרונים, אנו שוב במהלך של האצה באינפלציה.

סגן ראש הממשלה דוד לוי:

האינפלציה ב-1983 החלה מאוקטובר?

פרופ' מיכאל ברונו:

כן, עם משבר המניות, הציפיות לפיחות [הפחתת ערך המטבע ביחס למטבעות אחרים. באותן שנים שער השקל נקבע ע"י הממשלה. התצפיתן] – הפיחות שנכפה על המשק, בין אם רצה ובין שכפו עליו עד שאמר – רוצה אני. היה פיחות גדול שהקפיץ את המחירים ומאז, לא רק רמת המחירים קפצה, אלא האינפלציה קפצה – ואני אומר משהו על התהליך שגרם לדבר הזה אח"כ.

[…]

כעת, נסתכל מה קרה מ-1980 עד 1982 או 1983 – היתה הרעה גדולה במאזן התשלומים ובאינפלציה נשארנו במצב די קבוע, אולי ישנה ירידה קלה. תמורת המחיר ששילמנו בהרעה במאזן התשלומים, לא קיבלנו הרבה במונחי אינפלציה. מ-1983 ל-1984, שזו השנה האחרונה [בשנה זו התחלפה ממשלת בגין בממשלת אחדות לאומית בראשות פרס. התצפיתן], חל שינוי גדול. היה שיפור בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אבל איזה מחיר שילמנו? האינפלציה קפצה מ-100% ל-350% לשנה.

השר משה ארנס [אז שר בלי תיק]:

האם זה באמת קשור לפעולות הממשלה בתקציב?

פרופ' מיכאל ברונו:

כן. כי איך אתה מתגבר על בעית מאזן תשלומים? בין השאר, לא רק – ע"י ביצוע פיחותים, קיצוץ סובסידיות – הכל צעדים שמקפיצים את האינפלציה. זה דבר שמאפיין כבר כמה וכמה שנים את הצורה שבה אנו מנסים להתגבר על בעיות האינפלציה.

הבנתם? במשך כמה שנים ניסו ממשלות ישראל להתגבר על בעיות האינפלציה, באמצעות צעדים שהגדילו את האינפלציה. הגדילו כל כך, עד שהביאו למשבר חמור כל כך, שאילץ את הממשלה למצוא פיתרון "חירום" – "תוכנית הייצוב". ומכאן לסוגיית הריבית:

השר יגאל הורוביץ [אז שר בלי תיק, אבל בשנים 1979-1981 כיהן כשר האוצר]:

דיברת על האשראי – מה מחיר האשראי?

פרופ' מיכאל ברונו:

הקפאה של אשראי בכל מדינה, שניסתה לייצב את המשק, הביאה לעליה בריבית, לפחות בהתחלה. ככל שהמשק ייוצב יותר מהר, כך אפשר יהיה להוריד את הריבית אחר כך.

השר יגאל הורוביץ:

זה ונטיל מסוכן מאוד. היום לחלק גדול של המשק, מחיר הכסף הוא יותר יקר משכר עבודה. אם אתה מדבר על שכר עבודה ומשאיר פתוח את הענין הזה, זה ישטוף את הכל.

השר הורוביץ העלה כאן נקודה חשובה: עבור היצרנים, הריבית, שהיא מחיר הכסף, היא מרכיב בעלות הייצור, בדומה לחומרי הגלם ולשכר העבודה. עליה בריבית היא עלייה בעלויות הייצור שלהם (לפי אסתר אלכסנדר, בשנים 1983-4, 55%[!] מהערך המוסף שייצרו היצרנים הופנה להוצאות מימון) , איתה הם יכולים להתמודד באחת משתי דרכים: העלאת מחירים או קיצוץ בשכר העבודה, כלומר – או דחיפה אינפלציונית, או שינוי בחלוקת פירות התוצר והעברת נתח נוסף מהעובדים אל הבנקים. מהצד השני, עליית הריבית היא עליית מחיר "המוצר" של הכסף, ולכן משמעותה היא עלייה ברווחיות של מי ש"מייצר" את המוצר הזה – הבנקים.

פרופ' מיכאל ברונו:

אין תוכנית יצוב שהצליחה, במשקים שאנו יודעים עליהם, שבהם לא הגבילו, הגבלה חמורה, עם כנסיה לתוכנית, את רמת האשראי במשק, כי אם לא מגבילים את האשראי ונותנים לו לעלות עם המחירים, שוחקים את התוכנית.

אפשר ליצור אילו שהם שסתומים – ומוזכרים בתוכנית שסתומים כאלה – שאם בחודש השני ואילך הריבית תעלה מעל לאיזה שהוא שיעור מרקיע, צריך יהיה להפעיל אמצעים נוספים. אינני רוצה להעלים את האפשרות, שבתחילת התכנית, ההגבלה על האשראי, כפי שהיא צריכה להיות, תעלה את הריבית.

ובהמשך הדיון, פרופ' איתן ברגלס, [גם הוא פרופ' לכלכלה מהאוניברסיטה העברית, ושותפו של ברונו בעיצוב התוכנית. זמן קצר אח"כ מונה ליו"ר דירקטוריון בנק הפועלים]:

קצת על הצד המשקי, שלא יראה, כאילו הוא יוצא בקלות מהמערכת הזאת. אני חושב, שיש פה שתי החמרות רציניות על המערכת המשקית, שלא צריך להתעלם מהן. האחת הוזכרה כאן – אנו מדברים על צמצום מוניטרי [הגבלת כמות הכסף במשק, באמצעות הגבלת האשראי. התצפיתן], או קביעת יעדים כמותיים למערכת המוניטרית.  אין לנו ספק, שבחודשים הראשונים זה יעלה את שער הריבית הריאלית, וכאן, כמובן, יצטרכו לשמור על כך, שזה לא יהיה בממדים חריגים ביותר.

ראש הממשלה פרס:

בכמה?

פרופ' איתן ברגלס:

אני לא רוצה להכנס להערכות, אבל יכול להיות, שבחודשים הראשונים, תהיה ריבית של 10% ריאלית בחודש, שזו ריבית אדירה במערכת הזאת.

שר הביטחון יצחק רבין:

10% ריאלית לחודש?

השר עזר וייצמן [אז שר בלי תיק]:

אין עסק שיוכל לעמוד בזה.

פרופ' איתן ברגלס:

היו לנו חודשים כאלה, אבל אני מסכים עם השר וייצמן, שאין עסק שיכול להחזיק מעמד בדבר כזה לאורך זמן. אם אתה עושה בחודש היצוב, זה דבר שהוא הכרחי ובכל מערכת שייצבו היתה קפיצה של שער הריבית, שלאחר מכן ירדה.

השר יגאל הורוביץ:

לכמה זמן אתה מציע זאת?

פרופ' איתן ברגלס:

אני לא מציע זאת בכלל. אם המערכת תיוצב, אני חושב, שיהיו שערי ריבית כאלה במשך חודש, חדשיים, ואחרי זה הם יתחילו לרדת. גם יכול להיות, שהמערכת לא תגיע לשערים של 10% ריאליים, אבל אני אומר, שאנו נצטרך לסבול שערי ריבית בסדרי גודל כאלה בתקופה של החודש הראשון, כי זה חלק מתמונת היצוב. זה חמור מאוד. אמרתי, שאני הולך להעלות דברים שהם קשים ולאו-דווקא דברים שהם קלים.

האם היה ניתן לצפות את התוצאות מראש? השר עזר וייצמן:

הדבר שהכי מעסיק אותי במדינה, במשך כל השנים, זה הפריון והצמיחה הכלכלית. שצמיחה כלכלית לא קיימת, ראינו את הסטטיסטיקה ואיני יודע מתי תופיע ההצעה הזו. אם היו מראים פה סטטיסטיקה, היינו רואים, כי אנו מהמדינות שבהן הפריון פר-עובד הוא מהנמוכים בעולם. נדמה לי, שאנו נמוכים מאירופה, נמוכים מיפן. נמוכים מאמריקה, בודאי. איני רוצה להשתוות למדינות, שאנו לא שווים להן. לכן, בין השאר, הנושא של הריבית הריאלית בשעור של 10% לחודש, ממלא אותי חלחלה. נדמה לי, שכבר היום, הריבית לא רחוקה משיעור זה. אם אנו שומעים היום על פשיטות רגל למיניהן בעולם העיסקי, אז אולי, בחלקן, אשמים המנהלים, אבל בחלק לא מבוטל מהן אשם גם המצב האובייקטיבי.

משה מנדלבום [נגיד בנק ישראל, שלא היה שותף לבניית התוכנית], מציע להתכונן למקרה שבו הריבית תעלה יותר מדי, ולהגמיש את התוכנית:

אני רוצה להגיד פה משהו לגבי התחום המוניטרי. יש לנו בעיה מסוימת ואני רוצה להסביר אותה ולומר שני דברים. נשאלה פה השאלה מה יהיה שער הריבית, אם אנחנו נצטרף לבצע כלשונו את מה שכתוב פה. זאת אומרת, שנצטרך להוריד ולשאוב בחודש הראשון את האשראי במונחים ריאליים ב-10% ואחר כך, עוד חודשיים שזה יהיה באותו גודל נומינלי, אז אני לא יודע מה תהיה האינפלציה אם נוריד עוד 10%. זאת אומרת, אם אנחנו נצטרך להוריד את האשראי ב-20%, כלומר, לפרוע חלק מוך הכ-600 מיליון דולר, אני חושב, שהריבית לא תהיה פחותה מאשר 8% עד 10% ריאלית לחודש. אני לא יכול להביא ליותר מכך, כיוון שזה ה"סקוויז" של אשראי שהוא מאוד-מאוד רציני. שכבר עשינו זאת קצת בחודש אחד, מאז ירדנו. ההצעה שלי היא, שיהיה כתוב במפורש, שאם הריבית הריאלית, כדי לקיים את היעד הזה, תעלה מעל 45% ריאלית, אז אנחנו קצת נזיז את היעד ולא נידבק לזה בצורה כזאת שלא נזיז את האשראי בשום פנים ואופן. […]

יגאל הורוביץ מתריע גם הוא:

אני אומר לד"ר מנדלבום: אם המחיר גבוה, קונים פחות, אם הכסף עולה ביוקר, משתמשים בו פחות. במקרה שלנו זה 10% ריאלי, זה 120% לשנה. האם יש מפעל שלא יפול ב-150% ריאלי, או ב-60% ריאלי? גם באמריקה לא מחזיק מפעל כזה מעמד. אצלנו כל עוד אפשר היה להפעיל זאת על הביקוש המשוגע, על הצרכנים, זה החזיק מעמד. ברגע שתהיה התכווצות, יראו מפולת בכל החלק היצרני. אלה שדואגים למקומות עבודה – אולי אשמע לא כפי שאני רוצה, אבל אם לא יהיו מפעלים, אם לא יהיו עוסקים ולא יהיו מועסקים, אם לא יהיו מפעלים ולא חברות, תהיה אבטלה עמוקה כל כך שאיש מאיתנו לא יוכל להשתלט על זה.

בדיעבד אנחנו יודעים שהריבית הריאלית אכן זינקה, ונשארה גבוהה באופן חריג במשך זמן ניכר. בחצי השני של שנת 1985 היא עמדה על 171% ריאלית לשנה (על חוב רגיל, הריבית על החריגות הגיעה עד 235%!), ובשנתיים שאחרי ירדה ל 34% ועלתה ל44%. ואכן, הזינוק בריבית הביא להזרמת הון עצום מהמשק היצרני אל הבנקים, להתרחבות היקף האשראי ולא לצמצומו (מכיוון שהחייבים נאלצו לקחת הלוואות נוספות בשביל לשלם את הריבית) ולגל של פשיטות רגל במשק הישראלי, שלא הצליח לצאת מהמיתון. התנועה הקיבוצית, שלא יכלה לפשוט רגל בגלל המבנה הייחודי שלה, שועבדה לבנקים למשך עשרות שנים.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “טעימות מתוכנית הייצוב – הריבית

  1. תודה אבשלום.
    הייתי בוודאי מבין יותר לו הצגת מבוא רחב יותר לגבי הרקע לדיון ולנושאים שעלו בו.

  2. פינגבק: טעימות מתוכנית הייצוב – מצב חירום יזוּם או איך מבצעים הפיכה בלי בריקדות | עמדת תצפית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s