זמן אחר, מציאות אחרת

כמה נתונים סטטיסטיים שהזכירו לי את המובן מאליו: שהמציאות בישראל (במקרה הזה בשוק העבודה) היא לא מכת טבע, אלא רק אחת מבין כמה אפשרויות העומדות לבחירה, ושהחלופות לא רק שאינן רחוקות, אלא שלמעשה כבר היו כאן, לפני אי אלו עשורים.

כתבה בכלכליסט הביאה לפני מספר ימים כמה נתונים סטטיסטיים משוק העבודה של שנת 1975:

עובדים משכילים, כדוגמת הנדסאי או טכנאי, קיבלו בממוצע 78% משכרו של מנהל. העובד הממוצע השתכר כ-67% משכרו של מנהל.

בתמורה לפער הזה קיבלו העובדים הפשוטים ביטחון תעסוקתי יותר או פחות, מי עם קביעות במגזר הציבורי ומי עם ועדים חזקים יחסית במגזר הפרטי

כיום העובד הממוצע מקבל 58% משכרו של מנהל. בשנות ה-90 העובדים השתכרו כ-75% מההכנסות במשק. כיום הם משתכרים רק 63.2%.

ועוד נתון חשוב – בשנת 1975 רק 6.9% מהמבוגרים מגיל 45 לא עבדו או חיפשו עבודה. היום הנתון כמעט כפול – יותר מ 13%.

אחת התובנות הבסיסיות ביותר שאני מבין כציוני-סוציאליסט הוא שאם יש איזשהו סיכוי (ויש בהחלט) להתחדשותה של תנועת העבודה, הוא מסתתר ביכולת של אנשיה להתעניין באמת במצבו של האדם העובד, ובכך להיות כתובת שיכולה לגייס את האדם העובד לשורתיה. להתעניין במובן של עיסוק מתמיד, ברמה המקומית והארצית, בתנאי העבודה, בארגון העבודה ובדחיפה למדיניות שיוצרת מקומות עבודה המסוגלים לפרנס בכבוד.

מנוחת העובד

וכאן אולי הזמן לאמירה אולי מפתיעה במקצת: כסוציאליסט שקרא את מרקס ולא את המרקסיסטים, יש לי הסתייגות מסויימת מהרעיון של דמי אבטלה. אני חושב שחברה סוציאליסטית צריכה לדאוג בראש ובראשונה לתעסוקה של כל חבריה. תעסוקה כזאת יכולה להיות בעבודות ש"השוק" משלם עבורן, וגם בעבודות ש"השוק" לא יודע לשלם עבורן, ואז החברה צריכה לעשות את זה, כפי שכבר הציעו קיינס ואחרים שחשבו ש"הכלכלה" אמורה לשרת את בני האדם ולא להפך. באופן כללי, אני מאמין שבכל רגע נתון יש למין האנושי די והותר דברים מועילים לעסוק בהם: לטעת עצים, לנקות, לבנות תשתיות ומבנים, להמציא, לחנך, לנוח, ללמוד, ועוד ועוד. ברור שהחברה צריכה לדעת לספק את צרכיהם של מי שהשוק לא מסוגל להעסיק בזמן נתון, אבל באופן כללי אני חושב שראוי והגון שבזמן שהחברה מספקת את צרכיהם, אותם אנשים יקדישו את זמנם לתועלת החברה, או ירכשו לעצמם (בסיוע החברה) כישורים מועילים נוספים, אותם יוכלו להפעיל אחר כך לטובת החברה. במקום תשלום דמי אבטלה, עדיף לקבוע חובת עבודה (כל אחד כפי יכולתו כמובן), המוטלת הן על הפרט והן על החברה: הפרטים מחוייבים לעבוד, והחברה מחוייבת להמציא להם עבודה. רבים וטובים כבר כתבו על ההשפעות השליליות של המצב בו החברה מוכנה לספק את צרכיו של האדם מחוץ ל"מנגנון השוק" רק בתנאי שהוא לא עובד, ומטפחת אצלו את התחושה שהוא מיותר לחלוטין, אוכל לחם חסד וחסל ערך, שהרי אין איש שמוכן לשלם עבור כישוריו וזמנו.

יש מי שקוראים למצב הזה שבו כל האוכלוסיה מועסקת "תעסוקה מלאה". הרצל וקיינס למשל חשבו שהחברה יכולה וצריכה לנהל מדיניות של תעסוקה מלאה בכך שתיזום פעילות יצרנית שבה יועסקו מי שלא מועסקים בידי היוזמה הפרטית (ושעדיף להשקיע את הכסף הציבורי בעבודה יצרנית כזו במקום בדמי אבטלה או בתרומה לצדקה). אבא לרנר כתב שלמעשה ייתכן מאוד שזה התנאי הבסיסי, שרק כאשר הוא מתקיים יכול מנגנון השוק לווסת את הכלכלה ליעילות אופטימלית.

בהזדמנות, אולי אתפנה לכתוב כאן בהרחבה על הרעיון של תעסוקה מלאה, שאני מבין שצריך להיות אחד היסודות העיקריים (אם לא העיקרי ממש) במחשבה הסוציאל-דמוקרטית, או במקרה שלנו הציונית-סוציאליסטית. למי שאין סבלנות, מומלץ לקרוא את "כלכלת התעסוקה" שכתב לרנר. עבור מי שמכיר אותי, יש לי עותק להשאלה…

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “זמן אחר, מציאות אחרת

  1. אבשלום, אני מסכים מאוד עם רעיון התעסוקה המלאה.
    ואם זאת, אני חושב שלדמי אבטלה יש חשיבות גדולה, מעבר לדברים שהתייחסת אליהם. בשונה מהבטחת הכנסה, דמי אבטלה ניתנים למי שעבד עד לאחרונה והמטרה שלהם, בין השאר, היא לאפשר לעובד את השהות למצוא לעצמו עבודה טובה, מתאימה ומשתלמת, בדיוק מתוך אותה גישה שהכלכלה משרתת את האדם ולא ליהפך. אם תכריח עובדים שאיבדו את עבודתם, מיד להיות מועסקים בפרויקטים לאומיים וכדומה, לא תאפשר להם למצוא עבודה שמתאימה להשכלה שלהם, לכישורים שלהם וכו', ובתווך הארוך החברה לא תיהנה מהיכולות שלהם.
    מטרה נוספת, היא למנוע פגיעה קשה מדי ברמת ההכנסה. כלומר, דמי אבטלה אמורים להבטיח שתקבל, בזמן חיפוש העבודה, 70-80 אחוז (תלוי באיזה מדינה) מההכנסה שהתרגלת אליה. גם את זה לא תשיג בהכרח אם תשלח מובטלים מיד לעבוד בעבודה שהמדינה תעניק.
    אני חושב שדמי אבטלה לא סותרים בכלל את רעיון התעסוקה המלאה. הם צריכים לבוא יחד.

    • אבשלום גם אני מאוד מסכימה אתך. אם הבנתי נכון, אתה כן רוצה להשאיר את "דמי האבטלה" אך הם בעצם יהפכו למן משכורת בתמורה לעבודה לאומית או קהילתית ולא רק תרומה לאיכות החיים על מנת שהמובטל יוכל למצוא עבודה חדשה ללא דיכוי. בהמשך למה שסער הגיב, אי אפשר להתעלם מהעבודה שהמון אנשים (ואף כאלה שאני מכירה אישית) עולים על הגל של דמי האבטלה, כביכול מנסים למצוא עבודה חדשה אך בפועל לא מתאמצים כי נוח להם לקבל את הסכום של דמי האבטלה (במיוחד לצעירים שנמצאים בתקופה של "אחרי השחרור מהצבא" במקרים שאני עדה אליהם) וכך המדינה מפסידה מכאן ומכאן. לדעתי הרעיון של לשלוח את המובטלים לעבודות לאומיות או קהילתיות, אפילו רק לכמה ימים בשבוע-על מנת כן לאפשר להם למצוא עבודה בה הם רוצים לעסוק (בתגובה לסער), אז אנשים אולי יחשבו פעמיים אם לרוץ ללשכת האבטלה או לא (בואו נודה בזה, לא כולם יתלהבו מהרעיון של עבודה למען המדינה או הקהילה), ואולי תהיה להם מוטיבציה טובה יותר למצוא עבודה בה הם רוצים לעסוק. וגם אם אכן ירוצו ללשכה, אז לפחות גם המדינה והחברה ירוויחו מזה.

    • סער – אני חושב שרוח הדברים צריכה להיות גמישה יותר, ומכוונת בצורה כלשהי ע"י האדם עצמו, הקהילה והחברה. מעבר לנופש באורך סביר, יהיו מי שיעדיפו להכשיר את עצמם למקצוע חדש, יהיו מי שיעדיפו לעסוק (אולי כתקופת ביניים) במקצוע שלא דורש הכשרה נוספת, ויהיו מי שיעדיפו להקדיש את זמנם למה שלא בהכרח נחשב מקצוע היום (למשל, להתפנות לפעול בתחום אירועי התרבות והארגון הפנימי בקהילה שלהם. כולם לטעמי צריכים לקבל בזמן הזה את צרכי חייהם, ואין סיבה להניח שהמשמעות צריכה להיות ירידה ברמת החיים בגלל החלפת העבודה, כמו שגם דמי האבטלה כיום מחושבים ביחס לרמת ההכנסה הקודמת (גם אם לא יחס מלא). אני כמובן גם חושב שפערי ההכנסות מעבודות בתפקידים שונים צריכים להיות נמוכים משמעותית ממה שהם כיום, או להתבטל כליל בסופו של דבר.
      אני חושב שהתופעה העיקרית שחשוב להימנע ממנה היא התופעה של "אבטלה" במשמעותה הפשוטה – אדם שאין לו דבר מועיל למלא בו את יומו, שמרגיש שלחברה אין צורך בו. הוא לא ממצה את יכולתו ואל מפתח אותה, והחברה לא ממצה ולא מפתחת את מירב הפוטנציאל הטמון בחבריה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s