כלכלת העולם בעטיפת פלסטיק

מפעל תמה הפסיד 150 מיליון ש"ח בעסקה פיננסית מפוקפקת. האם מדובר כאן בחזרה על סיפור הקיבוצניקים-חסרי-כשרון-שרודפים-אחרי-רווחים-קלים, או שמופיעות כאן חלק גדול מהרעות החולות של הכלכלה הקפיטליסטית בסיפור אחד קטן ותמציתי?

בעין העדשה: רכס יָטְבַת

בשבת שעברה יצאתי לטיול אל רכס יָטְבַת, שהוא (כך מסתבר) שמו של הרכס הדרומי של אזור משגב, שמפריד בין בקעת בית נטופה לבקעת סכנין. זה טיול שתכננתי לעשות כבר בערך מלפני שנה כטיול חורף, והשבת הזו היתה מצויינת, עם עננות חלקית ומזג אויר לא נורא קר.

בעזרת אוטובוס מנצרת הגעתי מוקדם למדי לצומת מורשת, ואחרי שעקפתי את היישוב ירדתי אל נחל אבליים, וממנו עליתי אל נקודת הגובה המערבית של הרכס. ממנה עולה השביל לכיוון נ.ג. 407 וממנה אל פסגת הר-עצמון.

על סדר היום: בעיקר כלכלה אבל לא רק

והפעם על סדר היום: מתוך מגוון המקומות בעולם בהם מתנהל סכסוך אלים, שניים שכדאי לתת להם יותר תשומת לב. עוד עדות לכך שבקזינו  הפיננסי עוסקים פשוט ברמאות פלילית, ועדות מבפנים על כשלי אגף התקציבים במשרד האוצר. מוכנים? קדימה.

עדכון נוסף מיומני הרצל

שלום לציבור המבקרים בעמדה.

למי שכבר יודע ולמי שלא, במסגרת פרוייקט הדיגיטציה אני עוסק בתקופה האחרונה בהעלאת מבחר קטעים ממחברות היומן של בנימין זאב הרצל.

רציתי לספר הפעם שסיימתי להעלות לאתר את הקטעים הנבחרים ממחברת היומן החמישית. מחברת זו נפתחת בימי ההכנות לקונגרס הציוני הראשון ובקונגרס עצמו. במשך השנה שאחריו עסק הרצל בעיקר בניסיונות להקים בנק שישמש כמכשיר הפיננסי של התנועה הציונית. בעקבות הקונגרס השני באו ימים דרמטיים של פריצת דרך בקשרים הדיפלומטיים בגרמניה והשגת הזמנה לפגישה עם הקיסר במהלך מסעו לארץ ישראל. בעקבות התקדמות זו האיץ הרצל את המאמצים להקים את הבנק, למרות שהתקשה להשיג את התמיכה הכספית שרצה שתעמוד בבסיסו של הבנק.

הקריאה ביומנים, לטעמי, היא צלילה מרתקת אל דמותו של הרצל ואל שורשיה ויסודותיה של הציונות.

את הקטעים הנבחרים, מקוטלגים לפי נושאים, אפשר לראות כאן.

מצאתם שיש בדברים ערך? ספרו לחבריכם!

בימים הקרובים אתחיל בעבודה על מחברת היומן השישית. חזק חזק ונתחזק.

 

פוסט פריימריז – התוצאה מצוינת, אפשר עוד לתקן!

הנה רשומה שעומדת להיות קצרה:

אני יוצא מרוצה מאוד מתוצאות הפריימריז בעבודה, במיוחד מהרכב וסדר המשובצים בעשיריה הראשונה. ביחס לתוצאה הרצויה שסימנתי לפני הבחירות – "כמה שיותר ח"כים סוציאל-דמוקרטיים "אדומים", במקומות כמה שיותר גבוהים ברשימה" – הרי שהיא בהחלט הושגה. מהבחינה הפרסונלית, ביחס למה שהצבעתי, אני בהחלט מרוצה, פרט לתוצאה של הרב גלעד קריב ולמיקום הנמוך יחסית של יוסי יונה.

ועכשיו אני רוצה לטעון שבכל זאת "לא הכל אבוד", ועדיין אפשר לשפר. איך?

הבט סביב: מגמות בסופה – מקבץ המלצות לתשומת לב

נתקלתי בימים האחרונים בבדיחה לפיה העולם התהפך: המזרח-התיכון עוסק בסופת שלגים, בזמן שבאירופה משתולל גל טרור. סביר להניח שאירועי הטרור באירופה, גם אם לא ייעלמו לחלוטין, ירגעו בשבועות הקרובים. בטוח שהשלג במזרח התיכון יינמס, ואפשר יהיה לחזור לשגרת המהומה שמטלטלת את האזור. אז הנה כמה דברים שלטעמי ראויים לתשומת לב:

פריימריז בעבודה 2015 – הרשימה הלא מלאה

נותר רק שבוע ימים עד הפריימריז לרשימת מפלגת העבודה, וכמו שאפשר להבין מהכותרת, לא גיבשתי לעצמי עדיין רשימה ברורה של מועמדים לתמוך בהם. אז אני משתף מתוך תהליך ההתלבטות.

לחפש בן אדם – מבחר מכתבי חנה סנש

עם תום השנה השבעים להרצחה של חנה סנש, הנאמנה והאמיצה, אשת העבודה, השלום והקיבוץ, אני גאה להוסיף למדור "פרקי אבות" של עמדת תצפית את הנציגה הנשית הראשונה.

מתוך יומנה, מכתביה וכתבים נוספים של חנה סנש עולה ונחשפת דמות המופת של אדם השואף אל הטוב, ואל העשיה למענו. בעיניים פקוחות ובאומץ לבקר את העולם וגם את דרכה בו, הלכה חנה סנש במסלול חייה מחיי הגולה בהונגריה אל הציונות, אל בית הספר החקלאי בנהלל, אל קיבוץ שדות ים, וממנו אל השליחות לאירופה ואל הסוף הטראגי בהונגריה.