מקבץ רשומות מתוך הספר "בדרך אל השלום" – אוסף דיווחים וסקירות של אליהו ששון, איש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת.
אני עומד במגע מתמיד עם אישים ערבים בארץ-ישראל ובארצות השכנות. כמעט שלא עובר יום בלי שתהא לי פגישה עם ערבי. איש-שיחי הוא פעם מנהיג ופעם עתונאי, שופט, סוחר, חקלאי או אדם מן הרחוב. אין אני זוכר שיחה עם ערבי, שלא דובר בה גם על ארץ-ישראל והיחסים היהודיים – ערביים. כן אין אני זוכר, שעבר עלי יום אחד מאז מלחמת-העולם הקודמת ועד היום בלי שעיינתי בעתון ערבי, ארץ-ישראלי, סורי, עיראקי או מצרי. איני זוכר, אם במשך תקופה זו יצא ספר ערבי חשוב אחד שלא הצצתי בו וניסיתי לשוחח על-אודותיו עם אחד האישים הערבים המשכילים.
כך העיד על עצמו אליהו ששון, יליד סוריה, שבשנים אלו עמד בראש המחלקה הערבית של הסוכנות. במקבץ הרשומות הזה אביא מבחר קטעים מספרו, שלטעמי יש בהן כדי להאיר דברים בעלי ערך בהבנת שורשי המציאות שמסביבנו.
***
ברשומה זו דברים מתוך שיחות של ערבים עם ראש ממשלת לבנון ריאד אל-צולח[1] בחיפה, ינואר 1944. ההדגשות שלי:
במשך השעה וחצי ששהה בחיפה נפגש ריאד אל-צולח עם כמה אישים, חוסיינים ואיסתקלאלים[2].
[…]
לפי אחד המקורות, אמר ריאד אל-צולח לאנשי-שיחו בחיפה, כי התקוה להחזרת ג׳מאל אל-חוסייני ואמין אל-תמימי לארץ מועטת. על החוסיינים לבחור, לדעתו, ממלאי-מקום לשנים, ולא – יאבדו את ההזדמנות להשתתף בשיחות קהיר ובועידה הבין-ממשלתית ולרכוש בה את תמיכתן של כל ממשלות ערב. הוא סיים את דבריו בשאלה: ״מה הייתם עושים אילו מתו ג׳מאל ואמין? האם הייתם מוַתרים על לאומיותכם ופורשים מהפוליטיקה?״ לפי אותו מקור, יעץ להם ריאד אל-צולח לחפש דרך להבנה עם היהודים, כשם שהוא בא לידי הסכם עם הנוצרים בארצו, ולהביא לשיחות קהיר הצעות חדשות לפתרון בעיית ארץ-ישראל. הוא סבור, כי להצעותיהם הקודמות (הפסקת העליה, איסור מכירת הקרקעות והקמת ממשלה לאומית) לא תוכל ממשלת בריטניה להסכים, וברור שלא תוכל להכריח את היהודים לקבלן.
אנשי- שיחו ניסו להסביר לו, שערביי ארץ-ישראל לא יוכלו לוַתר על זכויותיהם לטובת היהודים, והוא השיב: "אני חושש, כי עקשנותכם תביא לידי הפרדה (הוא לא השתמש במלה ״חלוקה״) ביניכם ובין היהודים." בהמשך השיחה נאמר לו, כי היהודים לא יסכימו לכל פתרון אחר, זולתי הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, והוא הביע חשש, כי עקשנות וקיצוניות תביא לידי אותה התוצאה. כשנשאל על יחסו של נחאס פחה [3] לבעיה זו, אמר: ״נחאס פחה, כמנהיג וכראש ממשלה בארץ שיש בה מיעוטים, אינו יכול להתעלם ממציאותם של היהודים בארץ-ישראל ולתמוך במי שכופר בכל זכות מדינית, כלכלית או היסטורית שלהם בארץ.״
***
[1] ריאד אל סולח – אז ראש ממשלת לבנון הראשון לאחר קבלת העצמאות.
[2] חוסיינים – תומכי המופתי חאג' אמין אל חוסייני. איסתיקלאלים – תומכי אל-איסתקלאל ["העצמאות"] – מפלגה לאומית פאן-ערבית.
מוסטאפה אל נחאס באשה – מדינאי מצרי, במשך חמש פעמים ראש הממשלה במצרים המלוכנית.
עמדת תצפית 