ההחמרה התקופתית במצבו הבריאותי של הרב עובדיה יוסף העלתה בי את הרצון להביא עדות מעניינת על הסביבה הפוליטית שנוצרה סביבו בש"ס ועל דמותו המצטיירת בתוכה, לפני שפטירתו תנסוך על הכל מסך דביקות שבו כולם יגידו לאינסוף עד כמה היה פוסק גדול ומקל, תלמיד חכם עצום ומנהיג ציבור יחיד בדורו, אבל יהיה מאוד לא מנומס להזכיר שדמותו נתנה את חותמת הכשרות ואת הכוח הציבורי לאחד הכוחות היותר ריאקציוניים ורגרסיביים בזירה הציבורית בישראל.
הרב עובדיה יוסף. צילום: מיכאל יעקבסון
מצילומי החודש האחרון: שתי זריחות, גיאומטריה של תקרה, וסוג של פורטרט עצמי.
א) זריחה ראשונה: במבט מהרחוב לכיוון התבור:
דברים שרואים כשיורדים להוריד את הזבל מהדירה החדשה.
רשומה על גלגולו של טקסט מקור שזוכה לפופולריות מפתיעה ואולי אפילו מדאיגה בקרב חניכי המכינות הקדם-צבאיות, ומסתבר שעכשיו מתחיל להסתובב גם בחיל החינוך בצה"ל.
בין שאר עיסוקי בשנים האחרונות, יוצא לי פה ושם להדריך קבוצות של חניכי מכינות קדם צבאיות ושל חיילים בהכשרות של חיל החינוך. נראה שאחד מקטעי הטקסט האהובים עליהם מבין אלה שפגשו במכינה הוא קטע טקסט שבו טרומפלדור מסביר מה זה להיות חלוץ. אביא אותו כאן ואחר כך אנסה להסביר למה אני רואה בו טקסט אנטי-חינוכי (כלומר, כזה שמחנך לערכים בעייתיים, והרי גם זה חינוך). אז מה אומר טרומפלדור? להמשיך לקרוא
לא בדיוק סיכום, אבל כן עדכון על הנעשה בעמדת התצפית.
עמדת תצפית 