לרגל כ' בתמוז – השקת פרוייקט יומני הרצל

בערב כ' בתמוז ה'תשע"ה, יום השנה לפטירתו של בנימין זאב הרצל, אני גאה ומתרגש להשלים את פרוייקט יומני הרצל.

יומן הרצל

דף מתוך מחברת יומן של הרצל, הארכיון הציוני המרכזי

 שמונה עשרה מחברות יומן הפעילות הציונית של הרצל יצאו לאור כשלושה מתוך עשרת הכרכים של מהדורת כתבי הרצל של הספריה הציונית משנת 1960, והם מקיפים כ-1,200 עמודי טקסט.

יומניו של הרצל מלווים את פעילותו הציונות מהגיבוש הראשוני של הרעיון, ודרך פעילותו הפוליטית והמדינית עד למותו. הם מספקים הצצה מרתקת אל דרכו בפוליטיקה היהודית והעולמית, על הצלחותיו וכשלונותיו, ולא פחות מכך, על דמותו של הרצל האדם.

את העבודה על הכנת מאגר של מבחר קטעים מתוך מחברות היומן התחלתי בחודשי האביב של שנת 2014, והיא נמשכה מאז בזמני הפנוי במשך כשנה ורבע. את הרשומה הראשונה מתוך היומן העלתי לרשת ב-6.5.14, ומאז הקיף הפרוייקט מאות שעות עבודה ומאות רשומות מתוך היומן.

היומנים לא עברו עד היום דיגיטציה בעברית, והמאגר שיצרתי הוא למיטב ידיעתי המקום היחיד ברשת בו ניתן למצוא חומרים בהיקף כזה מתוך היומנים החשובים האלה. אני מודה למוסד ביאליק על הרשות שניתנה לי לעשות שימוש בתרגום היומנים לעברית, שעדיין מוגן בזכויות יוצרים.

אני מקווה שהמאגר, שמביא את קטעי היומן החשובים הן לפי סדר כרונולוגי והן בקיטלוג לפי נושא, יהווה כלי שימושי עבור המתעניינים בהרצל ובהיסטוריה של הציונות, לצרכי למידה ולימוד.

התצפיתן.

אל היומנים

ברל כצנלסון, כ' בתמוז תרצ"ו:

"יום הרצל, הפוקד אותנו מדי שנה, לא נתקרש ל"נוסח" ולא יצטמק לנוסח, כל עוד אנו חיים את חזונו, כל עוד אנו יוצאים בצבאותיו, כל עוד אנו מתיסרים ומתחשלים בחבלי התקומה. לא נוסח, אלא באר מים חיים.

אך יום הרצל איננו יום-זכרון אישי בלבד, יום שאיבת עוז ותנחומים מדמות מבשרת. יום זה הוא גם יום לדור, יום לתנועה. הוא מעורר בנו, בצבא חזונו, את הצורך הנפשי לראות את עצמנו בעיניו הוא, למדוד את הדרך אשר עברנו במידותיו שלו. מה היה הוא אומר למעמדנו, אילו ראה אותנו בכך? האם מאמתים אנחנו – לא בדברים בלבד, אלא גם במעשינו ובחיינו – את חזונו או מכחישים אותו? הראויים אנו לאבהותו וקרבנו?"

7 מחשבות על “לרגל כ' בתמוז – השקת פרוייקט יומני הרצל

  1. עד מתי אפשר לשקר את הציבור אודות דמותו הבעייתית של תאודור הרצל
    אדם שכל חייו הדליק את עץ חג המולד כך על פי אדותו של האנס בנו.
    אדם שתוך שנאה יוקדת ליהדותו ניתק עצמו מכל סממן יהודי אפשרי
    בת אחת שלו מתה ממחלה אחד התנצר התגייר והתאבד
    והשלישית שהקימה משפחה בנה מת ממחלה
    והרצל עצמו מת בקיצור ימים

    אהבתי

    • ברוח הטובה של ערב חג, אני אניח שבנוגע להרצל ודמותו אתה בור גמור שלמד משקרנים, ולא שקרן בעצמך. מכיוון שהפגנת את בורותך הבוטה בנוגע להרצל, אני מזמין אותך לעיין בכתביו המופיעים כאן ובמקומות אחרים ולהשכיל.

      אהבתי

  2. שלום רב,
    נהנתי מאוד לקרוא אתהיומנים השונה.
    שמעתי בעבר ציטוט של הרצל מהיומן שלו על עליונות הגזע היהודי והציטוט הכי קרוב שמצאתי פה הוא "הגזע שלנו חרוץ בכול מרוב עמי העולם. הרי זוהי סיבת השנאה הגדולה" האם אתה מכיר ציטוטים נוספים?
    תודה רבהה

    אהבתי

    • יובל שלום. בדקתי עכשיו שוב ביומנים, ולא מצאתי דבר פרט לציטוט שהזכרת כאן. כמעט בכל המקרים שבהם הרצל (כלומר, המתרגם, כי אני קורא את היומן בתרגום לעברית) עושה שימוש במילה "גזע", הכוונה היא למוצא לאומי. למעשה, הרצל שלל את התפישה הגזענית. בסיכום שיחה עם ישראל זנגביל ב-21.11.1895 הוא כתב:
      "אבל הוא עומד על נקודת-ההשקפה של הגזע, ואני אנוס להתנגד לה למראה פניו ופני בלבד.
      דעתי היא רק זו: הרי אנו אחדות היסטורית, לאום בעל חילוקים אנטרופולוגיים. גם בזה די למדינת-היהודים. אין לאום בעל אחדות הגזע."
      הרצל האמין מאוד בקיומם של הבדלים בין תרבויות של חברות (וכמובן חשב שהתרבות המערבית-אירופאית-מודרנית עדיפה על התרבויות הטרום-מודרניות), אבל הוא לא חשב שיש הבדל גזעי בין העמים ושישנם עמים שלא מסוגלים לסגל לעצמם את המודרניות.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s