על סדר היום: שאני אשלם?!? -"הברונים השודדים" של ישראל

במקרה הצטברו אצלי מול העיניים בימים האחרונים מקבץ מרשים של מקרים שמדגימים מצויין איך בעלי הון שמתעשרים בשגרה משליטה במשאבי ציבור לא מסתפקים במתנה העצומה שקיבלו, אלא גם מרמים כדי לחמוק מתשלום מיסים (או מסייעים לאחרים לעשות זאת). השמות הם החשודים המיידיים: אריסון את תשובה את האחים עופר את גליה מאור כמובן. 

פסקול לקריאה

ואפשר להתחיל:

א. מודל ההפרטה של הפקת משאבי הטבע בישראל עובד כך – חברה פרטית מקבלת מהמדינה זיכיון להפיק משאב טבע, ובתמורה משלמת אחוז מסוים מההכנסות עבור מכירתו כתמלוגים למדינה. זה טוב לבעל הזיכיון, קצת פחות טוב למדינה (שיכלה להפיק אותו בעצמה ולקבל את הכל), אבל מילא. עכשיו בואו נניח שמתברר שהחברה שמפיקה את המשאב מוכרת אותו בחצי ממחיר השוק לחברה נוספת, שממש לא במקרה נמצאת גם היא בשליטתו של אותו בעל הון ששולט בחברה המפיקה. כך נוצר מצב שהחברה המפיקה משלמת תמלוגים לפי מחיר נמוך, והחברה השניה מוכרת את המשאב במחיר מלא. את התרגיל הזה בדיוק עשו החברות נובל אנרג'י ודלק אנרגיה של יצחק תשובה עם הגז הטבעי שלנו, ואם המדינה לא הייתה מגלה את זה וממש מתעקשת, זה היה עולה לה ב 45 מיליון ש"ח תמלוגים שהיו נשארים בכיס של תשובה. התרגיל הזה התגלה בבדיקה שגרתית, והדיון על השלמת התשלום מול החברות נמשך שבעה חודשים עד שהסכימו לשלם.

אבל זה כסף קטן. חברת כי"ל שבשליטת האחים עופר הפסידה בחודש מאי האחרון בבוררות מול המדינה בגלל תרגיל דומה (מכירה במחיר רצפה לחברות בת שלטענתה לא מחוייבות בתמלוגים). ההפסד הזה צפוי לעלות לכי"ל כ-2.5 מיליארד ש"ח, שאותם ניסתה וכמעט הצליחה לגזול מהציבור. אני רק מקווה שאת הסכומים האלה גובים בדיעבד עם הצמדה וריבית. בכל מקרה, הניסיון מראה על החשיבות העצומה של פיקוח הדוק מאוד על בעלי הזיכיון בתחומים כאלה, ועל הבעייתיות של מודל התמלוגים עצמו, מכיוון שמתברר שמדובר במעלימי הכנסה מועדים.

ב. עדיין בתחום התשתיות, והפעם חברת "מיה" של שרי אריסון, שעוסקת באופטימיזציה של ניהול מערכות מים. בחודשים האחרונים נחשפו קבצי מחשב המכילים מידע על פעילותן של חברות בין לאומיות הרשומות בלוקסמבורג, שבה יש כלים פיננסיים שמאפשרים לשלם מס חברות של 1% בלבד, ולא 26.5% כמו בישראל. אחת החברות האלה היא "מיה" שפועלת אמנם במקומות שונים בעולם, אבל הצהירה ש"ליבה בישראל", והמענה לבקשת תגובה בנוגע לעניין ניתן מהמשרדים של קבוצת אריסון בישראל. הנהלת החברה יושבת בארץ ומורכבת מישראלים, בינהם בנה של אריסון. היא פועלת משני משרדים אזוריים בתל אביב ובלוקסמבורג.

הבניין בו רשומים משרדי חברת "מיה" בלוקסבורג

הבניין בו רשומים משרדי חברת "מיה" בלוקסבורג

באותה הכתובת בלוקסמבורג, דרך אגב, רשומות לצד משרדיה של חברת "מיה" עוד יותר מ-1250 חברות נוספות. בגימטריה זה יוצא "תכנון מס אגרסיבי". עוד מידע על הסיפור הזה אפשר לקרוא כאן וכאן.

ראוי להזכיר שלמשפחת אריסון יש עבר של תמרוני מס: מקובל להניח שאבי המשפחה טד אריסון עבר מארה"ב לישראל על מנת לחמוק מתשלום מס הירושה המוטל בארה"ב (ויש מי שטוענים שבכסף שחסך רכש את בנק הפועלים), ויש טענה שגם המעבר הזמני של שרי אריסון לארה"ב בשנת 2003 לא היה קשור רק להאשמתו של בן זוגה בביצוע מעשים מגונים, אלא גם לחשש שילדיה יאבדו זכויות ירושה אם לא יגורו בארה"ב.

ג. בנק לאומי, בתקופת פעולתו תחת המנכ"לית גליה מאור (זו שהיתה המפקחת על הבנקים בזמן שהריצו את מניותיהם עד פשיטת רגל), פיתח ענף פעילות בינלואמי שבמסגרתו:

הבנקים סיפקו סביבה נוחה להפקדת כספים בלתי מדווחים, בעיקר על ידי יהודים אמידים מהתפוצות. לפי החשדות, בחלק מהמקרים פקיד הבנק אף ייעץ ללקוחות באופן אקטיבי כיצד לפעול כדי להתחמק מרשויות המס בארה"ב.

הבעיה היא שהרשויות בארה"ב לא אוהבות שאזרחיהן מעלימים מס, ולא אוהבות שבנקים זרים מסייעים להם בכך. אז הן פתחו בחקירה, והקנסות שהן הטילו וצפויות להטיל על הבנק מגיעים כבר לסכום האדיר של 2.1 מיליארד ש"ח, ולזה צריך להוסיף כ-300 מיליון ש"ח של עלות ההתמודדות של הבנק עם החקירה עצמה. הסכום הזה מגמד את 1.5 מיליארד השקלים שהרוויח הבנק בפעילותו בחו"ל באותה התקופה.

למרבה המזל, לנושאי משרות בכירות בבנק הפועלים העניק הדירקטוריון בשנת 2001 פטור מאחריות בשל נזק שנגרם עקב הפרת חובת הזהירות כלפי הבנק. מכיוון שלבנק לאומי אין גרעין שליטה, מי שישא בהפסדים הם ממשלת ישראל, שמחזיקה 6% ממניות הבנק, והציבור בישראל (בעיקר דרך קרנות הפנסיה) שמחזיק את שאר המניות.

החלק היפה ביותר אולי, הוא שגליה מאור, שאחראית להתהלות המופתית הזו, תוכל כנראה לשמור לעצמה את כספי הבונוס בסך 4.4 מיליון ש"ח שקיבלה בזכות רווחי הבנק מסיוע להעלמות מס. מחליפתה, רקפת רוסק-עמינח, תישאר כנראה ללא בונוס השנה (כ-1.7 מיליון ש"ח), בעקבות ההפסדים שיצרה הפעילות של גליה מאור. מידע נוסף על הפרשה אפשר לקרוא כאן, כאן, וכאן.

***

ספרו לנו עוד בבקשה על הכשרון המיוחד שמצדיק את הפיכתם של העשירים שלנו לעשירים כל כך.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “על סדר היום: שאני אשלם?!? -"הברונים השודדים" של ישראל

  1. זמין. זמין. הכל מתפרסם בגלוי בעיתונות ו 90% מהמידע כבר בכותרות…
    צריך רק לקרוא ולשמור בתודעה לקראת 20 הכתבות הבאות שידבררו את הברונים השודדים האלה.

  2. אבשלום, על פי ביכלר וניצן שהתבססו על כתבה במגזין 'טיים' או 'לייף', טד אריסון עבר לישראל בעצת רואה החשבון שלו לאחר שרשויות המס בארה"ב (שכידוע לא לוקחות שבויים) הלכו וסגרו על העלמות המס שלו מחברת 'קרניבל קרוז'. מהזיכרון בלבד אני זוכר אחוז אסטרונומי של העלמת מס, משהו בסביבות 98%. וכמובן, את בנק הפועלים הוא קנה באמצעות הלוואה שקיבל מבנק לאומי, שגם הוא כמו בנק הפועלים היה בבעלות של מ.י. נכסים. אתה הבנת את זה ברוך? גרוש אחד לא עבר למדינה. להפך. המדינה הילוותה את הכסף שלה בשיבתו כבנק לאומי, לקניית הכסף שלה בשיבתו כבנק פועלים. אחרי שהעבירו את הכסף מכיס לכיס, שרי השלום מתחיל בתוכי אריסון נשארה עם צעצוע חביב, ולא נוכל להפרד לפני שנזכיר מי היה הפרזנטור החביב שניסה לכבס לנו את המושג בנק הפועלים (מושג שהאזרח הפשוט עוד עלול לשאול את עצמו ואולי אפילו בקול רם, וואט דה פאק, אם זה הבנק של הפועלים איך זה שהוא בידיים של פועלת חרוצה שבחיים שלה לא הזיזה שערה בלי 14 עוזרות ושרק על שמלת הכלולות שלה הוציאה 160 אלף שקל???). מה היה הספין? 'פועלים במסלולים'. ומי היה הפרזנטור השרמנטי? הוא לא ואחר, יחשיך גפרור, מיסטר איפה הכסף.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s