על סדר היום: יוון, איראן והכנות למשבר 2008 בישראל

המעט שיש לי להגיד וההרבה שיש לכם לקרוא בנוגע לשתי הדרמות הבינלאומיות הגדולות של השבוע האחרון (כלומר, אם מתעלמים מכמה סכסוכים מדממים מאוד שמסתדרים עם השגרה שלהם כבר די הרבה זמן בלי להחשב לדרמות ממש). ובקצה, רמז קטן לכך שישראל מתכוננת למשבר הכלכלי של 2008, כלומר להביא גם לכאן אחד כזה.

אתחיל עם איראן, כלומר עם ההסכם שנחתם מול המעצמות ביחס לתוכנית הגרעין שלה, בגלל שזה יהיה קצר יותר, ואני מעדיף שתגיעו לקרוא גם את זה. אז ככה:

אני רואה פה ושם דיונים ופרשנויות לגבי ההסכם עם איראן, האם הוא טוב או רע וכו'. אני מודה שאין לי זמן להתעמק בזה, כי יש לי המון חומרי קריאה מעניינים על הסיפור של יוון וחבורת הערפדים־תאבי־השלטון של הבנקאות האירופית, וגם סיפור סיינס-פיקשן (בערך) מצויין של ארתור קונן דויל לקרוא.
בכל מקרה, בסופו של דבר, המטרה הגלויה (או לפחות המוצהרת) של ההסכם היא למנוע מאיראן התחמשות בנשק גרעיני. הויכוח הגלוי עוסק בשאלה האם הוא הסכם יעיל להשגת המטרה, או הסכם לא מספק, שיאפשר לאיראן להגיע בחסותו אל הפצצה.
בקיצור, הנה נייר הלקמוס שלי לגבי יעילות ההסכם:
עד עכשיו הציר הסוני-המפרצי, כלומר ערב הסעודית בעיקר, לא ממש פעל להתחמש בנשק גרעיני, למרות שהוא שוחה בכסף (גם מצרים לא פעלה, אבל בהנתן מצבה הכללי היא בכל מקרה תלויה בינתיים יותר בנדבות מאשר ברצון שלה). מאחורי הקלעים, אומרים שערב הסעודית תרמה רבות לתוכנית הגרעין הפקיסטנית, כך שנשק גרעיני נמצא לא רחוק מהישג ידה. ככל שסעודיה תפעל יותר בגלוי לקירוב נשק כזה להישג ידה על מנת לייצר מערך הרתעה מול איראן, כך ניתן להניח שההסכם פחות יעיל, וההתחמשות האיראנית יותר סבירה.

עוד דברים שכדאי לשם אליהם לב בהקשר הזה אפשר לראות כאן, והכל בהקשר שכבר כתבתי עליו בעבר: מלחמה קרה-חמה, שמעצבת מחדש את גבולות המזרח התיכון.

***

ועכשיו ליוון, ולמאבק המתמשך בין הדמוקרטיה האירופית לבין המערכת הפיננסית שלה. אין לי הרבה מה לחדש בעניין. בקווים מאוד כללים, ולפי מידע שמגיע ברובו משר האוצר היווני לשעבר ורופאקיס, נראה שהויכוח הממשי הוא לא על תשלום החוב היווני (דבר שלא יכול להתבצע ללא מחיקה משמעותית ומעבר למדיניות צמיחה במקום מדיניות צנע), אלא האם יוון תישאר בגוש היורו. נראה שממשלת סיריזה רוצה להישאר ביורו, בזמן שגורמים באירופה (שר האוצר הגרמני הוא הבולט מביניהם) רוצים לדחוק אותה החוצה או למחוץ אותה אל הקרשים (ולנהל עבורה את הכלכלה שלה, כלומר את החברה היוונית). כדי לעשות את זה הם חנקו באופן מכוון את מערכת הבנקאות היוונית. היוונים הצביעו ברוב גורף נגד הדרישות האירופאיות, ורופאקיס הציע צעדי-פעולה להקל את המחנק על המערכת הבנקאית (אגרות חוב פנימיות, שיהוו תחליף חלקי לפחות לנזילוּת שהבנק האירופי מנע מהבנקים ביוון), הצעתו לא התקבלה, ולכן הוא התפטר וראש המשלה ציפראס חתם על התביעות האירופאיות. התביעות האלה, דרך אגב, הן בסה"כ תנאי מקדים להסרת החנק מהבנקים היווניים ולנכונות לדיון על המשך התמודדות הלא-אפקטיבית עם החוב היווני. אחת התוצאות של התהליך הזה הוא חשיפת ההתרחשות במו"מ של שרי האוצר האירופאיים מול יוון והצפה של מחלוקות בין הגורמים השונים המעורבים (שרי האוצר, הבנק האירופי המרכזי, קרן המטבע העולמית), שזה כלשעצמו צעד חיובי והסבר אפשרי למדיוניות של ציפראס.

המלצות קריאה:

תמונת מצב של הסיטואציה בבלוג של יונית מוזס, שהתגלתה לי כמי שמצליחה להציע הסברים מעניינים ובעלי היגיון להתרחשויות הפתלתלות בנוגע ליוון.

תמליל ראיון של ורופאקיס ב-NewStatesman אחרי משאל העם וההתפטרות שלו ולפני החתימה על ההסכם. וכאן בתרגום לעברית באדיבות החבר יאיר רביב.

וכאן, שוב באדיבות יאיר, סיכום בעברית של ראיון של ורופאקיס לרדיו האוסטרלי, אחרי חתימת ההסכם.הראיון מובא בבלוג של ורופאקיס, שהוא המלצת קריאה בפני עצמו.

וכמה טורי פרשנות:

אורי פסובסקי על המהלך הכללי, ועל העסקה שנחתמה פול מייסון (channel4) ואמברוז אוונס פריצ'ארד (טלגרף).

***

ואחרי שמן הסתם לא קראתם הכל, עוד עניין קטן. נגידת בנק ישראל קרנית פלוג דיברה ביום רביעי האחרון בדיון בועדת הכלכלה של הכנסת שעסקה בהלוואות בשוק האפור. בין השאר היא אמרה כך (ההדגשות שלי):

"יש מגוון של לקוחות שמשתמשים בשירותים הפיננסיים של השוק האפור: בעיקר משקי בית ועסקים קטנים, אשר דלתות המערכת הבנקאית או המערכת המוסדית החוץ בנקאית סגורות בפניהם מלכתחילה, או כאלו שניצלו את מלוא מסגרת האשראי הבנקאית שלהם: לקוחות מוגבלים; פושטי רגל; לקוחות ללא ביטחונות מספקים; לווים אשר זקוקים לכסף מהיר ונזיל; ולווים המבקשים לקחת הלוואה בדיסקרטיות מלאה, בין אם מטעמים לגיטימיים ובין אם לאו."

[…]

לדברי פלוג הפתרון לבעיית האשראי בשוק האפור, הוא לאפשר לגופים חוץ מוסדיים אחרים לגיטימיים לקחת חלק בחלקים שונים של התיווך הפיננסי, לדוגמא, פלטפורמות למימון המונים, קרנות למתן אשראי לעסקים קטנים בערבות המדינה, איגוח הלוואות בנקאיות למגזרים אלה ומכירתן למוסדיים ועוד.

כלומר, פלוג מציעה לפתור את הבעיה של הלוואות ללווים מסוכנים, בין השאר, באמצעות איגו"ח ההלוואות האלה ומכירתם לגופים פיננסיים מוסדיים (כלומר, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח). בעברית, מדובר על איסוף של הלוואות מסוכנות רבות שעשו הבנקים ומכירתן הלאה כאגרת חוב בסיכון נמוך (מתוך הנחה שרק מעטים לא יצליחו להחזיר את ההלוואות) לגוף פיננסי אחר, שמחוייב להחזיק רק הלוואות בסיכון נמוך, כמו למשל קרנות פנסיה.  למי שלא ישן בשבע השנים האחרונות, לא צריך להזכיר שמהלך כזה עמד בבסיס המשבר הפיננסי של 2008 בארה"ב. אז תתכוננו, כי נראה שיש מי שמנסים להכשיר את השטח למשבר דומה גם אצלנו…

שבוע טוב.

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “על סדר היום: יוון, איראן והכנות למשבר 2008 בישראל

  1. הקטע עם פלןג מרתק, אבל אתה בטוח שמדובר בהיקפים כאלה של חובות? כי על פניו, בתנאים מסוימים, הפיתרון שהיא מציעה יכול להיות נכון ומצמיח לדעתי. אבל אם מדובר באחוזים משמעותיים מהמשק שמפתחים תלות עם האג"חים האלה זה כבר באמת מקרב אותנו ל2008.

    • לפי פלוג, בשוק האפור נמצאים כעשרה אחוז או יותר מחובות משקי הבית שאינם על דיור. גם אם הצעד הזה אכן יבוצע, לא נגיע מיד לסכנות המשבר. בארה"ב הוא נבע משני גורמים שעדיין לא יתקיימו בישראל: איגו"ח משכתאות (כלומר הלוואות בסכומים גדולים מאוד), ומכירת ניירות ערך שהם הימור על האג"חים האלה(שניפחו את הסיכון ובמידה רבה יצרו את המשבר).
      אבל יכולות הרגולציה בישראל הן ידועות, ולטעמי יש מקום לחשש שפתיחת הנתיב הזה תביא להרחבתו בהמשך גם לתחומים שהוזכרו.

  2. לגבי איראן, קח בחשבון כמובן שבאיראן יש כוחות וזרמים שונים. העימות עם המערב, בין השאר סביב הגרעין, הוא חלק ממה שדחף את איראן להיות צד מסוים במלחמה הקרה שתיארת. ההסכם עם המערב, שעשוי (אולי) לחזק את הכוחות המתונים בתוך איראן, ועשוי גם (אולי) להפוך אותה ליריבה פחות חריפה של ערב הסעודית והציר הסוני. ביחוד לאור שותפות האינטרסים החלקית מול דאעש.

    • הלוואי. אני מניח שזה ייבחן לפי סוגייה שעלתה בישראל ולא נידונה בהסכם: תמיכת איראן בפעילות טרור ברחבי המזה"ת והעולם, ומעורבתה הצבאית באזור. לפי הפרשנויות המקובלות, הסרת הזנקציות צפיה להביא לשיפור ניכר במצב הכלכלי באיראן. אם הכיוון שאתה מציע יתממש, אנחנו לא צפויים לראות בעקבות השיפור הזה הרחבה של התמיכה הכלכלית והצבאית האיראנית בחיזבאללה, באסד, בחמאס (שמשחק יפה על המתח האיראני-קטארי-סעודי) ובשאר ארגונים ופעילויות דומות. אם לא, איראן הולכת להעצים אותם ואת פעולתם עוד יותר. נחיה ונראה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s